Jericho
Jericho (בעברית: יריחו) הוא אלבומם השלישי של להקת הצ'רצ'ילים, שיצא לאחר שהיא עברה לבריטניה והחליפה את שמה לשם "Jericho Jones". האלבום יצא על ידי חברת התקליטים הבריטית A&M, והופץ במדינות רבות, בהן ישראל, דרום אפריקה, אוסטרליה, גרמניה ויפן. רקעבשנת 1970 עזבו חברי להקת הצ'רצ'ילים, ובראשם מיקי גבריאלוב, את ישראל וניסו את מזלם בלונדון, בריטניה, תחת השם "Jericho Jones". (מאוחר יותר, קוצר ל-"Jericho".) לאחר צאת אלבומם הראשון כלהקה בריטית, "Junkies Monkeys & Donkeys", צברה הלהקה פופולריות שיא. עד מהרה החלה חברת התקליטים הגדולה, A&M, להתעניין מאוד בלהקה, והחתימה אותם על חוזה הקלטות לאלבום חדש. במשך שנת 1972 שקדו חברי הלהקה על הקלטה של אלבום חדש. לבסוף, אחרי כמה חודשי הקלטה, סיימו הקבוצה את הקלטות כל שירי האלבום החדש, שעתיד להיקרא "JERICHO".[1] האלבום היה להצלחה כבירה בבריטניה, ועד מהרה הוא פורסם גם במדינות נוספות[1]. התקליט יצא גם בדרום אפריקה, ובשנות התשעים הופץ כתקליטור בדרום אפריקה, ארצות הברית, ישראל (תחת השם הצ'רצ'ילים לצד שם הלהקה באנגליה), יפן וגרמניה. תקליטי ויניל שיצאו מאוחר יותר פורסמו גם הם במדינות הללו. לאחר הוצאת האלבום הלהקה הפסיקה את פעילותה, עד שנת 2015, כשהופיעו יחד בהופעת איחוד בתל אביב. הופעת האיחוד הוקלטה, וכללה את כל שירי האלבום. אלבום ההופעה יצא שנה אחת לאחר מכן. תוכן האלבוםעל אף שבמבט ראשון האלבום עשוי להיראות כמו מיני אלבום מכיוון שהוא מכיל רק חמישה שירים, הוא למעשה אורך יותר מחצי שעה. הסיבה לכך היא ששלושה מתוך חמשת השירים אורכים יותר משמונה דקות[2]. בגלל שלחברי הלהקה היה זמן מוגבל להקלטות, רק חמשת השירים הללו נבחרו להיכנס לאלבום. את העטיפה עיצב וצילם הצלם והמשורר הבריטי, רואן אולוקליין ביחד עם המעצב מייק דאוד. העטיפה מציגה תמונה של חברי הלהקה יושבים מסביב למדורה, כאשר רקע התמונה מתמזג לתוך ציור (פוטומונטז') של מבנה דירות הרוס, עליו כתוב בעברית "יריחו". (בעטיפה האחורית, כותרת האלבום היא בעברית והכיתוב על הציור באנגלית). מעל התמונה מופיעה הכותרת "JERICHO", שגם אותה עיצב אולוקליין. ביקורותאורי ברייטמן מאתר "רוק מתקדם" כתב על האלבום כי "אלבומה האחרון של להקת הצ'רצ'ילים, ששינתה את שמה לג'ריקו ג'ונס ולבסוף ל"ג'ריקו" (יריחו), הוא לדעתי הטוב מבין השלושה שהפיקה"[3]. יואב קוטנר כתב על האלבום בביוגרפיה של הצ'רצ'ילים באתר MOOMA כי הוא אלבום של "יצירות ארוכות ומורכבות"[4]. גם ערן דינר התייחס לנושא המורכבות המוזיקלית בשירי האלבום, כשסיכם את תולדות הצ'רצ'ילים בעיתון "מעריב" באמרו "האלבום הכיל חמישה קטעים ארוכים ומורכבים". קרדיטיםנגינה
הפקה
רשימת השמעה
הערות שוליים
קישורים חיצוניים |