ג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)
ג'אמו וקשמיר הוא אזור המנוהל על ידי הודו, מאז 31 באוקטובר 2019, כטריטוריית איחוד, וכולל את חלקו הדרומי של אזור חבל קשמיר המהווה סלע מחלוקת בין הודו ופקיסטן מאז הקמתן בשנת 1947, ובין הודו וסין מאז 1962. ג'אמו וקשמיר מופרד בקו השליטה מהאזורים שבשליטת פקיסטן, אזאד קשמיר במערב וגילגיט-בלטיסטן בצפון. האזור שוכן מצפון למדינות הודו הימאצ'ל פרדש ופנג'אב ומערבית לטריטוריית האיחוד לדאק, שהייתה חלק ממדינת ג'אמו וקשמיר עד פיצולה בשנת 2019. היסטוריהלמדינת ג'אמו וקשמיר הוענק מעמד מיוחד בסעיף 370 בחוקת הודו. בניגוד למדינות אחרות בהודו, לג'אמו וקשמיר הייתה חוקה, דגל ואוטונומיה ניהולית משלה. אזרחים הודים ממדינות אחרות לא הורשו לרכוש אדמות או רכוש בג'אמו ובקשמיר. לג'אמו וקשמיר היו שלושה אזורים נבדלים: אזור ג'אמו ההינדי, רוב עמק קשמיר המוסלמי ולדאק הבודהיסטי. אי שקט ואלימות נמשכו בעמק קשמיר, ובעקבות בחירות ממלכתיות שנויות במחלוקת בשנת 1987, נמשכה התקוממות במחאה על אוטונומיה וזכויות. מפלגת העם ההודית עלתה לשלטון בבחירות הכלליות להודו בשנת 2014 וחמש שנים לאחר מכן כללה במניפסט הבחירות לשנת 2019 את ביטול המעמד המיוחד שהוענק למדינה בסעיף 370 לחוקת הודו, על מנת להביא את ג'אמו וקשמיר למעמד שווה עם מדינות אחרות. בסעיף 370 נקבע כי נשיא הודו יוכל לשנות את תחולת הסעיף. ב-5 באוגוסט 2019 חתם נשיא הודו ראם נאת' קובינד על צו נשיאותי שתיקן את הסעיף כשהוא קובע כי האספה המחוקקת של ג'אמו וקשמיר תחליף את מקומה של הוועדה החוקתית שנועדה לקום במדינה. במקביל אישרו שני בתי הפרלמנט ההודי, הלוק סבהה והרג'יה סבהה, החלטה לארגן מחדש את המדינה, שתחלק את המדינה לשתי טריטוריות איחוד, ג'אמו וקשמיר ולדאק. הארגון מחדש נכנס לתוקף החל מה-31 באוקטובר 2019.[1] בניגוד למדינות, שיש להן ממשלות משלהן, טריטוריות האיחוד נשלטות על ידי ממשלת הודו באופן ישיר. בינואר 2022 במקדש הינדואיסטי בעקבות הצפיפות ומהומות נהרגו 12 מתפללים. בדצמבר 2023 פסק בית המשפט העליון של הודו בעתירות שהועלו נגד ביטול סעיף 370 לחוקת הודו, וקבע כי הביטול חוקי אך הורה לערוך בחירות לאספה המחוקקת של ג'אמו וקשמיר עד ספטמבר 2024 ולהשיב לטריטוריה מעמד של מדינה בעתיד.[2] ביוני 2024 התרחשה מתקפת ריאסי במהלכה נרצחו מספר אנשים. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|