|
דוד הנשקה
דוד הֶנְשְקֶה הוא חוקר תלמוד ופרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן; בתחילת דרכו שימש מגיד השיעור הכללי בישיבת ברכת משה וכתב ערכים לאנציקלופדיה התלמודית. ביוגרפיהנולד בחיפה לשמחה ולצפורה הנשקה. אמו הייתה בתו של פרופ' שמשון ברויאר (נכדו של רש"ר הירש, אחיו של יצחק ברויאר) ואחותו של הרב מרדכי ברויאר[1]. גדל בקהילתו של הרב בנימין זאב בנדיקט בשכונת אחוזה בחיפה[2]. בשנים תשל"ד-תשל"ט למד בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים בראשות הרב אליהו מישקובסקי, ובישיבת הכותל בירושלים[3], תוך שילוב שירות צבאי (תותחן טנק) במסגרת ה'הסדר'. בשנות לימודיו בירושלים השתתף בקביעות בשיעוריו של הרב שלמה פישר,[4] ותקופה מסוימת למד אצל הרב ישראל זאב גוסטמן בישיבתו 'נצח ישראל'. בשנים תש"מ-תשמ"א שימש מגיד השיעור הכללי בישיבת ברכת משה במעלה אדומים, וכן לימד במשך השנים בישיבה הגבוהה 'מקור חיים', בישיבת שיח, מת"ן, טורו קולג', בית מורשה, המכללה האקדמית הרצוג והמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים תשמ"ב-תשמ"ט עסק בכתיבת ערכים עבור האנציקלופדיה התלמודית[5], ובמקביל למד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשמ"ו זיכתה אותו עבודתו "סוגיות בדיני שומרים: ניתוח מקורות תנאיים ואמוראיים" בתואר שני בהצטיינות, ובשנת תשנ"א זכתה עבודת הדוקטור שלו "לתלמודם של התנאים: ניתוח סוגיות בדיני שומרים", שנכתבה בהנחיית פרופ' צבי אריה שטיינפלד, בציון 'מעולה'. פרסם מאמרים אידאולוגיים בעיתון "נקודה"[6]. כשבנו נכלא על סירוב להשתתף כחייל בתוכנית ההתנתקות, כתב בעיתון "מקור ראשון" מאמר שבו בירך אותו על הסירוב; חובת הסירוב נבעה לדעתו לאו דווקא ממניעים הלכתיים, אלא בעיקר מעֶרכֵי מוסר אוניברסליים[7]. שימש חבר בוועדה המייעצת של המכון לאסטרטגיה ציונית[8]. הנשקה משמש פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן וחבר מערכת "דיני ישראל" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עומד בראש מרכז נפתל לחקר התורה שבעל-פה ומשמש מופקד הקתדרה ע"ש מילן רובן לחקר ההלכה. שימש עורכו של כתב העת סידרא לחקר ספרות התורה שבעל-פה בשנים תשס"ג-תשע"ז. עד כה פרסם שלושה ספרים ולמעלה ממאה ועשרים מאמרי מחקר, העוסקים בתולדות ההלכה, ספרות חז"ל והספרות הרבנית. ספרו השני זכה בשנת תשס"ט בפרס ללימודים מתקדמים ע"ש קולאץ', ואחד ממאמריו זכה בשנת תשע"ב בפרס תיגר למאמר מצטיין במשפט עברי; בעקבות ספרו השלישי זכה בשנת תשע"ז ב'פרס הרקטור לחדשנות מדעית' מטעם אוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשע"א זכה הנשקה בפרס לחקר התלמוד ע"ש פרופ' א"ש רוזנטל מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. באייר תשע"ט התפטר הנשקה מן הסנט של אוניברסיטת בר-אילן בשל החלטת הסנט להתיר הוראה שלא בעברית בכל התוכניות האקדמיות בלא כל מגבלות. הנשקה נשוי ליהודית הנשקה, פרופסור מן המניין במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן, ולהם חמישה ילדים. מתגוררים בירושלים. אילן יוחסין
ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
