אווירני אובליגטוריאווירני אובליגטורי (מאנגלית: Obligate aerobe) או אווירן הכרחי[1] הוא מושג במיקרוביולוגיה המתאר מיקרואורגניזמים שזקוקים לחמצן על מנת להפיק אנרגיה. אורגניזמים אלה, בשונה ממיקרואירופילים, זקוקים לריכוז אטמוספירי של חמצן (כ-21%) על מנת לשרוד[2]. תיאורמיקרואורגניזמים אווירניים אובליגטוריים משתמשים בתהליך של זרחון חמצוני, בו מהווה החמצן קבל אלקטרונים סופי, על מנת להפיק את האנרגיה שדרושה להם מסוכרים וחומצות שומן לשם קיומם. ברם בתהליך זה נוצרים שני תוצרי לוואי רעילים: מימן על-חמצני ויון סופראוקסיד. שני חומרים אלה מחמצנים חזקים שנוטים להגיב עם חומרים אורגניים רבים ובכך לשנות את הרכבם. שינויים אלה מזיקים לאורגניזמים ועלולים לגרום למותם[3]. אורגניזמים אווירניים הצליחו להתגבר על בעיה זאת באמצעות סינתזה של שלושה אנזימים (סופראוקסיד דיסמוטאז, פראוקסידאז וקטלאז), אשר מנטרלים את תוצרי הלוואי הללו[2]. חיידקים אווירניים אובליגטוריים מתאפיינים ביכולת סינתזה גבוהה של סופראוקסיד דיסמוטאז וקטלאז בלבד[4]. תרבית אווירניתעל מנת לתרבת מיקרואורגניזמים על מצע אגר מוצק יש להדגיר את צלחות הפטרי עליהם נזרעו החיידקים בריכוזי חמצן אטמוספיריים בלבד. בתוך מצע נוזלי יגדלו המיקרואורגניזמים האווירניים האובליגטוריים בקצה העליון של המבחנה בלבד, שכן שם ריכוז החמצן גבוה ביותר בשל פעפועו (ראו תמונה להמחשה בראש הערך)[5]. אווירניים אובליגטוריים בטבע וברפואהמרבית האורגניזמים האאוקריוטים הם אווירניים אובליגטוריים, כשיוצאי הדופן בעל-ממלכה זאת הם חלק גדול מהשמרים שנחשבים לאל-אווירניים פקולטטיביים. יצורים רב-תאיים נחשבים אמנם לאל-אווירניים פקולטטיביים ברמת התא הבודד (למשל יכולת הפקת אנרגיה במעגל קורי על ידי תסיסה לקטית), אולם כמכלול שלם הם אווירניים אובליגטוריים לכל דבר[6][7]. מרבית הארכאונים הם אל-אווירניים אובליגטוריים, כשיוצא הדופן בעל-הממלכה הוא הארכאון Aeropyrum pernix[8]. אווירניים אובליגטוריים שכיחים ברפואההרשימה הבאה כוללת מיקרואורגניזמים אווירניים אובליגטוריים שכיחים שעלולים לגרום לזיהומים בבני אדם ובבעלי חיים[9][10]:
ראו גםהערות שוליים
|