|
בית החולים שיפא
  בית החולים שיפאא' (בערבית: الشفاء – מזוֹר, החלמה תעתיק מדויק: א-שִּׁפַאאְ') היה בית החולים המרכזי של רצועת עזה, ששכן בשכונת א-רימאל במערב העיר עזה. בית החולים הפך למוקד לחימה במהלך מלחמת חרבות ברזל וניזוק חמורות במהלכה. בתחילת המלחמה הוסתרו בו חטופים, ובהמשך התנהלו בו קרבות בין כוחות צה"ל לכוחות חמאס, שבהם נהרגו ונעצרו מחבלים רבים. בעקבות הקרבות נגרמו נזקים רבים למבנה ולציוד, ובית החולים יצא מכלל שימוש. לפי צה"ל, טרם תחילת המלחמה, מפקדת החמאס שכנה בקומת המרתף של אחד ממבני בית החולים.[1] מחקירות מחבלים שנחקרו בידי צה"ל עולה כי הם הסתתרו בין מחלקות בית החולים, ובמרתף שבו נמצאת המפקדה.[2] בינואר 2024 דווח כי גם בארצות הברית קיבלו את הודעת צה"ל שבבית החולים הייתה מפקדה צבאית ושהוחזקו במקום חטופים.[3] היסטוריהבית החולים הוקם בימי המנדט הבריטי במבנה קסרקטין של הצבא הבריטי, כבית חולים שייעודו טיפול במחלות חום ובידוד החולים בהן מסביבותיהם. בעקבות מלחמת העצמאות והכיבוש המצרי של רצועת עזה, הועברה מבית החולים היחידה לטיפול במחלות חום והתאפשרה התפתחותו לבית החולים המרכזי של הרצועה. עד מהרה הוקמו במקום מחלקה לרפואה פנימית, אגף כירורגי וכן יחידות לרפואת ילדים ורפואת עיניים. לאחר מבצע קדש הורחב בית החולים ושודרג בהוראת נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, ובית חולים נוסף, בעל שם זהה, שקיבולתו 60 מיטות, הוקם בשכונת א-נאסר.[4] שירותי הבריאות ברצועה ניתנו על ידי ארגון "בנדר ע'זה" שהקים מרפאות באזורים צפופי האוכלוסין ברצועה שהופעלו בידי רופאי בית החולים שיפא שפעלו בסבבי תורנויות. בית החולים פעל תחת ד"ר חיידר עבד א-שאפי שהיה ממונה על כל שירותי הבריאות ברצועה ומקום מושבו היה בבית החולים. לאחר שהסתכסך עם השלטונות המצריים, החליפו בתפקיד ד"ר ח'יירי אבו רמדאן. הממונה המצרי היה מוקַדם ד"ר עבד א-רחים ג'בר, מנתח במקצועו, שעבד ולימד בבית החולים. מנהל בית החולים בשבע השנים שקדמו למלחמת ששת הימים, היה רופא מצרי בשם שחאדה חביב (שם מלא: שחאדה חביב טואדורוס מקדיר).[5] בשנות ה-50 לא היו רופאים מומחים בבית החולים, ועל כן הובאו מומחים מצרים מקהיר בסבבים. המומחה הפלסטיני הראשון בבית החולים היה ד"ר ריאד זענון, שסיים את התמחותו ברפואה פנימית ב-1963 ונתמנה למנהל המחלקה הפנימית בבית החולים. במרוצת שנות השישים צמחה המחלקה הפנימית בבית החולים מ-50 מיטות ל-100 מיטות. במחלקת הילדים היו 70 מיטות, במחלקת הכירורגיה 50 מיטות, במחלקת העיניים 20 מיטות ובמחלקת היולדות והגינקולוגיה 10 מיטות. ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים – 5 ביוני 1967 – טיפלו רופאי בית החולים, יחד עם יתר הרופאים הפרטיים בעזה שהתגייסו לסייע ותחת הנהגת רופא מצרי המומחה ברפואת חירום, סרן טלעת, בחיילים מצרים פצועים שהגיעו לבית החולים. צוות בית החולים הסיק מהגעת גופות לוחמי הנ"מ המצרים כי תוכניות המלחמה המצריות השתבשו. ב-6 ביוני, בשעה 17:30, הגיעו כוחות צה"ל אל בית החולים. המושל הצבאי המצרי חוסייני כבר היה במקום במשך שעות אחדות, ולכן מעמד הכניעה נערך בבית החולים. בבית החולים היו כ-350–400 מיטות.[4][5] הממשל הצבאי הישראלי ברצועת עזה הותיר את שגרת פעולת בית החולים על כנה ומינה רופא ישראלי על בית החולים כאחראי על מערכת הבריאות העזתית. עד שנת 1969 התרחבה המחלקה הפנימית בבית החולים למספר מחלקות משנה, אך באותה השנה נאלץ מנהל המחלקה, ד"ר זענון, לימים שר הבריאות הפלסטיני, לברוח מהאזור בשל חשיפת דבר סיועו בהעברת כספים לארגוני המחבלים. בנובמבר 1972 נחנך לצד בית החולים, בית חולים למחלות עיניים בו עבדו רופאים ישראלים ועזתים.[6] בשנת 1982, דליפת ביוב מצינור מעל מחלקת היולדות בקומה הראשונה של בית החולים, הביא לזיהום שגרם למותם של מספר תינוקות. כשגורם המוות זוהה נסגרה המחלקה ועברה טיהור ושיפוץ.[7] בשנות ה-80 שיפצה ישראל והרחיבה את מתחם בית החולים בסיוע אמריקאי; בין היתר כלל הפרויקט, שנוהל על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שמואל גורן, בניית קומה תת-קרקעית מבטון, אגף דיאליזה חדש שנחנך באוגוסט 1989[8] ואגף חדש בן שש קומות שנחנך בדצמבר 1990.[9] האדריכלים גרשון צפור ובנימין אידלסון נשכרו על ידי מע"צ לתכנון בית החולים ע"ש הנסיכה עאליה בחברון ובית החולים שיפא בעזה בשנות ה-80.[10] בשנת 1990 נסגר בית החולים בורייג', ומטופליו הועברו לשיפא. במהלך האינתיפאדה הראשונה טיפל בית החולים בפצועים רבים מהמהומות[11] והיווה מוקד התעניינות של התקשורת הבינלאומית, ובמקרים מסוימים התארגן המון פלסטיני ותקף את בית החולים, שהיווה סמל של השלטון הישראלי, ביידוי אבנים.[12] באחד השבועות הסוערים של האינתיפאדה פשטו כוחות צה"ל על בית החולים שש פעמים וניהלו בתוכו מרדפים אחרי מחבלים ומפרי סדר.[13][14] במרוצת ימי השלטון הישראלי העבירו הממונים הרפואיים הישראלים מתפקידם רופאים פלסטינים שנחשדו בקשרים עם ארגוני הטרור ובראשם אש"ף, צעדים שנתפסו על ידי הפלסטינים כהתערבות פוליטית בניהול בית החולים.[15] בספטמבר 1989 הגיעו רעולי פנים לבית החולים וחיסלו במכות גרזן, במסגרת נקמת דם, פצוע שהיה בחדר הניתוח.[16] לאחר הסכמי אוסלו טיפל בית החולים בין היתר בקורבנות העינויים של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, ובהם כוח 17.[17] בשנת 1998 הצליח רופא גרמני, לאחר מאמצים שנמשכו שבועיים בבית החולים, להציל את חייו של עדנאן אל-ע'ול, שהורעל על ידי סייען ישראלי שהצליח להערים עליו ולהשקותו בכוס קפה בביתו.[18] בדצמבר 2008, בעת מבצע עופרת יצוקה, ניהל את בית החולים ד"ר ח'אלד חסן.[19] ביולי 2014, בעת מבצע צוק איתן ניהל את בית החולים ד"ר נאסר טטאר.[20] מפקדת החמאס ושימוש לצורכי טרור
בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, טען ראש השב"כ, יובל דיסקין, כי אנשי חמאס מסתתרים בבית החולים, מתוך ביטחון כי צה"ל לא יתקוף את המבנה. מנגד, טען מנהל בית החולים שיפא כי טענה זו שקרית.[19] לטענת גורמי שב"כ, מרתף בית החולים הופקע על ידי החמאס ומשמש כמפקדה.[21] ביולי 2014, בעת מבצע צוק איתן, טען כתב הוושינגטון פוסט, כי משרדי בית החולים משמשים הלכה למעשה כמפקדה הראשית של החמאס וכי ניתן לראות את ראשי החמאס מסתובבים במסדרונות ובמשרדי בית החולים.[22] בחקירה של פעיל חמאס שנעצר במהלך המבצע הודה הפעיל כי איסמעיל הניה ובכירי חמאס מסתתרים במרתף של בית החולים.[23] באותה שנה, עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים.[24] ב-27 באוקטובר 2023 בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם מתחת לבית החולים שיפא את המפקדה הראשית שלו ומפקדות נוספות, רשת מנהרות טרור, מקלטים לבכירי חמאס, מרכזי ניהול ירי רקטי ותשתיות טרור נוספות, במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי, ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[25][26] בתיעוד שפורסם על ידי צה"ל ושב"כ נראים חטופים מישראל מובלים לתוך בית החולים על ידי מחבלים חמושים בבוקר 7 באוקטובר.[27] השתלטות צה"ל על המבנה במהלך מלחמת חרבות ברזל כבש צה"ל את מתחם בית החולים וביצע חיפושים בחלקים בתוכו החל מ-15 בנובמבר 2023. ב-19 בנובמבר 2023 חשפו כוחות הנדסה קרבית, יהל"ם, יחידת שלדג, חטיבה 7, חטיבת החילוץ[28] ועוקץ מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפא. אחת המנהרות הייתה בעומק 10 מטר ואורך 55 מטר שבה אחת הכניסות חסומה בידי דלת משוריינת עם חרך ירי.[29][30] באותו ערב חשף דובר צה"ל תמונות ממצלמות אבטחה מבית החולים שיפא שמראות מחבלים חמושים לוקחים לשם אזרחים שנחטפו ב-7 באוקטובר.[31] כמו כן חשף שמחבלי חמאס רצחו את החטופה נועה מרציאנו בתוך בית החולים שיפא.[32] בעקבות המקרים נעצר מנהל בית החולים והועבר לחקירת שב"כ.[33]
ב-18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי שבו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין שלפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצורכי טרור.[34][35][36][37] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[38] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם שבו שהו אלפי עקורים,[39] שבהם נהרגו שלושה חיילים. בפעולה נהרגו כ-200 מחבלים,[40][41] ביניהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[42][43][44] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[45] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[46] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[47][43] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[48][41] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[49] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[50] בימים שלאחר יציאת כוחות צה"ל מהאזור, ההגנה האזרחית בעזה דיווחה על כ-400 הרוגים שנמצאו במתחם בית החולים ובאזור ח'אן יונס[51]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
