|
בוקי שוורץ
בוקי (משה) שוורץ (16 ביוני 1932 – 1 בספטמבר 2009) היה פסל ואמן וידאו ארט ישראלי. ברבות מעבודותיו ניתן למצוא דיון בטבעה של היצירה האמנותית ובקשר שלה עם הצופה. ביוגרפיהבוקי שוורץ נולד בירושלים בשנת 1932. את לימודי האמנות החל במכון אבני, בו למד בשנים 1957–1959. שוורץ עבד כאסיסטנט אצל יצחק דנציגר. לאחר סיום לימודיו, בשנים 1959–1962, למד בבית הספר לאמנות סיינט מרטינס (אנ') בלונדון אצל אנתוני קארו (אנ') (למד שם יחד עם מנשה קדישמן). סנט מרטינס פיתח שוורץ את התעניינותו בצורות גאומטריות בפסלים מודולריים, באלמנט שחוזר על עצמו, בצורות חיבור מיוחדות, ובהתייחסות ייחודית לחללים פנימיים וחיצוניים. בשנת 1965 היה ממקימי קבוצת +10, בה לקחו חלק הפסלים פנחס עשת, אורי ליפשיץ ואחרים. בשנת 1966 ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה, ביחד עם איקה בראון, יחזקאל שטרייכמן. שם, השתמש לראשונה במראות בעבודותיו, ששיקפו את צורתם השלמה של גופים פיסוליים בשעה שמזוויות ראייה שונות נראו הגופים מקוטעים. בשנת 1967 יצר את עמוד הגבורה המוצב ביד ושם.[1][2] שנה אחר כך הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 1970 בנה את התפאורה למחזה הנודע של חנוך לוין "מלכת אמבטיה". בשנת 1971 הציג במוזיאון ישראל תערוכת יחיד. באותה שנה היגר לניו יורק, ארצות הברית. משנה זו הִרבה לעסוק באמנות הווידאו. בתחילת שנות השמונים שב ארצה. במחצית שנות השבעים החל ליצור "מבני וידאו" שבהם יצרה תמונה על מסך וידאו קיבוץ של צורות מצוירות, פזורות ברחבי חלל התצוגה, ליחידה שלמה אחת (בדרך כלל גוף נפחי המורכב מצורות יסוד). על יצירת מבנים אלו העיד האמן בראיון מאוחר: "בצילום ללא תנועה האילוזיה מושלמת ואי אפשר לתעד מה קורה בעבודה. חשבתי שבווידאו אוכל לתת מושג רחב יותר למה שקורה שם. מצלמת הווידאו מאד מצאה חן בעיני והבנתי שיש בידי מראה משוכללת. ב-77' באתי לארץ לתערוכת בגלריה 'ג'ולי מ.' והחלטתי לצייר בחלל הגלריה צורות שנראות מנקודת מבט מסוימת כקוביה. ביצעתי את העבודה ולא כל כך ידעתי מה לעשות עם התוצאה. בהברקה של רגע הבנתי, שאם אציב מצלמת וידאו, בנקודה מסוימת תראה על המסך קובייה מרחבית והצופים ינועו בתוכה. קיבלתי מחברת סוני ציוד לצילום בשחור לבן וכשסיימתי את העבודה הבנתי שיש לי כאן תגלית מאד חשובה, גם בהשוואה למה שנעשה בעולם האומנות באותם ימים. אף על פי שלא היה לי מושג מה נעשה באמנות הווידאו, ידעתי שיש לי משהו חדש. התגובות היו מעולות"[3] יצירותיו של שוורץ מדגימות את היחס שבין הצופה ליצירת האמנות. יצירתו בתחום הווידאו מהווה נקודה משמעותית בהתפתחות תחום זה בארץ. עבודותיו כגון "וידאוקונסטרקשנס"[4] (Videoconstruction, 1978, וידאו, ש/ל, 19:44 דק'), או "פסל ים המלח" (1986) יוצרות אשליה של דימוי בעיני המתבונן. אשליה זו מתפרקת עם שינוי נקודת המבט של הצופה. מיצב "שיירת החוגגים" בנחל שחמון באילת הוא עבודתו האחרונה של שוורץ: 103 דמויות אדם בגודל טבעי עטופות גלביות צועדת בוואדי בדרך שזה אלפי שנה צעדו בה עולי רגל בדרכם ממצרים, דרך מדבר סיני, אילת, עקבה ומשם למכה. זהו מיצב רב-ממדי הפועל בכמה מישורים בו-בזמן: אמנותי, היסטורי פוליטי ודתי. גלריה
השכלה
הוראה
פרסים
יצירות במרחב הציבוריבישראל
מחוץ לישראלקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
