דוקטרינת בגיןדוקטרינת בגין הוא הכינוי שניתן למדיניותה של ישראל שלא לאפשר למדינות עוינות לה לפתח טכנולוגיה גרעינית, מתוך חשש לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. מדיניות זו לא הוכרזה רשמית על ידי ממשלת ישראל, אך ישראל נאבקה כנגד כל מדינה כזו שפיתחה טכנולוגיה גרעינית. היסטוריהבהקבלה לדוקטרינות הנשיאותיות של ארצות הברית נקראה הדוקטרינה על שם מנחם בגין, שהחליט על היישום הפומבי הראשון שלה במבצע אופרה ב־1981, שבמהלכו הותקף הכור הגרעיני שבנתה עיראק. עם זאת מדיניות דומה יושמה (גם אם לא פומבית) עוד בתקופת ממשלת רבין הראשונה, ושורשיה נמצאים בניסיונותיה של ישראל לחסום בתחילת שנות השישים את פעילות המדענים הגרמנים במצרים. ב-28 באוקטובר 1980 כינס מנחם בגין ישיבת ממשלה מיוחדת שדנה בהפצצת הכור בעיראק. בישיבה זו סיכם בגין את השקפתו על מצבה של ישראל לנוכח האיום הגרעיני:
לאחר שפורסם בתקשורת דבר ההפצצה בעיראק, פרסם בגין את הודעת הממשלה, שהסבירה את השיקולים שחייבו את הפצצת הכור והסתיימה בהצהרת מדיניות, המהווה את דוקטרינת בגין:
מבצעי תקיפההמדינות שמדיניות זו הופעלה נגדן באופן רשמי כוללות את עיראק, סוריה ואיראן. נערכה גם פעילות דיפלומטית רבה, ולדברי העיתונאי יוסי מלמן, בוצעו גם פעולות חשאיות רבות של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בסיוע יחידות עילית של צה"ל. כמו כן עשתה ישראל מאמצים דיפלומטיים למניעת ניסיונות הצטיידות גרעינית של מדינות אחרות באזור כמו מצרים, סעודיה ועוד. כאשר התגלה בשנת 2003 כי לוב התקדמה מאוד בפיתוח טכנולוגיה גרעינית מבלי שהדבר התגלה, נחשב הדבר ככישלון של קהילת המודיעין הישראלית. במסגרת המדיניות בוצעו מספר תקיפות מפורסמות של חיל האוויר הישראלי:
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|