סער 4

ספינות הטילים מסדרת סער 4
	סטי"ל מדגם סער 4 שנות ה-80.
	סטי"ל מדגם סער 4 שנות ה-80.
	דגם סער 4 תרשים חלוקה למדורים פנימיים
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 4
סדרה קודמת	סער 3
סדרה עוקבת	סער 4.5
אוניות בסדרה	אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון, אח"י תרשיש, אח"י יפו, אח"י מולדת, אח"י קוממיות, אח"י עצמאות, אח"י ניצחון
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
תקופת הפעילות	פברואר 1973 – 6 במרץ 2014 (כ־41 שנים)
מידות
הֶדְחֶק	415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך	58 מטר
רוחב	7.6 מטר
שוקע	2.5 מטר
נתונים טכניים
מהירות	34 קשר
גודל הצוות	45 איש; דגם נצ"ל 50 איש
טווח שיוט	3,050 ק"מ ב-55 קמ"ש, 7,400 ק"מ ב-32 קמ"ש
הנעה	4 מנועי דיזל MTU 538 16V בהספק מקסימלי רציף של 3,200 כוחות סוס כל אחד
צורת הנעה	4 מדחפים
מתקני התפלה	ממתיק מי ים בעל ספיקה של 2 טון ליממה
אמצעי לחימה
חימוש	6 עד 9 (בהתאם לדגם) טילי ים-ים גבריאל בעלי טווח של 36 ק"מ (מ-1976) וטילי ים-ים הרפון (מ-1977); פצצות עומק נגד צוללות; תותח 76 מ"מ OTO MELARA, היורה 85 פגזים לדקה, 40 מ"מ ו-20 מ"מ בהתאם לדגם הספינה; ב-1982 הוחלפו תותחי 76 מ"מ בספינות "תכלית" ו-40 מ"מ בספינות "נדרן" לתותח אוטומטי נוקמני Phalanex G בקוטר 20 מ"מ, בעל קצב אש של 3,000 פגזים לדקה לטווח של 1,500 מטרים; בדגם נצ"ל מותקנים צינורות טורפדו (צמ"ט) לשיגור טורפדות ומערכת סונאר נגררת (במקום תותח 76 מ"מ בירכתיים);
אמצעי גילוי ול"א	אמצעי גילוי, ניווט ובקרת אש (מכ"ם); מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי הטעייה נגד טילים, סונר נגרר, שבשים

סער 4 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"לים) של חיל הים הישראלי, שנבנו במספנות ישראל. סער 4 תכלית, סער 4 נדרן וסער 4 נצ"ל (נגד צוללות).

ספינות סער 4 הוכנסו לשירות בשייטת ספינות הטילים בין פברואר 1973 לשנת 1979. כל ספינות סער 4 הוצאו בהדרגה משירות בחיל הים.

הספינות

ערך מורחב – ספינות סער

ספינות "סער 4" תוכננו בחיל הים ונבנו במספנות ישראל,^[1] כשיפור של דגם סער 3. השיפורים היו במספר תחומים:

התאמה לתנאי ים קשים (הספינות יועדו גם להפליג לזירת ים סוף מסביב לאפריקה ולשרת בזירה זו לאורך חופים לא ידידותיים.)
הגדלה משמעותית של הדחק הספינה (שהוא בעצם משקלה) לכ-440 טון, על חשבון מהירותה (34 קשר לעומת 40 קשר ב"סער 3"). אורך הספינה 58 מטר ורוחבה 8 מטר^[2]
הגדלת טווח הפעולה בערך פי שלושה לעומת הטווח של דגם סער 3
תוספת תותחים
תת-סדרה של דגמי נצ"ל
עוצמת אש כפולה מזו של סער 3.
הוכנס מחשב ספרתי לבקרת אש

חימושן של הספינות מדגם סער 4 כלל 8 טילי גבריאל, תותח 76 מ"מ, תותחי 20 מ"מ ומקלעים. הן יועדו לצוות של עד 50 איש ולשהייה של עד שלושה שבועות בים.

שתי ספינות ראשונות של סער 4, מדגם "תכלית", אח"י רשף ואח"י קשת, הצטרפו לחיל הים בשנת 1973^[3] לפני מלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1974 ל-1975 צורפו עוד ארבע ספינות מאותו דגם. בשנים 1978 ו–1979 נוספו עוד ארבע ספינות מדגם "נדרן".^[4]

גלריה

ספינת סער 4 סדרת 'נדרן' בתצורה נגד צוללות, 1996.
סטי"ל מדגם סער 4 "אח"י ניצחון". מאי 2010.
תותח אורליקון 20 מ"מ בצד הגשר של ספינה מדגם סער 4.
ניסוי הנחתת מסוק על משטח בירכתי ספינה סער 4.
ירי טיל הרפון מספינה מדגם סער 4
ספינה מדגם סער 4 יורה טיל הרפון.
ספינת סער 4 נושאית מנוף כנפיים להובלת סירות

פעילות מבצעית בחיל הים

ערך מורחב – שייטת ספינות הטילים

ספינות סער 4 נטלו חלק בכל המלחמות והמבצעים, השמדת ספינות אויב ותפיסת ספינות מחבלים. להלן המבצעים העיקריים:
במלחמת יום הכיפורים היו בסדר הכוחות (סד"כ) של הצי הישראלי רק שתי ספינות מדגם מתקדם זה: "אח"י רשף" ו"אח"י קשת".^[5]^[6] הספינות השתתפו בקרב לטקיה (סוריה), קרב הסט"ילים הראשון בעולם. "אח"י רשף" ירתה את הטיל הקרבי הראשון בתולדות צה"ל, שפגע במטרתו, לעבר מקשת סורית. "אח"י קשת" השתתפה בקרב פורט סעיד (מצרים), אך לא הגיעה למגע עם האויב. בקרב השני בחופי מצרים, קרב דמיאט, השתתפו שתי הספינות מדגם סער 4. הפעם הייתה זו "אח"י קשת" שירתה את הטיל הראשון מהצד הישראלי ופגעה בספינת טילים מצרית. בהמשך המלחמה הופעלו ספינות סער 4 בהפגנת נוכחות במרכז הים התיכון לאבטחת השיט לישראל. וכן השתתפו, עם שאר השייטת, בהפגזת מתקני חופים בסוריה ובמצרים. בליל 11/12 אוקטובר, במסגרת הפגזת החוף הסורי ב-11 באוקטובר 1973, פעלו זוג ספינות סער 4 כפלגה עצמאית בפיקוד אלי רהב והבעירו את מתקני הנפט הסוריים בבניאס.

היערכות בים סוף - לאחר המלחמה, באפריל 1974 לצורך תגבור הכוח הימי בזירת ים סוף (זי"ס), הוצבו הספינות "רשף" ו"קשת" בשארם א-שייח' ("מפרץ שלמה") שבסיני. הספינות הפליגו מסביב לאפריקה בפיקוד סא"ל גדעון רז. הדרך של 12,790 מייל (כ-23,000 ק"מ), נמשכה 35 ימים - מבצע מוניטין.^[7] בעת החניה בדרום אפריקה נעשתה הצגת תכלית משכנעת. מפקד הצי הדרום אפריקני הציע לקנות את הספינות עם הצוותים בו במקום. צי דרום אפריקה הזמין 4 ספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל וחומשו במערכות נשק גבריאל.

במלחמת לבנון - ביוני 1982 השתתפו ספינות סער 4 באבטחת הנחיתה הראשית שנעשתה מצפון לצידון, בהפגזת מטרות מחבלים בחוף. כן קיימו אבטחה אזורית רצופה וסגירת המוצא הימי של לבנון.

מכירת ספינות סער לציים זרים והוצאה מהשירות

בדצמבר 1976 ייצאה ישראל שני סטי"לי סער 4 לדרום אפריקה. הן זכו לשמות SAS SHAKA ו-SAS SCORPION. הצוותים הדרום-אפריקניים התאמנו בחיפה והפליגו אחר כך לדרום אפריקה דרך גיברלטר.^[8]^[9]

שתי ספינות הסער הראשונות שסיימו את השירות בחיל הים הישראלי היו אח"י רומח, שנמכרה לצ'ילה בשנת 1979 ואח"י קשת שנמכרה בעקבותיה לצ'ילה בשנת 1980. הצוותים הצ'יליאנים התאמנו בשארם א שייך והפליגו לצ'ילה מהים האדום דרך באב אל מנדב.

בשנת 1997 הוטבעה אח"י כידון ליד חוף שבי ציון כדי שתשמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו בלבנון.

בשנת 2000 נמכרו ספינות נוספות מסדרת סער 3 וסער 4.5 (דגם חוחית) לציי צ'ילה וסרי לנקה^[^{דרוש מקור]}, האחרונות שבהן אח"י מולדת ואח"י וקוממיות.

בשנת 2011 רק שתי ספינות מדגם סער 4 נותרו בשירות מבצעי, "אח"י ניצחון" ו"אח"י עצמאות", שתי הספינות מדגם נדרן אשר עברו הסבה בשנות ה-90 לתצורה המיועדת נגד צוללות, במהלך השנים האחרונות הן עברו הסבה בשנית ללחימת שטח בלבד.

ב-15 בינואר 2014 הוצאה אח"י ניצחון משירות.

ב-6 במרץ 2014 הוצאה אח"י עצמאות משירות. ב-7 ביולי 2016 היא הוטבעה באימון ירי על ידי טילי הרפון.^[10]

לקריאה נוספת

משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור - אריק נצר, 2005.
אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001 (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי, עריכה: אפי מלצר).
יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר, יעקב ארז; עורכי הכרך: הירש גודמן, שלמה מן, צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סער 4 בוויקישיתוף

BIRLEŞIK KRALLIK Sa'ar 4-class, the naval hero of Israel Weapon Detective, Feb 11, 2021

הערות שוליים

^ מספנות ישראל, הדגמים המובילים, אתר רשות הספנות והנמלים
^ סטי"לים, אתר חיל הים
^ דויד מושיוב, ספינת טילים משופרת מתוצרת "מספנות ישראל" נתוספה לחיל הים, דבר, 5 בפברואר 1973
^ דוד זוהר, אח"י קוממיות הושקה בחיפה, מעריב, 20 ביולי 1979
^ נהוג בחיל להעביר שמות של ספינות שיצאו מהשירות לספינות חדשות. כל השמות המופעים כאן מתייחסים לספינות סער 4 בלבד
^ ראובן בן צבי, ספינות הטילים שנבנו בארץ השתתפו בקרב, מעריב, 9 באוקטובר 1973
^ מבצע מוניטין דו"ח מפקד המבצע סא"ל גדעון רז למפקד החייל בנימין תלם באתר בוגרי קציני ים.
^ Saad Shazly, The Arab military option, 1986, page 38, טוען ש-9 ספינות יוצאו לדרום אפריקה ו-5 לצ'ילה
^ Michael Curtis, The Middle East reader, November 1986, page 424 - מציין ש-6 ספינות נמכרו לדרום אפריקה
^ מ-120 ק"מ: צפו בטילי חיל הים פוגעים בספינת טילים ישנה, באתר ynet, 7 ביולי 2016

[1] מספנות ישראל, הדגמים המובילים, אתר רשות הספנות והנמלים

[2] סטי"לים, אתר חיל הים

[3] דויד מושיוב, ספינת טילים משופרת מתוצרת "מספנות ישראל" נתוספה לחיל הים, דבר, 5 בפברואר 1973

[4] דוד זוהר, אח"י קוממיות הושקה בחיפה, מעריב, 20 ביולי 1979

[5] נהוג בחיל להעביר שמות של ספינות שיצאו מהשירות לספינות חדשות. כל השמות המופעים כאן מתייחסים לספינות סער 4 בלבד

[6] ראובן בן צבי, ספינות הטילים שנבנו בארץ השתתפו בקרב, מעריב, 9 באוקטובר 1973

[7] מבצע מוניטין דו"ח מפקד המבצע סא"ל גדעון רז למפקד החייל בנימין תלם באתר בוגרי קציני ים.

[8] Saad Shazly, The Arab military option, 1986, page 38, טוען ש-9 ספינות יוצאו לדרום אפריקה ו-5 לצ'ילה

[9] Michael Curtis, The Middle East reader, November 1986, page 424 - מציין ש-6 ספינות נמכרו לדרום אפריקה

[10] מ-120 ק"מ: צפו בטילי חיל הים פוגעים בספינת טילים ישנה, באתר ynet, 7 ביולי 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]