Share to:

 

פיטוגאוגרפיה

פיטוגאוגרפיה
מושגים נוספים
נוף ים תיכוני מסרדיניה.
נוף סהרו-ערבי בעמק ססגון שבנגב.
נוף סודני באגם בקניה.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

פִיטוֹגֵּאוֹגְרַפְיָה (phytogeography): היא תחום בבוטניקה העוסק בחקר התפוצה הגאוגרפית הגלובלית של צמחים.

גֵּאוֹבּוֹטָנִיקָה: מדע העוסק בחקר היחסים בין הצומח לסביבתם הקרובה.[1]

פיטוסוציולוגיה היא ענף המדע הבוטניקה העוסק בחקר האקולוגיה, התורשה והתפוצה הגאוגרפית של חברות צמחים.

אזור פיטוגאוגרפי (אזור צמחייה, Phytogeographical region) הוא אזור גאוגרפי בו יש חפיפה רבה בין תחומי התפוצה של סוגים ומינים. אזור פיטוגאוגרפי הוא יחידת משנה של ממלכת צמחייה. במרבית המקרים יש קשר בין התחום הגאוגרפי של אזור צמחייה לאזור אקלים מסוים. בהגדרה, אזור צמחייה מתאפיין בשיעור אנדמיות גבוה ברמות של סוג (50%<) ושל מין (75%<).

קיימים 37 אזורים פיטוגאוגרפיים. מתוכם, ששת העיקריים הם: ארקטי, אירו-סיבירי, אירנו-טורני, ים-תיכוני, סהרו-ערבי (מדברי) והאזור הסודאני (טרופי יובשני).

כל אחד מהאזורים הללו מאופיין על ידי תנאים שונים (אקלימיים, טופוגרפיים וכו'), הנקראים בשם הקולקטיבי סינדרום. הסינדרום משפיע על מאפייני הצמחייה האזורית.

הסינדרומים באזורים השונים

אזור עונות השנה גובה טופוגרפי ממוצע משקעים שנתי שונות מקומות בעולם מקומות בישראל
ים תיכוני עונה קרירה/לחה ועונה חמה/יבשה 1500 - 0 1500 - 400 מ"מ תמיד מזרחית לים, ריבוי בהמות מרעה, ריבוי שריפות אגן הים התיכון, מערב אפריקה, מערב אוסטרליה, מרכז צ'ילה, קליפורניה תחום הנתחם באשקלון מדרום, מורדות החרמון מצפון, הים ממערב ושדרת ההר ממזרח, הגליל והגולן
אירנו-טורני עונה קרה/לחה ועונה חמה/יבשה ?? 200 - 400 מ"מ - ערבות אסיה התיכונה החרמון, ספר מדבר יהודה והר הנגב
סהרו-ערבי עונה ארוכה חמה/יבשה ועונה קצרה קרירה/לחה ?? פחות מ-200 מ"מ משקעים בלתי סדירים; קרקע בעלת מליחות גבוהה צפון אפריקה (למעט רצועת החוף);סיני הנגב, השבר הסורי אפריקני עד למעלה אפרים
סודני חם/לח כל השנה ?? ?? - דרום סודאן וצפון קניה נאות המדבר שבשבר הסורי אפריקני בין אילת ויריחו
אירו-סיבירי ממוזג וקר כל השנה ?? ?? אירופה וצפון אסיה

גאובוטניקה

גאובוטניקה חוקרת את השפעת הגורמים הקבועים והמשתנים על הצמח במקום גידולו. גורמי הסביבה הקבועים הם הטופוגרפיה, סוג הקרקע והאזור הגיאוגרפי ולכן היא נכללת כפירוט של הפיטוגאוגרפיה. הגורמים המשתנים כמו כמות המשקעים, עוצמת הרוחות, טמפרטורות קיצוניות, נוכחות של צמחים מתחרים, נוכחות של אוכלי צמחים ושל אמצעי הפרייה כמו חרקים כל אלה יצרו מהלך של אבולוציה שהותירו את הצמחים המתאימים ביותר לתנאי גידולם במקום מוגדר.[2]

תהליך התפתחות צמחיה

תהליך התפתחות צמחיה בתנאים המשתנים במקום מוגדר נקרא סוקצסיה ( Succession)[3] [4]

ערך מורחב – סוקצסיה (אקולוגיה)
סוקצסיה ראשונית (Primary Succession) מתרחשת כאשר יצרנים (בדרך כלל צמחים) מיישבים בית גידול חדש בו לא היו יצרנים מעולם (למשל שטחי קרקע חדשים שנוצרו על משטחי לבה מהתפרצות געשית, )שטחים של קרקע בתולה מרגע שנחשפו כמו איים חדשים או מקום שעבר הפרעה קיצונית (שרפה חזקה למשל) ואין בו שאריות חיות של צמחים. מקום כזה נקרא בית גידול ראשוני (Primary Habitat).[5]

סוקצסיה משנית (Secondary Succession) מתרחשת לאחר הפרעה במהלך הסוקצסיה במקום שבו היה קיים בית גידול קודם לכן (למשל הזרמת מים באזור צחיח, או שטח שנשרף), ויש בו שרידים חיים של צמחים או זרעים שלא נפגעו. שרידי צמחים אלה נמצאים במקום כבר מראשיתו של תהליך הסוקצסיה המתחיל לאחר ההפרעה, אפילו אם מקומם הטבעי הוא בשלבים המאוחרים של הסוקצסיה הראשונית במקום. סוקצסיה משנית, להבדיל מסוקצסיה ראשונית, נגישה יותר לתצפית על ידי אקולוגים, מכיוון שידוע למדענים היכן היא מתרחשת ומתי.

הסוקצסיה נעצרת כשהחברה השלטת במקום היא חברת השיא, הנקראת חברת קלימקס הכוללת את הצמחים המותאמים ביותר במקומם הטבעי בנקודת זמן. בשלב זה נוצרות קבוצות צמחים אופינייות כאשר כל צמח בקבוצה מוצא את המקומו הטוב ביותר בתנאי התחרות [6]

חברות צמחים:(פיטוסוציולוגיה)

ערך מורחב – פיטוסוציולוגיה


ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ מיכאל זהרי, גאובוטניקה:, השומר הצעיר, 1955
  2. ^ גאובוטניקה, באתר אקולוגיה וסביבה
  3. ^ {{{מחבר}}}, Ecological succession, Wikipedia, 2024-12-27
  4. ^ סוקצסיה - מאגר הידע על קצה המזלג, באתר www.246.co.il
  5. ^ Lourens Poorter, Lucy Amissah, Frans Bongers, Iris Hordijk, Jazz Kok, Susan G. W. Laurance, Madelon Lohbeck, Miguel Martínez-Ramos, Tomonari Matsuo, Jorge A. Meave, Rodrigo Muñoz, Marielos Peña-Claros, Masha T. van der Sande, Successional theories, Biological Reviews 98, 2023, עמ' 2049–2077 doi: 10.1111/brv.12995
  6. ^ Kenneth A. Anyomi, Brad Neary, Jiaxin Chen, Stephen J. Mayor, A critical review of successional dynamics in boreal forests of North America, Environmental Reviews 30, 2022-12, עמ' 563–594 doi: 10.1139/er-2021-0106
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9

Portal di Ensiklopedia Dunia

Kembali kehalaman sebelumnya