|
The Pirate Bay
The Pirate Bay (בראשי תיבות TPB; תרגום לעברית: מפרץ הפיראטים) הוא אתר אינטרנט לשיתוף קבצים שהוקם בשוודיה ב-2003 ומאפשר למשתמשים שלו לחפש, להוריד ולתרום קישורי מגנט (אנ') וקובצי טורנט, ושיתוף קבצים עמית לעמית בין משתמשי פרוטוקול ביטורנט. האתר עורר מחלוקות ודיונים על היבטים משפטיים של שיתוף קבצים, זכויות יוצרים וחירויות אזרח והפך לפלטפורמה ליוזמות פוליטיות נגד חוקי קניין רוחני ברחבי העולם וכן לכוח מרכזי בתנועה נגד זכויות יוצרים. במשך השנים האתר התמודד עם מספר השבתות ותפיסות דומיינים, ועבר לסדרה של כתובות אינטרנט חדשות כדי להמשיך לפעול. באפריל 2009, מייסדי האתר (פיטר סונדה, פרדריק נייג' וגוטפריד סווארטהולם) נמצאו אשמים בשוודיה בגין סיוע בהפרת זכויות יוצרים ונידונו לשנת מאסר ולקנס. במדינות מסוימות, ספקי שירותי אינטרנט נצטוו לחסום את הגישה לאתר. לאחר מכן, אתרי פרוקסי סיפקו גישה אליו. המייסדים שוחררו כולם עד 2015 לאחר שריצו עונשים מקוצרים. היסטוריה"The Pirate Bay" הוקם בספטמבר 2003, על ידי הארגון השוודי נגד זכויות יוצרים Piratbyrån (בתרגום לעברית 'משרד הפיראטים'); הוא מנוהל כארגון נפרד מאז אוקטובר 2004. האתר נוהל תחילה על ידי גוטפריד סווארטהולם ופרדריק נייה, המוכרים בכינויים שלהם "אנאקאטה" ו"TiAMO", בהתאמה. שניהם הואשמו ב"הפצת תוכן המוגן בזכויות יוצרים" על ידי איגוד הסרטים של אמריקה. ב-31 במאי 2006, בעקבות התלונה, המשטרה השוודית פשטה על שרתי האתר בסטוקהולם ולקחה אותם, מה שהוביל לשלושה ימים של השבתה, והאתר חזר לפעול אחר כך. האתר טען שהוא ישות ללא מטרות רווח שבסיסה באיי סיישל; עם זאת, טענה זו הייתה במחלוקת. בעקבות פשיטת המשטרה זכה האתר לחשיפה נוספת ומספר המשתמשים בו גדל[1]. ארגון Piratbyrån הקים באותה עת את מפלגת הפיראטים של שוודיה, כדי להילחם בחוקי זכויות היוצרים. בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו בשנת 2009 קיבלה 7.1% מקולות הבוחרים, וקיבלה בתחילה מושב אחד בפרלמנט[2]. במהלך 2007 מספר המשתמשים המשיך לעלות במהירות, האתר אירח תוכן פיראטי שכלל סרטי קולנוע חדשים, סדרות טלוויזיה מיד עם סיום הפקתם, משחקי מחשב ואף עותקים אלקטרונים של ספרי הארי פוטר עוד לפני שיצאו לדפוס[3]. באפריל 2009 ניכנס לתוקף בשוודיה חוק המחייב ספקיות שירותי אינטרנט לחשוף את זהות הגולשים החשודים בשיתוף קבצים ברשת. מיד אחר כך צנחה תעבורת האינטרנט בשוודיה ב-33% ביום אחד[4]. באוגוסט 2009, ספקית האינטרנט הגדולה בשוודיה חסמה את הגישה לאתר, אך על אף שהחסימה נאכפה - הוא המשיך לפעול[5]. במרץ 2012, הודיעו מפעילי האתר כי הם מחפשים דרכים לעקוף את גורמי אכיפת החוק. בין השאר בעזרת הפעלת תחנות שרתים ממטוסים זעירים ללא טייס[6]. באוקטובר 2012 הודיעה האתר כי הוא עובר למחשוב ענן[7]. במאי 2012, מתקפת האקרים השביתה את "The Pirate Bay" למשך יממה[8]. במרץ 2013 הודיעו מפעילי "The Pirate Bay" כי בעקבות הרדיפות של ארגוני זכויות היוצרים וסוכנויות אכיפת החוק, הם מעבירים את שרתיהם לצפון קוריאה. אך התברר שזו הייתה רק בדיחה ופרובוקציה[9]. ביולי 2014 השיק אתר חדש המיועד לגולשים מהסלולרי[10]. בינואר 2018 הוכרז, יחד עם מספר אתרים נוספים כמו FMovies, על ידי נציב הסחר של ארצות הברית כאתר המארח תוכן פיראטי (Notorious market).[11] בעיות משפטיותכמו אתרי הורדות רבים, גם האתר ומפעיליו היו חשופים לשלל איומים בתביעות משפטיות מצד תאגידים הקשורים לעולם התוכנה, תעשיית המוזיקה ותעשיית הסרטים. עד לסגירתו הראשונה ב-2015 כלל האתר עמוד שנקרא (באירוניה) "הבהרות משפטיות" (Legal) וכלל העתקים של מכתבי תביעה מצד אותם תאגידים ואת תגובת מפעילי האתר אליהם, התגובות נכתבו בצורה הומוריסטית ולא פעם ולא פעמיים גם מלווה בניבולי פה. האתר נחסם מעת לעת על ידי רשויות של מדינות שונות: במאי 2012, בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת הורה לספקיות אינטרנט במדינה לחסום את "The Pirate Bay". ההחלטה נתפסת כאור ירוק לבעלי זכויות יוצרים להתחיל לדרוש חסימות של אתרי שיתוף קבצים גדולים נוספים במדינה[12]. בדצמבר 2016, בית משפט באוסטרליה הורה לספקיות האינטרנט לחסום יותר מ-60 אתרי הורדות פיראטיות, כולל "The Pirate Bay"[13]. באוסטרליה המאבק המשפטי בשיתוף הקבצים החל כבר ב-2005, בעקבות הפופולריות של תוכנת השיתוף קאזה[14]. בישראל ארגון זיר"ה חייב, במרץ 2018, את פייסבוק לחסום פוסטים או הודעות עם קישורים לאתרי שיתוף קבצים[15]. תביעות אזרחיותבפברואר 2009 נפתח בסטוקהולם משפט בו תבעו מספר חברות מדיה גדולות, ביניהן אולפני פוקס, אולפני קולומביה, סוני, האחים וורנר וענקית המוזיקה EMI, את Pirate Bay בסכום של 100 מיליון קרונות שוודיות, כ-12 מיליון דולר, בגין הפרת זכויות יוצרים וכיסוי הפסדים כספיים שנגרמו להן בשל פעילות האתר[16]. הרשעתם בפלילים של מפעילי האתרבאפריל 2009 הורשעו ארבעת מפעילי האתר (גוטפריד סוורטהולם, פרדריק נייה, פיטר סונדה ומנכ"ל ספקית האינטרנט של מפרץ הפיראטים, קארל לאנדסטרום) על ידי בית משפט בשוודיה בעבירה של תמיכה וסיוע ביודעין להפרת זכויות יוצרים[17]. להגנתם טענו כי שום חומר המוגן בזכויות יוצרים לא אוחסן בשרתי האתר עצמו, ושאף החלפת קבצים לא התרחשה מעולם ישירות דרך האתר כך שהוא אינו אחראי לחומרים המוחלפים בין משתמשים. התביעה במשפט, לעומתם, טענה כי בכך שמימנו, תכנתו וניהלו את האתר, עזרו הארבעה למשתמשי האתר להפר זכויות יוצרים[18]. בנובמבר 2010, בעקבות ערעור שהגישו שלושה מהם, הופחתו עונשי המאסר בפועל שנגזרו עליהם, אך הוגדל סכום הפיצויים[19]. על מפעילי האתר נגזרו עונשי מאסר בפועל של ארבעה עד עשרה חודשים, ובנוסף נגזר עליהם לשלם קנס בגובה 30 מיליון קרונות שוודיות (קנס השווה בערכו לכ-12 מיליוני ש"ח). בראשית 2012 דחה בית המשפט העליון של שוודיה את ערעורם של מפעילי האתר[20]. פיטר סונדה, גוטפריד סוורטהולם ופרדריק נייה, נמלטו מהמאסר שנגזר עליהם בשל הפעלת האתר. סוורטהולם נעצר באוגוסט 2012 בקמבודיה וביוני 2013 נידון גם לשנתיים מאסר בגין האקינג[21]. סונדה נתפס ונעצר בדרום שוודיה שנתיים ביוני 2014[22]. בנובמבר 2014, פרדריק נייה נעצר כשניסה לחצות את הגבול מלאוס לתאילנד, בידי משטרת הגבולות של תאילנד במחוז נונג קאי, כ-500 ק"מ מצפון מזרח לבנגקוק[23]. ב-9 בדצמבר 2014 נסגר האתר, בעקבות פשיטה של משטרת שוודיה על חוות השרתים של האתר בסטוקהולם[24]. מספר אתרים נפתחו כדי לשמר את ארכיון החומר של האתר לאחר סגירתו[25]. חזרתו של האתר לאווירב-31 בינואר 2015 שב האתר לאוויר עם הדומיין thepiratebay.se. לוגו האתר השתנה לציור של עוף החול, המסמל את תחייתו המחודשת. אף על פי שאפשר להוריד את כל הקבצים הקודמים שהיו באתר, טופס "צור קשר" איננו פעיל. אתר "טורנט פריק" דיווח כי האתר עמד בתאריך שהציב לעצמו, וקם 24 שעות לפני המועד שהציב לעצמו[26]. בפברואר 2016 האתר החל להציע תוסף שמאפשר הזרמת מדיה ישירות מהדפדפן בלי צורך להוריד תוכנה[27]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
