ברניקי טרוגלודיטיקה

ברניקי טרוגלודיטיקה
Berenice Troglodytica
	מפרץ ברניס בתצלום אוויר מ-2007
	מפרץ ברניס בתצלום אוויר מ-2007
שמות נוספים	بَرْنِيس (ברניס)
מידות
גובה מעל פני הים	11 מ'
היסטוריה
תקופות	בית תלמי, האימפריה הרומית
בונה	תלמי השני פילדלפוס
נבנה	275 לפנה"ס
ננטש	המאה ה-6
סוג	נמל
מיקום
מדינה	מצרים
מיקום	חוף ים סוף
קואורדינטות	23°56′35″N 35°29′22″E / 23.943055555556°N 35.489444444444°E
	' (למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום ברניקי

ברניקי טרוגלודיטיקה^[2] (ביוונית עתיקה: Βερενίκη ἡ Τρωγλοδυτική, בלטינית: Berenice Troglodytica, בערבית: بَرْنِيس, "בַּרניס") הייתה עיר נמל עתיקה בחוף ים סוף בדרום מצרים. אתרהּ נמצא 825 ק"מ דרומית לעיר סואץ ו-260 ק"מ מזרחית לאסואן שבמצרים העליונה.

היסטוריה

הנמל נבנה בשנת 275 לפנה"ס על ידי תלמי השני פילדלפוס, נקרא על שם אימו, ברניקי, ונועד בראשיתו ליבוא פילי מלחמה מאפריקה. נמל ברניקי מילא תפקיד מרכזי בסחר עם אתיופיה, עם ערב ועם דרום הודו וסרי לנקה בתקופות מצרים התלמיית והרומית.

המעגן, הממוקם בראש מפרץ תחום באיים ומוגן מרוחות, שימש מסוף לדרכים שיצאו ממרכזים בעמק הנילוס, כגון אסואן וקופטוס, חצו את רכסי המדבר המזרחי והגיעו לנמלים בחוף הים האדום. מנמלים אלה יצא ובא המסחר של מצרים עם מזרח אפריקה מדרום ועם ערב וסוריה ממזרח ומצפון. ההפלגות בתקופה הרומית הרחיקו עד הודו וסרי לנקה. נמל ברניקי פעל בגבול האימפריה הרומית, בקצה הדרומי של דרך החוף ויה אדריאנה שהוליכה מאנטינואופוליס (אנ') שבמצרים התחתונה.

העיר ונמלה נזנחו במאה ה-6, המעגן נסתם בסחף ובין ראש המפרץ לבין הים הפתוח התפתח שרטון חולות רחב.

האתר מוקף בבסיסים צבאיים, בהם בסיס חיל הים המצרי. בשנת 2021 נחנך בקרבתו נמל תעופה בינלאומי (ראס בנאס).

ברניקי מוכרת ממקורות עתיקים. הפריפלוס "השיוט בים האריתריאי", המתוארך למאה הראשונה לספירה, מציין אותה בתחילת סקירתו.^[3] היא נזכרת ב"גאוגרפיקה" של סטראבון וב"תולדות הטבע" של פליניוס הזקן. ברניקי סומנה במפות שונות במרוצת הדורות, בין היתר במפת אפריקה שיצר הגאוגרף והקרטוגרף הצרפתי ד'אנוויל (d'Anville) ב-1749, כמו גם במפת מצרים של פייר ז'אקוטן.^[4] ג'ובאני בלזוני, שעסק באיתור מונומנטים עתיקים במצרים, ביקר במקום ב-1818 וזיהה את שרידי ברניקי העתיקה. על פי כותרת ספרו מ-1820 נקבעה ברניקי כאחד משני היעדים החשובים במסעותיו במצרים לצד "נווה המדבר של יופיטר אמון" (סיווה).^[5]

חפירות ארכאולוגיות אקדמיות מסודרות באתר ברניקי הושקו ב-1994 בידי צוות מאוניברסיטת דלאוור (אנ') בשיתוף עם אוניברסיטת ליידן ההולנדית. בשנת 2007 הצטרפו למיזם המכון לארכאולוגיה של הים התיכון (אנ') באוניברסיטת ורשה והמכון לארכאולוגיה ולאתנולוגיה של האקדמיה הפולנית למדעים (אנ'),^[6] והחפירות נמשכות מאז.

מדיה וקבצים בנושא ברניקי טרוגלודיטיקה בוויקישיתוף

Chisholm, Hugh (ed.), "Berenice", Encyclopædia Britannica, Vol. 3 (11th ed.), 1911, pp. 769–770
David Meredith, "Berenice Troglodytica", The Journal of Egyptian Archaeology, Vol. 43 (Dec., 1957), pp. 56–70
Getzel M. Cohen, "Berenike Troglodytika", in: The Hellenistic Settlements in Syria, the Red Sea Basin, and North Africa, Berkeley: University of California Press, 2006, pp. 320–325
Steven E. Sidebotham, Berenike and the ancient maritime spice route, Berkeley: University of California Press, 2011

^ איור בספרו של וולסטד (Wellsted), Travels in Arabia, 1838, Vol II, p.829
^ Trōglodýtēs ביוונית עתיקה (מילולית) – שוכני מערות; היסטוריונים בעת העתיקה, החל בהרודוטוס, כינו כך עמים (Troglodytae) שמדרום למצרים; "טרוגלודיטיה" נזכרת בקדמוניות היהודים של יוסף בן מתתיהו (ספר ראשון, פרק חמישה-עשר) כארץ שאליה הלכו בני מדין, נכדי אברהם וקטורה
^ ראה בסעיפים הראשונים במהדורה של שוף (Schoff) משנת 1912 באתר אוניברסיטת וושינגטון
^ אף שהסקר והמיפוי של ז'אקוטן נערכו ב-1799–1800, במהלך המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל, מפות מצרים עדיין לא נדפסו כשבלזוני ביקר במקום, וככל הנראה לא עמדו לנגד עיניו עם הזיהוי של ברניקי
^ Narrative of the operations and recent discoveries – in Egypt and Nubia; and of a journey to the coast of the Red Sea, in search of the ancient Berenice, and of another to the oasis of Jupiter Ammon, 1820
^ "פרויקט ברניקי"