ב-3 ביוני מנסים מחבלים פלסטינים מארגון אבו נידאל להתנקש בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. ארגוב נפצע קשה. יומיים אחר כך מורה ראש ממשלת ישראלמנחם בגין על פתיחת "מבצע שלום הגליל", שמטרתו המוצהרת נטרול פעילות ארגוני המחבלים מתוך לבנון. ב-6 ביוני מתקיים הקרב העיקרי הראשון במבצע, הקרב על הבופור. אף על פי שבקרב נופלים שישה מאנשי צה"ל, שר הביטחוןאריאל שרון מדווח לציבור כי הקרב הסתיים ללא נפגעים. התנהלותו של שרון, כמו גם השאלה שהציב בגין על המחבלים לאחר הקרב, "האם הם השתמשו במכונות ירייה?", הפכו לסמל של הניתוק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במלחמה.
ב-16 בספטמבר מתחיל טבח סברה ושתילה במחנות הפליטים במערב ביירות. את הטבח מבצעים אנשי הפלנגות הנוצריות. אף שהטבח לא בוצע על ידי ישראל, מתעוררת ביקורת ציבורית ועולמית חריפה, שהרי צה"ל שלט באזור והפלנגות נכנסו למחנות באישורו. בגין מקבל תמונת מצב חלקית רק ב-18 בספטמבר, בהאזינו לדיווח ה-BBC בנושא. כוחות אמריקאים וצרפתים נכנסים לביירות בניסיון להרגיע את המצב. הזעזוע הציבורי מן הטבח בישראל מוביל גם להפגנת ה-400 אלף (ר' בסעיף "תנועות חברתיות") ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ועדת כהן (ר' "חוק ומשפט").
ב-11 באפריל עלה לרחבת הר הבית עולה מארצות הברית, אלן גודמן, ופותח באש מנשק צבאי. שומר של הווקף נהרג ושוטרים נפצעים. גודמן שוחרר ב-1997, לאחר שריצה מאסר של 15.5 שנים, וגורש לארצות הברית.
12 במרץ, שר הכלכלה יעקב מרידור חושף במשדר מיוחד בטלוויזיה את "הנורה שתאיר את כל רמת גן". לאחר זמן קצר הסתבר כי האדם שהציג בפניו את "ההמצאה" הכביכול חדשנית בתחום האנרגיה הוא נוכל.
6 ביוני בתגובה לפרוץ מבצע שלום הגליל נרשמו ירידות חדות בשערי המניות בבורסה. הבנקים הגדולים ובנק ישראל רכשו בתגובה מניות במטרה לבלום את הירידות.
7 ביוני, יום לאחר פרוץ הקרבות, בתגובה לפרסומים אודות הישגי צה"ל עלו שערי המניות בעשה אחוזים בממוצע.