גרציה דלדה
גרציה דלדה (באיטלקית: Grazia Deledda; 27 בספטמבר 1871 – 15 באוגוסט 1936) הייתה סופרת, משוררת ומחזאית איטלקייה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1926. ביוגרפיהגרציה דלדה גדלה בנואורו, עיירה כפרית בסרדיניה, במקום שבו היה אביה מפקח על השווקים, לכן הכירה מקרוב את חיי האיכרים של מולדתה. כבר בבית הספר עמדו מוריה על כשרונותיה ואחד מהם עזר לה לשלוח סיפורים ורשימות לעיתוני איטליה. הספר הראשון שחיברה, "נפשות ישרות", נשלח מיד לדפוס ויצא לאור ברומא. הספר, המתאר את החיים המאושרים של הוריה ושל הסובבים אותה, התפרסם כשהייתה בת חמש עשרה בלבד. לאור ההצלחה, פרשה מהלימודים בבית הספר והתחילה לרכוש ידע בצורה אוטודידקטית. היא הייתה לבת חסותו של מורה לספרות מאוניברסיטת רומא, קרלו סיגרה, וזכתה להצלחה בעולם הספרות האיטלקי. הסיפור הראשון שזכה להצלחה בקנה מידה אירופאי היה "אליאס פורטולו", שיצא לאור בשנת 1900 ותורגם לשפות רבות. מאותה שנה התיישבה דלדה ברומא. דלדה הייתה גם משוררת רבת כישרון וחיברה יחד עם קאמילו אנטונה טראוורסי מחזה בן 3 מערכות. בשנת 1926 הוענק לה פרס נובל לספרות, בנימוקי ועדת הפרס נכתב שיש בכתיבתה "השראה אידיאליסטית עם צלילות ציורית של החיים באי הולדתה. היא עוסקת בעומק ובאהדה בבעיות אנושיות כלליות". דלדה השתמשה לעיתים קרובות בנוף סרדיניה כמטאפורה לקשיים בחייהן של דמויותיה. דרכיה העתיקות של סרדיניה מתנגשות לעיתים קרובות עם מוסר מודרני, ודמויותיה נאלצות לפתור פתרונות לנושאים המוסריים שלהם.[1] מיצירותיה
ספריה שתורגמו לעברית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|