|
ג'ון די
ג'ון די (אנגלית: John Dee; 13 ביולי 1527–1608) היה מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, גאוגרף ואוקוטוליסט אנגלי וולשי ידוע, וכמו כן היה היועץ של המלכה אליזבת הראשונה, וקיים קשרים עם שני השרים החזקים שלה, סר פרנסיס וולסינגהם והברון ברלי. די הקדיש את רוב חייו ללימודי אלכימיה, גילוי עתידות, ופילוסופיה הרמטית. מעט מאוד ידוע על משפחתו של די. ג'ון די היה גם המרגל של המלכה, והראשון בשירות החשאי הבריטי שנטל את הקוד "007", שהמספר 7 ייצג את עצמו ושני האפסים את עיני המלכה, וכשלוש מאות שנה לאחר מכן בחר הסופר הבריטי איאן פלמינג לכנות כך את ג'יימס בונד. די עסק גם בעולם המדע וגם בעולם הקסם בדיוק בתקופה שבה הובחנו כשונים. השכלתודי למד בבית הספר של קתדרלת צ'למספורד, ומשם הצטרף לסגל האקדמי בקולג' סנט ג'ון באוניברסיטת קיימברידג'. הוא נכנס לעולם המדע והקסם בימיהם הראשונים. כאחד האנשים הידועים בזמנו, הוא הרצה באולמות התצוגה באוניברסיטת פריז כשעוד היה בשנות העשרים לחייו. ג'ון היה מקדם נלהב של המתמטיקה, ואסטרונום מכובד, מומחה בניווט, ומדריך לקפטנים לעתיד של מסעות התגלית של אנגליה (די יצר את האמרה "האימפריה הבריטית"). בביתו הייתה לו ספרייה בת 2000 ספרים, שהייתה בזמנו הספרייה הגדולה ביותר באנגליה. בנוסף, די התעניין מאוד ברוג'ר בייקון, שהיה פילוסוף אנגלי. כשמת לאונרד דיגס (ממציא הטלסקופ) נהפך ג'ון לאפוטרופוס של בנו תומאס דיגס, שערך והפיץ את ספריו של אביו מאגיהבזמן לימודיו, הוא החל להתעמק בתורות הקסם ובפילוסופיה ההרמטית, והקדיש את השליש האחרון של חייו למטרות אלו בלבד. אדוארד קלי, אנגלי ממעמד נמוך שכנע אותו שהוא מסוגל לדבר עם מלאכים בשפה שנקראה "השפה החנוכית" לפי ג'ון די, ובשנת 1584 הם הגיעו לפראג, שנחשבה בזמנם לבירת הכישוף של אירופה, ושם שוכנע, על ידי אדוארד קלי ו"המלאכים שלו", שעליו לשרוף את אוסף ספריו, וכך עשה. לפי דעה, הוא קיבל את כתב יד וויניץ' ממנזר בפראג, ומשם להנרי השמיני. הוא המציא את גביש הפחם שלאחר מכן כונה גם המראה המאגית, כפי שנכתב עליו בספר "המלאך בחלון המערבי" מאת גוסטב מירינק. בתרבות הפופולריתדי מככב בסדרה הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות בתור אנטגוניסט לצד ניקולו מקיאוולי ורבים אחרים. שירה של להקת ההבי מטאל הבריטית איירון מיידן "האלכימאי" מתוך אלבומה הגבול הסופי עוסק בדמותו של די. די מופיע בספר "השוטה מחצר המלוכה" של הסופרת פיליפה גרגורי, שיצא בשנת 2003. קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||||||
