|
כלורמפניקול
כלורמפניקול (באנגלית: Chloramphenicol) היא תרופה אנטיביוטית בקטריוסטטית. בישראל היא מוכרת בעיקר בשמות המסחריים סינטומיצין, תרוצידין ותריאולון. מקורה בחיידק Streptomyces venezuelae. התרופה בודדה לראשונה על ידי דייוויד גוטליב. השימוש הקליני בתרופה החל בשנת 1949. כלורמפניקול היא האנטיביוטיקה הראשונה שיוצרה באופן סינתטי בקנה מידה גדול. היא יעילה נגד מגוון רחב של מיקרואורגניזמים. התרכובת נקשרת לתת-יחידה 50S של הריבוזום ומעכבת את האנזים הריבוזומי פפטידיל-טרנספראז (peptidyl transferase), האחראי ליצירת הקשר הפפטידי בין החומצה האמינית הקשורה ל-RNA מוביל (t-RNA) המצטרפת לפוליפפטיד, לבין החומצה האמינית האחרונה בפוליפטטיד הנבנה בריבוזום. בעבר נהגו להשתמש בכלורמפניקול גם בטיפול טיפול סיסטמי, אך מאחר שהתרופה עלולה לגרום (לעיתים נדירות) לדיכוי מח העצם כמעט חדל השימוש בתרופה זאת בשימוש סיסטמי.[1] התרופה זולה מאוד לייצור ולכן עדיין משמשת במדינות מתפתחות כטיפול סיסטמי למגוון רחב של זיהומים. במערב תרופה זו משמשת כיום בעיקר לטיפול בזיהומי עיניים וזיהומי עור, כגון פיסטולה, בריכוזים של 5% ו-3% בהתאמה, בצורת משחה. תדירות השימוש בטיפות או במשחה משתנה בהתאם לרמת הזיהום ולצורתו ונקבעת על ידי רופא. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
