בסקית
בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי. היסטוריההבסקית היא מן השפות הבודדות שמדוברות באירופה ואינן שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות[2]. אין כיום תאוריה מוסכמת על מוצאה. על פי תיאוריה מרחיקת לכת שפותחה על ידי הפילולוג והמשורר אוסקר ולדיסלב לוביץ' מילוש לפני כ-100 שנה, מקורם של העברים בחצי האי האיברי, ומכאן ששורשי הבסקית והעברית יונקים מאותו המקור.[3] בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגאורגית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות הנקראת השפות הווסקוניות, שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים – לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה. בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקיטן לנהר האברו. הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי נמצאו חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. בשנת 2021 נמצאה באירולגי חמסה מהמאה ה-1 לפנה"ס ועליה מילים בבסקית[4].[דרושה הבהרה] הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, ונענשו אם נתפשו משוחחים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolak). לבסקית שישה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון הבסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua), שתתאים לשימוש כשפה מודרנית. זהו ניב שביעי והוא הנפוץ כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בחבל הבסקים בספרד, וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי משמשת הבסקית כשפה רשמית, לצד הספרדית, וכך גם בחלקים מנווארה, ואילו בחבל הבסקים הצרפתי הבסקית אינה שפה רשמית. הגיית השפה וכתיבתה
מורפולוגיההמורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי. הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה הבחנה בין נושא של פועל יוצא, שמקבל את יחסת הארגטיב, לבין נושא של פועל עומד, שמוטה כמו מושא ביחסת האבסולוטיב. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה. מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:
המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פועלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל. לקסיקוןאוצר המילים של הבסקית שונה ברובו משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מילים שדומות למילים בסקיות. בבסקית עצמה יש מספר גדול של מילים שאולות מספרדית. כמו כן בספרדית יש מספר מילים שאולות מבסקית, כגון izquierda (שמאל), בבסקית – ezker. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|