ICDICD (ראשי תיבות באנגלית: International Classification of Diseases, סיווג המחלות הבינלאומי) הוא מסמך תקינה של ארגון הבריאות העולמי. המסמך מכיל קטלוג ממוין והיררכי של כל המחלות הידועות, כולל הפרעות נפשיות. ICD נמצא בשימוש נרחב בעולם כולו, ומשמש לסטטיסטיקות ממשלתיות על תחלואה ומוות. שמו המלא של המסמך: International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems. הגרסה הנוכחית של הקטלוג היא 11, ומכונה ICD-11. הגרסה פורסמה ביוני 2018, ואומצה על ידי עצרת הבריאות העולמית ה-72 ב-2019.[1] שיטת הסיווג ב-ICDהמיון ההיררכי של המחלות בנוי בצורה הבאה: הרמה הראשונה של ההיררכיה מכילה 22 קבוצות (פרקים). כל פרק מקבל טווח של שמות מזהים, המורכבים מאות לטינית אחת ושתי ספרות. למשל פרק מס' 5: שם הפרק הוא "הפרעות נפשיות והתנהגותיות" והטווח המוקצה לו הוא מ-F00 עד F99. בתוך פרק זה יש 11 תתי-קבוצות, המקבלות טווחי משנה בתוך הטווח של קבוצת האם; לדוגמה: תת-קבוצה מס' 4 היא "הפרעות רגשיות" והטווח המוקצה לה הוא F30–F39. הרמה השלישית יכולה להכיל את שם המחלה או ההפרעה (לדוגמה F39) או להכיל רמה רביעית, כלומר תתי קבוצות נוספות. דוגמה לכך היא F30 (מאניה), המכילה חמישה סיווגים שונים של מאניה. במקרה זה מסומנת הרמה הרביעית על ידי נקודה ומספר נוסף, למשל F30.0. (רמה זו הוכרזה לראשונה בגרסה 9, בשנת 1978). עדכוני גרסאותארגון הבריאות העולמי שם לו למטרה, החל מ-1948, לעדכן את הקטלוג בערך כל עשור. בפועל, שודרגו הגרסאות בשנים הבאות:
עדכון המחלות משקף הן התקדמות מדעית, כגון גילוי מחלות חדשות, והן שינוי תרבותי, כגון ביטול ההכרזה על תופעות מסוימות שנחשבו להפרעה נפשית, כעל מחלות. רמת ההיררכיה הראשונה של ICD-10
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים |