אח"י אילת (סער 5)

אח"י אילת
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי; שייטת ספינות הטילים
דגל הצי
סדרה	סער 5
סדרה קודמת	סער 4.5
אוניות בסדרה	אח"י אילת, אח"י להב, אח"י חנית
ציוני דרך עיקריים
מספנה	נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס, ארצות הברית
הושקה	פברואר 1993
תקופת הפעילות	21 במאי 1994 – בשירות פעיל (30 שנה)
מלחמות וקרבות	מלחמת לבנון השנייה; מבצע צוק איתן
מידות
הֶדְחֶק	1075 טונות (ללא מעמסה) 1227 טונות (טעונה בתחמושת, ציוד, אוכל ואנשים)
אורך	85.64 מטרים
רוחב	11.88 מטרים
שוקע	3.17 מטרים
נתונים טכניים
מהירות	20 קשר (37 קמ"ש) על מנועי הדיזל; 33 קשר (60 קמ"ש) על מנועי הטורבינות
גודל הצוות	74 איש: 64 אנשי צוות וקצינים; 10 אנשי צוות אוויר;
טווח שיוט	3,500 מייל ימי (6,500 ק"מ)
אמצעי לחימה
חימוש	8 × משגרי טילי הרפון נגד ספינות, 64 × משגרי ברק נגד מטוסים וטילים, 1 × M61A1 וולקן מונחה פלנקס נגד טילים, 2 × משגרים תלת קניים לטורפדואים נגד צוללות Mark 32
מסוקים	מסוק עטלף

ערך זה עוסק בספינה מדגם סער 5. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אח"י אילת (פירושונים).

אח"י אילת היא קורבטה בסדרת הקורבטות סער 5 של חיל הים הישראלי, שנבנתה על ידי חברת נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman Ship Systems) בשנת 1993. היא אחת משלוש קורבטות מהסדרה סער 5 (להב וחנית) שבשירות חיל הים הישראלי ונמל הבית שלה הוא בסיס חיפה. חוזה לבניית שלוש ספינות של הסדרה נחתם בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20. אילת הייתה הראשונה מתוך שלוש האוניות שהושקו ונכנסו לשירות.

זוהי הספינה הרביעית בחיל הים בשם זה. הראשונה הייתה אוניית המלחמה הראשונה בחיל הים (א-16), לשעבר שוברת קרח ואוניית מעפילים. מ-1956, נקראה אח"י מצפן. בשירות חיל הים בשנים 1948–1962. השנייה הייתה משחתת (ק-40), בשירות חיל הים בשנים 1956–1967. טובעה על ידי סטי״לים מצריים. השלישית הייתה ספינת טילים מדגם "סער 2", בשירות חיל הים בשנים 1991-1968.^[1]

חימוש

החימוש של אח"י אילת נועד להגן על הספינה מכל איום אפשרי. ראשית, לספינה יש 8 משגרים של טילי הרפון מונחי מכ"ם נגד ספינות, בעלי ראש נפץ במשקל 221 ק"ג וטווח מרבי של 130 ק"מ. בנוסף, הספינה מוגנת מפני התקפה אווירית על ידי 64 משגרים לטילי ברק נגד מטוסים וטילים תוקפים הנותנים רדיוס הגנה של עד 70 ק"מ. חימוש נוסף נגד טילים הוא M61A1 וולקן מונחה - פלנקס, מקלעים קלים ותותחי אורליקון 20 מ"מ.

הספינה מוגנת נגד צוללות, באמצעות 2 משגרי טורפדו Mk32 כשכל משגר נושא שלושה צינורות לשיגור טורפדו. בנוסף הספינה נושאת מסוק "עטלף" שאינו חמוש ונועד לסייר בחיפוש אחר מטרות או איומים עבור הספינה.

פעילות מבצעית

מבצע "ארבעת המינים" - נובמבר 2009

בנובמבר 2009 השתתפה הספינה במבצע ארבעת המינים לתפיסת אוניית הנשק "פרנקופ" (Francop), שהובילה נשק, תחמושת ואמצעי לחימה מאיראן בדרכה לארגון חזבאללה שבלבנון. בין השלל שנמצא על כלי השיט: 2000 רקטות ארטילריות בקוטר 170 מ"מ, 600 רקטות "גראד", 8,400 פצצות מרגמה, 3,000 פגזים, 20,000 רימוני יד וחצי מיליון כדורים ל-AK-47. מפקד הספינה אח"י אילת בזמנו, סא"ל זיו, סיפר "אנו מרגישים שהצלנו חיים במדינת ישראל". זיו סיפר כי בתחילה לא הבין כי לא מדובר בספינה תמימה. "רק שהבנו שיש שם משהו חריג התחלנו לבדוק לעומק". "דיברתי עם הקפטן על האוניה ואמרתי לו שהוא חשוד בהברחת תחמושת לחזבאללה".^[2]

הפלת בכורה ימית

ב-2 ביולי 2022 שוגרו טילי "ברק" מספינת הטילים אח"י אילת והפילו שני כטב"מים של חזבאללה שטסו לכיוון אסדת הקידוח שבשדה הגז כריש. הייתה זו הפעם הראשונה לשימוש בטילי ברק בפעילות מבצעית ונרשמה הפלת בכורה.^[3]

מפקדי הספינה

מפקדי אח"י אילת (סער 5) כמו מפקדי הקורבטות האחרות מדגם סער 5 הועלו לדרגת סא"ל עם קבלת הפיקוד.


מפקדי אח"י אילת (סער 5)
דרגה ושם	תקופת כהונה כמפקד הספינה	פעילות	תמונה
רני בן יהודה	1993 - 1995		^[א]
עופר דורון	1995 - 1997
אייל שגב	1997 - 1999
מנחם לוי	1999 - 2001		^[ב]
יוסי משיטה	2001 - 2003
יואב אברג'יל	2003 - 2005
אילן לביא	2005 - 2007
צבי שחר	2007 - 2008
זיו רום	2007 - ספטמבר 2010		^[ג]
אמיר גוטמן	ספטמבר 2010 - ספטמבר 2012	זמן רב בים האדום	^[ד]
סא״ל עומר רבינר	אוגוסט 21-אוגוסט 23	יירוט והפלה של הכטבמים של חזבאללה מבצעי ראשון שהות מבצעית בים אדום תקופה ממושכת

גלריה

אח"י אילת משייטת במיצר הבוספורוס
אח"י אילת בתרגיל עם הצי היווני והצי השישי
אח"י אילת עוגנת בנמל קפלוניה ביוון
אח"י אילת עם מסוק עטלף עוגנת בבסיס חיפה

לקריאה נוספת

עמית וולפוביץ' ואחרים, השירות שלי קווים לדמותו, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 318.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י אילת בוויקישיתוף

צפי מרלי, 'אח"י אילת' - שם אחד ארבעה כלי שיט, "בין גלים". אוקטובר 2002, ע' 50.
אילנית פנר, סיפור של אוניה - אח"י אילת (סער 5), 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 4.

ביאורים

^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר.
^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

הערות שוליים

^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 132–133, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
^ צ'יקו מנשה ואור הלר, שלל ספינת הנשק: מאות רקטות גראד ואלפי פצצות מרגמה, באתר nana10‏, 15 בנובמבר 2009
^ מיה צדוק, רועי גנון ונועה דרגוצקי, יורטו 3 כטב"מים עוינים שהתקרבו מלבנון למרחב ישראל. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 2 ביולי 2022

[4] התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

[5] תמונה מתקופה מאוחרת יותר.

[6] התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

[7] התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

[1] משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 132–133, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.

[2] צ'יקו מנשה ואור הלר, שלל ספינת הנשק: מאות רקטות גראד ואלפי פצצות מרגמה, באתר nana10‏, 15 בנובמבר 2009

[3] מיה צדוק, רועי גנון ונועה דרגוצקי, יורטו 3 כטב"מים עוינים שהתקרבו מלבנון למרחב ישראל. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 2 ביולי 2022

[1]

[2]

[3]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]