1939 במדע

		1939 במדע
< · 1937 · 1938 — 1939 — 1940 · 1941 · >
כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1939.

• רוברט אופנהיימר, פיזיקאי יהודי-אמריקאי והארטלנד סניידר (Hartland Snyder) מפרסמים מאמר על מנגנון ההיווצרות של חורים שחורים.
• רוברט אופנהיימר, פיזיקאי יהודי-אמריקאי וג'ורג' ולקוב (George Volkoff) מפרסמים מאמר על המבנה של כוכב נייטרונים.

• נוסדה חברה ליצור מכשירי בדיקה ומדידה בשם הִיוּלֶט-פָּקַארְד על ידי ויליאם היולט ודייב פקארד, במהלך השנים הפכה HP לענקיות מוצרי תקשורת בינלאומית שמרכזה בפאלו אלטו, קליפורניה, ארצות הברית.
• 27 בינואר – טיסת בכורה של לוקהיד P-38 לייטנינג, אחד המטוסים החשובים ביותר בזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה
• המצאת צילום קירליאן על ידי סמיון קירליאן.
• 27 באוגוסט – טיסת בכורה של המטוס Heinkel He 178 של החברה גרמנית לייצור כלי טיס הַיִינְקל כשהוא מצויד במנוע סילון.
• ניסוי מוצלח ראשון בבעלי חיים של תהליך דֵּפִיבְּרִילַצְיָה בעזרת זרם חשמלי ישר על ידי קרדיולוג היהודי רוסי נאום גורביץ' (Naum Gurvich) ויונוייב (G. S. Yunyev)

• סינתזה של הדי די טי על ידי פאול הרמן מילר, כימאי שווייצרי, ושימוש בו כמדביר לפרוקי-רגליים מעבירי מחלות, על תגליתו זו זכה בפרס נובל (1948).
• פרסום ספר יסוד של לינוס פאולינג 'טבעו של הקשר הכימי', סיכום של מחקר על מהות הקשר כימי והסבר מושגים כמו קשר קוולנטי, קשר יוני, גבישים, קוטביות, רֵזוֹנַנְס כימי, הכלאה אורביטלית ואלקטרושליליות.
• אדוארד אדֶלבֶרט דוֹיְזי בעזרת הנריק דאם ובשיתוף פעולה עם פאול קארר מפענחים את המבנה הכימי של ויטמין K ומצליחים בבידוד ובסינתזה שלו. על תגליתם זכו בפרס נובל (1943)
• גילוי פרנציום (Fr), יסוד כימי מס' 87 על ידי מרגרט פירי (Marguerite Perey).
• ניילון מוצג לראשונה לקהל הרחב בתערוכה העולמית של ניו יורק.

• 4 בספטמבר– יום לאחר שהממלכה המאוחדת הכריזה מלחמה על גרמניה, אלן טיורינג וגורדון ולצ'מן מתייצבים בבית הספר לצפנים של המודיעין הבריטי (GC&CS) בבלצ'לי פארק
• סתיו – הצגת אב טיפוס של מחשב אתנסוף ברי באוניברסיטת איווה

• הצגת פרדוקס יום ההולדת על ידי ריכרד פון מיזס

• ינואר – אוטו האן ופריץ שטרסמן מפרסמים את תוצאות הניסוי שמוכיח כי האורניום מתפרק ליסודות קלים וקטנים יותר לאחר הפגזה בנייטרונים מהירים
• פברואר – ליזה מייטנר ואוטו פריש מפרסמים הסבר תאורטי פיזיקלי לביקוע הגרעיני שביצעו אוטו האן ופריץ שטרסמן ובו טבע פריש את המינוח "Nuclear fission", שהתקבל מאז כשמה של התופעה.
• 2 באוגוסט – אלברט איינשטיין שוכנע על ידי לאו סילארד וכותב את "מכתב איינשטיין-סילארד", מכתב לנשיא רוזוולט על פיתוח נשק גרעיני.
• הפיזיקאי רוברט אופנהיימר ותלמידו ג'ורג' וולקוף, בהתבסס על עבודתו של ריצ'רד טולמן מפרסמים את גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף. החסם העליון עבור הפיכה של כוכב לכוכב נייטרונים והחסם התחתון להפיכה של כוכב לחור שחור

• ג'ון לורנס (John H. Lawrence) משתמש בקרן של נייטרונים עתירי אנרגיה שהתקבלו במאיץ חלקיקים כדי לטפל בלוקמיה, צעד מכונן ברפואה גרעינית
• פיליפ לוין (Philip Levine) ועמיתיו מציגים לראשונה את הקשר בין חוסר התאמה בגורם רזוס (Rh) ותמס דם של היילוד
• נתניאל קלייטמן פרסם את עבודתו המכוננת "השינה ומצב הערות" שבה הציג היפותזה על קיום מחזור בסיסי של מנוחה - פעילות במהלך שינה וערות גם יחד.

• פרס נובל

  • 

    פרס נובל לפיזיקה – ארנסט לורנס (ארצות הברית), על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים
  • פרס נובל לכימיה – אדולף בוטנאנדט, ביוכימאי גרמני על עבודתו על הורמוני מין, לבוסלב רוז'יצ'קה, כימאי קרואטי על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה – גרהרד דומק על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים

• 28 בפברואר – דניאל צוּי (Daniel C. Tsui), פיזיקאי סיני אמריקאי, עוסק במחקר של תכונות חשמליות של שכבות דקות, מבמה מיקרוסקופי של מוליכים למחצה ופיזיקה של מצב מוצק, חתן פרס נובל בפיזיקה (1998).
• 7 במאי – סידני אלטמן, ביולוג מולקולרי אמריקאי, יהודי יליד קנדה, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1989 על חלקו בחקר התכונות הקטליטיות של ה-RNA.
• 18 במאי – פטר גרינברג (Peter Grünberg), פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל בפיזיקה (2007) על חלקו בגילוי תופעת ההתנגדות המגנטית העצומה המנוצלת בטכנולוגיית הספינטרוניקה ובדיסקים קשיחים בפרט.
• 22 ביוני – עדה יונת, ביוכימאית ישראלית, מתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום. כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009.
• 19 ביולי – איב מאייר (Yves F. Meyer), מתמטיקאי צרפתי, חתן פרס אָבֶּל על תרומתו המרכזית בפיתוח תורת הגלונים (Wavelets).
• 19 באוגוסט – אלן בייקר, מתמטיקאי בריטי זכה במדליית פילדס.
• 6 בספטמבר – סוסומו טונגאווה, ביולוג מולקולרי יפני, עסק במחקר הבסיס המולקולרי והתאי ליצירת זיכרון, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1987 על גילוי המנגנון הגנטי שמוביל למגוון הנוגדנים.
• 30 בספטמבר – ז'ן-מארי להן, כימאי צרפתי, מחלוצי הכימיה סופרא מולקולרית, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1987 על חלקו בפיתוח ושימוש בצורונים כימיים בתגובות מותאמות מבנה, בעלות סלקטיביות גבוהה, כדוגמת הממס ההטרוציקלי קריפטנד (Cryptand).
• 7 באוקטובר – ג'ון הופקרופט, מדען מחשב בתחום מדעי המחשב התאורטיים, חתן פרס טיורינג לשנת 1986.
• 7 באוקטובר – הארי קרוטו, כימאי אנגלי חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1996, על חלקו בגילוי הפולרן. קבוצת אלוטרופים של פחמן טהור, שצורתם יכולה להיות כדורית, אליפטית או צינורית (נפטר ב-2016).
• 10 באוקטובר – ניל סלואן, מתמטיקאי בריטי-אמריקאי, בעל תרומות משמעותיות בתחום הקומבינטוריקה, קודי תיקון שגיאות ואריזת כדורים, יוצר והבעלים של "האנציקלופדיה המקוונת לסדרות של מספרים שלמים".
• 30 באוקטובר – לילנד ה. הרטוול (Leland H. Hartwell), ביולוג ופיזיולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2001) על חלקו בגילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז (Cyclin-dependent kinase), מולקולות מרכזיות בוויסות מחזור התא
• 7 בנובמבר – ברברה ליסקוב, מדענית אמריקאית בתחום מדעי המחשב, כלת פרס טיורינג (2008).
• 18 בנובמבר – ג'ון אוקיף (John O'Keefe), נוירולוג בריטי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2014) על חלקו בזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי.
• 14 בדצמבר – סטיבן קוק, מדען-מחשב ומתמטיקאי אמריקאי-קנדי שתרם רבות לתורת הסיבוכיות, חתן פרס טיורינג בשנת (1982).
• 18 בדצמבר – הרולד א. ורמוס, ביולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1985) על חלקו בהוכחה כי אונקוגנים ברטרו-וירוסים הם פרוטו-אונקוגנים מותמרים, ומצויים באדם וביצורים רבים נוספים.

• 4 בפברואר – אדוארד ספיר (Edward Sapir), אנתרופולוג ובלשן יהודי אמריקאי, תרם להתפתחות מדע הבלשנות.
• 2 במרץ – הווארד קרטר, ארכאולוג אנגלי, מגלה קברו של תות ענח' אמון (נולד ב-1874).
• 6 במרץ – פרדיננד לינדמן, מתמטיקאי גרמני, הוכיח שפאי הוא מספר טרנסצנדנטי (נולד ב-1852).
• 13 במרץ – לוסיאן לוי-בריהל, פילוסוף, סוציולוג ואנתרופולוג יהודי צרפתי, עסק בחקר החשיבה והמוסר על בסיס ניתוח תרבותם של בני העמים החיים בתנאי תקופת האבן שלא ידעו קריאה וכתיבה (נולד ב-1857).
• 15 ביולי – אויגן בלוֹילר, פסיכיאטר שווייצרי שנודע בתרומותיו להבנת החולי הנפשי; טובע המונחים "סכיזופרניה", "אוטיזם" ו"אמביוולנטיות", (נולד ב-1857).
• 19 באוגוסט – פרנק ויילד, קומנדר בצי המלכותי, חבר בחברה הגאוגרפית המלכותית ומגלה ארצות. יצא לחמש משלחות לאנטארקטיקה, עליהן קיבל את מדליית הקוטב עם ארבעה פסים (נולד ב-1873).
• 23 בספטמבר – זיגמונד פרויד, חוקר ונוירולוג אוסטרי יהודי, אבי הפסיכולוגיה המודרנית והוגה הפסיכואנליזה, מהמדענים הבולטים במאה העשרים (נולד ב-1856).
• 7 באוקטובר – הארווי קושינג (נולד ב-1869), נוירוכירורג אמריקאי וחלוץ בתחום ניתוחי מוח.

מדיה וקבצים בנושא 1939 במדע בוויקישיתוף