|
אילן תורן
אילן תורן (נולד ב-22 בינואר 1938) הוא שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי. ביוגרפיהתורן נולד בחיפה בשם אילן אייזנברג, בילדותו עברה המשפחה לירושלים בעת שאביו עבד בחברת אשלג ארץ-ישראלית בים המלח, ונעוריו עברו עליו בתל אביב. בילדותו ניגן בכינור ואהב מוזיקה קלאסית ולא חשב על קריירת משחק. תורן היה חבר בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת" את השירות הצבאי עשה בנח"ל מוצנח ולאחר השירות הצטרף לקיבוץ ראש הנקרה שם נולד בנו הבכור דן תורן[1]. בתחילת שנות ה-60 נשלח תורן לקורס במאים במסגרת התנועה הקיבוצית, וב-1962 החליט לעזוב את הקיבוץ ולעבור לתל אביב, במטרה לפתח קריירה בתחום התיאטרון. במקביל ללימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב אצל הבמאי פיטר פריי, עבד לפרנסתו בעבודות מזדמנות[1]. בסוף 1963 שיחק במחזה "הקיץ של הבובה ה-17" בתיאטרון הקאמרי, המחזה הראשון שביימה נולה צ'לטון לאחר שעלתה לישראל[2]. קריירה בתיאטרוןב-1965 שיחק במחזה "יחפים בפארק" מאת ניל סיימון, בהפקתו של גיורא גודיק ובבימויה של נולה צ'לטון[3]. בשנים 1966–1969 שיחק ב"הבימה" אחר כך הצטרף לקבוצת התיאטרון "במת השחקנים" אולם בדצמבר 1969 עברו כמה מחבריה הבולטים, בהם עודד קוטלר, להתגורר בחיפה ולפעול במסגרת תיאטרון חיפה ותורן עבר עימם[4]. מאז במשך למעלה משלושים שנה שיחק וביים בתיאטרון חיפה. ב-1972 שיחק במחזה "חפץ מאת חנוך לוין. ב-1975 שיחק במחזה "קרום" מאת חנוך לוין, במחזה "גן הדובדבנים" מאת אנטון צ'כוב ובמחזה "אכזר מכול המלך מאת נסים אלוני. ב-1978 שיחק במחזה שיחק במחזה "המטמורפוזה" מאת קפקא, בבימוי של איש התיאטרון הבריטי סטיבן ברקוף[5].. ב-1980 שיחק במחזה "מחול המוות" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג. ב-1983 שיחק במחזה "הלם קרב" מאת יוסי הדר[6]. ב-1984 שיחק בהפקה הראשונה של המחזה "גטו" מאת יהושוע סובול, בבימויו של גדליה בסר[7]. ב-1985 ביים את המחזה "אוסטרליה הדרומית" מאת יוסי הדר[8]. ב-1986 ביים את "האופסימיסט" מאת אמיל חביבי בעיבוד של מאזן גטאס ומוחמד בכרי, שגם שכיכב בהצגת היחיד[9]. ב-1990 ביים את המחזה "המעברה ליד חדרה נסגרת" מאת יוסי הדר[10]. באותה שנה גם עיבד וביים את המחזה "תעתועון" שכתב יצחק בן-נר, במסגרת פסטיבל "תיאטרונטו" הראשון. במחזה שיחק רמי הויברגר והוא זכה בפרס הראשון בפסטיבל[11]. ב-1992 ביית את המחזה "אולם מס' 6", עיבוד של נוריאל טוביאס לסיפור מאת צ'כוב. ב-1996 ביים את המחזה "עד הים" מאת ישראל המאירי ואת המחזה "תשובה" מאת נוריאל טוביאס. ב-2001 פרש תורן מתיאטרון חיפה עקב תהליך הבראה, שבמסגרתו ביקש התיאטרון להשתחרר מחלק מעובדיו, בעקבות גירעונות כספיים שצבר[12]. עם זאת המשיך לביים הצגות בחיפה שלא כעובד מן המניין. באותה שנה ביים מחזה שכתב יעקב איילי (בו גם שיחק איילי), "גלויות מעולם ישר יותר", שעלה בפסטיבל "תאטרונטו]"[13]. ב-2002 ביים את המחזה "אב הבית" מאת הרולד פינטר[14]. ב-2003 ביים את המחזה "האגם המוזהב" מאת ארנסט תומפסון, שאת המוזיקה למחזה ערך דן תורן[15]. ב-2004 ביים בתיאטרון גשר את המחזה "כולם רוצים להוליווד" מאת מרטין מקדונה[16], ואת המחזה "האחרונה" בכיכובה של אליענה שכטר בפסטיבל תיאטרון קצר במועדון "צוותא". ב-2005 ביים את המחזה "יעקב השקרן" מאת נוריאל טוביאס, על פי ספרו של יורק בקר[17]. ב-2007 ביים את הצגת היחיד "מישהו נפל" מאת חגי ליניק, בה שיחק אורי הוכמן במסגרת פסטיבל תיאטרונטו[18]. באותה שנה גם עיבד וביים את ההצגה "צנורות" על פי הספר "צנורות" מאת אתגר קרת. ההצגה עלתה לראשונה בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב[19], ולאחר מכן בתיאטרון החאן[20]. ב-2012 ביים בתיאטרון תמונע את המחזה "דוהרים", בכיכובו של שמואל וולף[21], ואת "הקוף של קפקא" עיבוד לתיאטרון של קולין טיבן לסיפורו פרנץ קפקא "דין וחשבון לאקדמיה" בכיכובו של יוסף אבו ורדה[22]. ב-2022 החל לשחק במחזה "הכיסאות" מאת אז'ן יונסקו לצד דורותה ביאלס. בהפקת תיאטרון תמונע, בשיתוף תיאטרון הסטודיו חיפה. תורן גם עיבד וביים את המחזה[23]. קריירה בקולנועב-1968 שיחק בסרט הקצר "הצד השני" שביים אורי זוהר. ב-1973 שיחק בסרט "מתנה משמיים" ובסרט "שלום, תפילת הדרך". ב-1976 שיחק בסרט "קשר הדבש" שביים יעוד לבנון[24]. ב-1977 שיחק בסרט "פנטסיה על נושא רומנטי" שכתב חנוך לוין וביים ויטק טרץ'. ב-1984 שיחק בסרט "עתליה" שביים עקיבא טבת. ב-2003 שיחק בסרט "איים בחוף" בבימויו של יעוד לבנון. ב-2007 שיחק בסרט "אסקימוסים בגליל". קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
||||||||||||||||
