|
דוד (לוויין)
דוד היה מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק של כדור הארץ. זהו שיתוף פעולה ישראלי-גרמני. השותפות הראשיות למיזם היו סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הגרמנית (אז - DARA). ללוויין משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית. בשל קשיי מימון, הלוויין לא נבנה, והוא סיים פיתוח ראשוני בלבד, ופיתוח מלא של המצלמה הרב צבעית.[1] פיתוח המצלמה והקונספט היו הבסיס למטע"ד של הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס.[2] משימת הלווייןהלוויין דוד היה אמור לבצע חישה מרחוק עבור ניטור חקלאות, מעקב אחר מקורות מים ומחקר מדעי.[3] מגובה של 670 ק"מ. מסלול הלוויין היה אמור להיות מסלול מסונכרן שמש בעל עקבה קרקעית חוזרת כל שלושה ימים.[4] הלוויין המתוכנן היה אמור להיות בעל מסה של כ-180 ק"ג, עם יכולת תמרון המספקת כיוון של 30 מעלות מנדיר. הפלטפורמה הייתה אמורה להתבסס על תתי מערכות שתוכננו ללוויינים SAFIR ו-BREMSAT. הלווין היה בעל יכולת בקרת הכוון תלת צירית, עם דיוק ידיעת ההכוון של 0.02 מעלות.[4] המצלמההמצלמה שנקראה MSRS (Multi-Spectral high Resolution Sensor) "מצלמה מולטי ספקטראלית בעלת רזולוציה גבוהה".[4] המצלמה המתוכננת עם 12 ערוצים בתחום הנראה ובתחום האינפרה-אדום הקרוב (NIR). הרזולוציה המרחבית המתוכננת הייתה 5 מטר.[3] מגובה 670 ק"מ, העקבה הקרקעית היא בעלת SWATH של 30 ק"מ בנדיר.[4] המפתח המתוכנן (FOV) היא 2.6 מעלות בנדיר, וה-F# היה 8. המצלמה בנויה משלושה גלאי TDI, כל אחד עם 32 שורות של 6,000 פיקסלים.[4] המצלמה וכל שרשרת עיבוד התמונות ושידורן, נועדו להיות במשקל הנמוך מ-70 ק"ג, עם צריכת הספק של 130W. יכולת אגירה של עד 48Gbit, עם צילום של 140 תמונות ביממה. לצורך הורדת התמונות תוכנן רכיב שיורד בין 100/150 מגה ביט בשנייה.[1] ערוצי המצלמה המתוכננים היו:[4]
מהלך הפרויקטסוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הגרמנית החלו בבדיקת התכנות לקראת שיתוף פעולה בתחילת שנות ה-90. המערכת נקראה DIAMANT בצד הגרמני, ונועדה להיות מערך של לוויינים קטנים הנותנים ביצועים תכופים של חישה מרחוק ברזולוציה גבוהה עם המצלמה המפותחת.[1] שלב א' של הפרויקט, שנקרא דוד, הושלם, והוכחה התכנות כלכלית.[1] בשנת 1993, פרסום בעיתונות הישראלית על שיתוף פעולה ישראלי-גרמני לפיתוח לוויין ריגול, עורר חשש בממשלת גרמניה על המשכת הפרויקט.[2] בפברואר 2003 ציין יו"ר סוכנות החלל, יובל נאמן כי התקציבים הוקפאו.[2] לאחר הקפאת התקציב אל-אופ וחברת OHB ניסו להשקיע כספי מו"פ ולפתח ביחד, יחד עם מענק של 2.3 מיליון יורו מתקציב מו"פ אירופאי, ותקציב נוסף מסוכנות החלל. עם זאת, לא היו מספיק כספים להשלמת הפרויקט.[2][1] מנכסי הפרויקט אל-אופ התקדמה עם פיתוח המצלמה. על בסיס הידע נמכרה מצלמה ללוויין KOMPSAT2, יחד עם רכיב שפותח ב-OHB לשידור התמונות לקרקע בקצב גבוה,[5] והמצלמה המפותחת הוצגה גם בהמשך כבסיס למצלמות למכירה של אל-אופ.[6] מצלמת MSRS היוותה הבסיס למצלמת הלוויין הישראלי צרפתי ונוס.[7][2] לקריאה נוספת
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
