אפקט סטרייסנדאפקט סטרייסנד הוא תופעה תקשורתית המתרחשת כאשר נעשה ניסיון לצנזר או להסתיר מהציבור פריט מידע הנחשב לרגיש, באמצעות מניעת הפרסום שלו באמצעי התקשורת. האפקט מתבטא בעובדה שניסיון ההסתרה עצמו גורם לתוצאה הפוכה מזו שהמסתיר התכוון אליה: המידע האמור מקבל תוספת משמעותית מאוד של פרסום; לעיתים היקפה של התוצאה ההפוכה, הנמדד במספר האנשים המתעניינים במידע ונחשפים אליו, גדול פי כמה וכמה מאשר התוצאה שאותה ניסו למנוע בניסיון ההסתרה. מקור השםהאפקט קרוי על שם הזמרת והשחקנית האמריקנית ברברה סטרייסנד. הבלוגר מייק מאזניק טבע את המונח[1] בעקבות ניסיונה של סטרייסנד בשנת 2003 למנוע את פרסומו של צילום אוויר של אחוזתה שעל חוף האוקיינוס השקט במאליבו, קליפורניה, ארצות הברית. סטרייסנד תבעה את צלם התמונה, קנת אדלמן, ואת מפעילי האתר Pictopia.com, בסכום של 50 מיליון דולר[2], בטענה של הפרת הזכות לפרטיות. בכתב התביעה הופיעה דרישה להסיר את התצלום ממאגר של תצלומים המתעדים את קו החוף של קליפורניה. הצלם פרסם את התמונה במטרה לתעד את תופעת הנסיגה של קו החוף, כתוצאה מפעילות בנייה, מטרה שזכתה לעידודה ולתמיכתה הרשמית של המדינה. לפני שהוגשה התביעה, התמונה המדוברת זכתה לשש הורדות בלבד, שתיים מהן בידי עורכי הדין של סטרייסנד. בחודש הראשון שלאחר התביעה צפו בתמונה כחצי מיליון משתמשים. בסופו של דבר, סטרייסנד הפסידה בתביעה[3]. דוגמאות מהעולםראלף לורןבספטמבר 2009 נכתב בבלוג Photoshop Disasters (אסונות פוטושופ)[4] על פרסומת של פולו ראלף לורן, שבה הופיעה תמונה של דוגמנית שעברה עיבוד תמונה מסיבי, עד כדי כך שנאמר עליה: ”הראש שלה גדול יותר מהאגן שלה”[5]. חברת ראלף לורן הצליחה להוריד את הרשומה (פוסט) מהבלוג, אולם היא הועתקה לבלוגים ולאתרי חדשות אחרים. בסופו של דבר נאלצה החברה להודות שעשתה טעות שיווקית, והתנצלה[6][7]. הבסיס הצבאי פייר-סור-אוטבאפריל 2013 פנה המינהל הכללי לביטחון פנים של צרפת (DCRI) לקרן ויקימדיה בדרישה להסיר את הערך "תחנת הרדיו הצבאית פייר-סור-אוט" מוויקיפדיה הצרפתית[8] בטענה שהוא חושף מידע מסווג. משתמש ויקיפדיה בעל הרשאה למחוק ערכים זומן לחקירה, אף שלא הוא כתב את הערך, ואולץ למחוק אותו תחת האיום שייעצר אם לא יעשה זאת[9]. הערך נמחק, אך הושב לדפי ויקיפדיה באותו היום. עם היוודע הידיעה, הפך לערך הנצפה ביותר בוויקיפדיה הצרפתית בסוף השבוע של 6–7 באפריל, עם יותר מ-120 אלף צפיות[10]. דוגמאות מישראלשיטת השקשוקהמשפחת עופר ניסתה למנוע את שידור הסרט התיעודי "שיטת השקשוקה" באמצעות תביעת דיבה נגד יוצר הסרט מיקי רוזנטל, ואיום בתביעה נגד מי שיקרין או ישדר את הסרט. העתירה נדחתה, והניסיון גרם להעלאת הרייטינג של הסרט[11]. שמו של הסרט אף הפך לשם נרדף לשיטה של ניצול קשרי הון-שלטון. ויקטור אוסטרובסקיבשנת 1990 הגישה מדינת ישראל בקשה לצו מניעה לבית משפט בארצות הברית, במטרה למנוע את פרסומו של הספר "בתחבולות תעשה לך מלחמה" (אנ') מאת חניך קורס "המוסד" לשעבר ויקטור אוסטרובסקי, ספר שהכיל סודות רבים של ארגון הביון הישראלי. בעקבות הבקשה, עלה הספר לראש טבלת רבי-המכר של "הניו יורק טיימס"[12][13]. גדר חיהגדר חיה הוא רומן מאת הסופרת הישראלית דורית רביניאן, שיצא לאור בשנת 2014 בסדרת "ספריה לעם". שלמה הרציג, האחראי על לימודי הספרות ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד בחינוך הממלכתי, וועדת המקצוע, בראשות פרופ' רפי וייכרט מאוניברסיטת חיפה, המליצו לכלול את הספר במסגרת לימודי החובה במגמת ספרות מוגברת. המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך דחתה המלצה זו. אחד מנימוקי הדחייה היה ש"בגיל ההתבגרות אין ראייה מערכתית הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות"[14]. דורית רביניאן טענה כי "הנושא של הספר - והסיבה שפסלו אותו במשרד החינוך - זו החרדה היהודית במרחב הערבי. חושבים שאם מונעים מנפשותיהם הרכות של ילדים רומן שמתמודד עם אזור הדמדומים בין החיים היהודיים לחיים הערביים, אז מעלימים את הבעיה"[15]. ההחלטה עוררה דיון ציבורי[16], שבעקבותיו חזר הספר לראש רשימת רבי-המכר[17] והוצאת עם עובד הודיעה על הדפסת מהדורה גדולה נוספת. וולטר סוריאנווולטר סוריאנו, איש עסקים בריטי, ניסה לשמור על פרטיותו באמצעות תביעות דיבה רבות, כולל נגד אתר העין השביעית, על סיקור הקשרים והפעילות שלו. אך השיג את ההפך: ניסיונות ההשתקה, בפרט בתגובה לאזכור שמו בראיון של רביב דרוקר ב-2018 ובפרסומים נוספים, עוררו את "אפקט סטרייסנד" והפכו אותו לדמות מוכרת שתמונותיה זמינות לכל. במקום להישאר אנונימי, סוריאנו הפך לסמל בדיון על תביעות השתקה, פרטיות וחופש העיתונות. פסק הדין בתביעה נגד "העין השביעית" היה בולט בחומרתו, אחרי שקבע בית המשפט כי בפרסומים עליהם נתבעו כלל לא היה לשון הרע, וכי גם אם היה כזה הרי שהוא מוגן בהגנות השונות הקבועות בחוק ולכן עיתונאי "העין השביעית" פעלו בתום-לב ומכוח חובתם הציבורית וכי התביעה היא תביעת השתקה.[18] בתרבותבסדרת הספרים הארי פוטר, בספר החמישי, הפרוספור אמברידג' מנסה למנוע פרסום ריאיון של הארי עם עיתונאית, שפורסם בעיתון "הפקפקן". היא אוסרת על הפצת העיתון בין כותלי בית הספר. דבר האיסור עורר סקרנות רבה וכפי שהספר כותב, "דומה כי לא היה תלמיד שלא קרא את הריאיון". הרמיוני גריינג'ר, חברתו של הארי, חזתה זאת מראש, באומרה (בזמן שהיא מסתכלת על צו האיסור, ועונה לשאלת רון מדוע היא מחייכת) "בכך שהיא אסרה את קריאתו, היא הבטיחה שלא יהיה תלמיד אחד בהוגוורטס שלא יקרא אותו". ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|