|
LAGEOS
LAGEOS (ראשי תיבות של Laser Geodynamics Satellite לוויין גיאודינמיקה לייזר) היא סדרה של שני לווייני מחקר מדעיים שנועדו לספק אמות מידה לטווחי לייזר סובב עבור מחקרים גיאודינמיים של כדור הארץ. כל לוויין הוא רפלקטור לייזר פסיבי בצפיפות גבוהה במסלול לווייני בינוני. מפרט ופעילותהלוויינים הם כדורי פליז מכוסי אלומיניום בקטרים של 60 סנטימטרים ובעלי מסות של 400 ו-411 קילוגרמים (882 ו-906 פאונד), מכוסים ב-426 מחזירי אור בפינת קובייה, המעניקים להם מראה של כדורי דיסקו.[1][2][3] מתוך רפלקטורים אלה, 422 עשויים מזכוכית סיליקה מותכת ואילו 4 הנותרים עשויים מגרמניום כדי לקבל מדידות באינפרא אדום לצורך מחקרים ניסיוניים של רפלקטיביות וכיוון לוויין.[4] אין להם חיישנים או אלקטרוניקה על הסיפון, והם אינם מבוקרים בגישה. הם מקיפים בגובה של 5,900 קילומטרים (3,700 מייל),[5] הרבה מעל מסלול נמוך של כדור הארץ והרבה מתחת למסלול גאוסטציונרי, בנטיות מסלול של 109.8 ו-52.6 מעלות. המדידות מבוצעות על ידי העברת קרני לייזר פועם מתחנות קרקע כדור הארץ ללוויינים. לאחר מכן, קרני הלייזר חוזרות לכדור הארץ לאחר פגיעה במשטחים המחזירים; זמני הנסיעה נמדדים במדויק, מה שמאפשר לתחנות קרקע בחלקים שונים של כדור הארץ למדוד את ההפרדות ביניהן עד לאינץ' אחד באלפי קילומטרים. לווייני LAGEOS מאפשרים לקבוע מיקומי נקודות על פני כדור הארץ בדיוק גבוה במיוחד בשל יציבות מסלוליהם. היחס הגבוה בין מסה לשטח והגאומטריה המדויקת והיציבה של לווייני LAGEOS, יחד עם מסלוליהן הקבועים ביותר, הופכים את הלוויינים הללו להפניות המיקום המדויקות ביותר הקיימות. משימותהמשימות העיקריות של לוויני LAGEOS:
תחנות מעקב קרקע הממוקמות במדינות רבות (כולל ארצות הברית, מקסיקו, צרפת, גרמניה, פולין, אוסטרליה, מצרים, סין, פרו, איטליה ויפן) מקבלות מידע מהלוויינים ונתונים מתחנות אלו זמינים ברחבי העולם לחוקרים החוקרים את קרום כדור הארץ. שני לוויינים שוגרו במסגרת תוכנית LAGEOS, הראשון LAGEOS-1 ששוגר ב-1976 ו-LAGEOS-2 ששוגר ב-1992. החל משנת 2023, שני לוויני LAGEOS נמצאים במעקב שגרתי על ידי רשת SLR העוקבת אחרי לווייני לייזר. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
