BTR-152
ה-BTR-152 (מרוסית: Бронетранспортер-152, 'ברונטרנספורטר': מתורגם כרכב ממוגן 152) הוא נגמ"ש לא אמפיבי בעל הנעת 6X6 שיוצר בברית המועצות בין השנים 1950–1962 על ידי חברת הרכב זיל והתבסס על משאית הזיל-151 ובשלב מאוחר יותר על משאית הזיל-157. פיתוחבזמן מלחמת העולם השנייה סבלה ברית המועצות קושי טקטי ניכר כאשר לא שולבו נגמ"שים בעלי יכולת הנעה ומיגון לכוחות חי"ר יחד עם כוחות שריון בדומה לדוקטרינות של שאר צבאות התקופה. החל משנת 1946 החלו לעלות הצעות פיתוח שונות לייצור רכב קרבי משוריין לניוד כוחות חי"ר בשדה הקרב מתעשיות הרכב בברית המועצות, כאשר שני הדגמים שעלו לשלב היצור וההטמעה בצבא האדום היו ה-BTR-40 של חברת גא"ז וה-BTR-152 של חברת זיל. הנגמ"ש התקבל לשירות בצבא ברית המועצות במרץ 1950, ראשית בתפקיד נגמ"ש ובהמשך פותחו דגמים ושיפורים נוספים ששימשו תפקידים מגוונים. ה-BTR-152 היה הכלי הראשון שהתקבל בצבא האדום אך לא היה ללא בעיות משלו, הכלי אומנם התבסס על משאית הזיל 151 המוצלחת אך הוספו לו 5 טון משקל במיגון הכלי מה שהגביל את הניידות והעבירות של הכלי, בנוסף היעדר גג מעל תא הלוחמים הקטין את מיגון הלוחמים בכלי. לאורך שנות שירות ה-BTR-152 בוצעו בו שיפורים שהקיצוני ביותר היה דגם ה-BTR-152V שהתבסס על משאית הזיל 157 המשופרת. שירות קרבינגמ"ש ה-BTR-152 שירת בצבא ברית המועצות החל מ-1950 עד שנות ה-70 המוקדמות, אז החליפו נגמ"ש ה-BTR-60 סופית בתפקיד נגמ"ש חי"ר (תהליך שהחל כבר ב-1959 אם כניסת ה-BTR-60 לשירות), אולם דגמיו השונים המשיכו לשרת עד שנות ה-90. הנגמ"ש נמכר בעסקאות נשק למדינות רבות בעולם בעיקרן מדינות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון, בנוסף למדינות הגוש הסובייטי. ה-BTR-152 שימש את צבא ברית המועצות בכל הפעולות הצבאיות שלו בתקופת שירותו ביניהם הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה (1968) והמרד ההונגרי (1956). מלבד העימותים של ברית המועצות, ה-BTR-152 שירת בעימותים שונים ברחבי העולם, ביניהם מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה בשירות צבאות ערב. במהלך מלחמות ישראל, נפלו כ-1,000 כלים שלל בידי צה"ל ושירתו במספר נמוך את כוחות הביטחון בעיקר במשטרת ישראל וככלי נ"מ בעל מיתקון TCM-20 (אנ'), כמו גם מספר כלים שניתנו לכוחות צד"ל במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון. דגמים
תמונות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|