ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין במליאת הכנסת ב-27 בספטמבר 1978, ועמו (מימין לשמאל) שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ושר האוצר שמחה ארליך
מידע כללי
20 ביוני 1977 – 5 באוגוסט 1981 (4 שנים)
תחום שיפוט	ישראל
ראש ממשלה	מנחם בגין
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות הקבינט	הליכוד, ד"ש, מפד"ל, התנועה הדמוקרטית, אגו"י, שלומציון.
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל השבע עשרה
הקבינט הבא	ממשלת ישראל התשע עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.

ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.

מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי, ומאידך, ממחויבותה לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיווה נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר, כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."

בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני הזה קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים שלאחר מכן הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות, שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון המדיניות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו, אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם, לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות הפוכה שכללה הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.

לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות רק סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.

עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות החוץ של הממשלה הייתה מופנית בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.

הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.

במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים, הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, ובזאת החל מבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981, הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.

הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית

מספר הח"כים החברים בקואליציה

• 62 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ד"ש (20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977).
• 77 ח"כים לפני התפרקות הסיעה; פלג שלה, סיעת התנועה הדמוקרטית, נשארה בקואליציה (24 באוקטובר 1977 - 14 בספטמבר 1978).
• 69 ח"כים לפני פרישת סיעת היחיד של משה דיין (14 בספטמבר 1978 - 23 באוקטובר 1979).
• 68 ח"כים לפני התפרקות סיעת התנועה הדמוקרטית; פלג שלה, סיעת היחיד של יגאל ידין, נשארה בקואליציה (23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1981).
• 62 ח"כים לאחר התפרקות הסיעה הדמוקרטית (10 במרץ 1981 - 5 באוגוסט 1981).

עם כינונה מנתה הממשלה 13 שרים, מכיוון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. הממשלה כללה 9 שרים מהליכוד (3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון), 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.

בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בממשלות בעבר (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירא, פת, לוי, הורוביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)

ממשלת ישראל השמונה עשרה
ד' בתמוז ה'תשל"ז - ה' באב ה'תשמ"א | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981

משרד	שם		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה מנחם בגין		הליכוד	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
סגן ראש הממשלה		סגן ראש הממשלה יגאל ידין		ד"ש	24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד האוצר		סגן ראש הממשלה שמחה ארליך		הליכוד	20 ביוני 1977 - 7 בנובמבר 1979
		יגאל הורביץ		הליכוד	7 בנובמבר 1979 - 13 בינואר 1981
		יורם ארידור		הליכוד	13 בינואר 1981 - 5 באוגוסט 1981
משרד האנרגיה והתשתיות		יצחק מודעי		הליכוד	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד הביטחון		עזר ויצמן		הליכוד	20 ביוני 1977 - 28 במאי 1980
		ראש הממשלה מנחם בגין		הליכוד	28 במאי 1980 - 5 באוגוסט 1981
משרד הבינוי והשיכון		גדעון פת		הליכוד	20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979
		דוד לוי		הליכוד	15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981
משרד הבריאות		אליעזר שוסטק		הליכוד	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד הדתות		אהרן אבוחצירא		מפד"ל	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד החוץ		משה דיין		עצמאי	20 ביוני 1977 - 23 באוקטובר 1979
		ראש הממשלה מנחם בגין		הליכוד	23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1980
		יצחק שמיר		הליכוד	10 במרץ 1980 - 5 באוגוסט 1981
משרד החינוך והתרבות		זבולון המר		מפד"ל	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד החקלאות		אריאל שרון		הליכוד	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד המשפטים		מנחם בגין		הליכוד	20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977
		שמואל תמיר		ד"ש	24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1980
		משה נסים		הליכוד	13 באוגוסט 1980 - 5 באוגוסט 1981
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים		מנחם בגין		הליכוד	20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977
		ישראל כץ		ד"ש	24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד הפנים		יוסף בורג		מפד"ל	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
המשרד לקליטת עלייה		דוד לוי		הליכוד	20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד התחבורה		מנחם בגין		הליכוד	20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977
		מאיר עמית		ד"ש	24 באוקטובר 1977 - 15 בספטמבר 1978
		חיים לנדאו		הליכוד	15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981
משרד התעשייה, המסחר והתיירות		יגאל הורביץ		הליכוד	20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979
		גדעון פת		הליכוד	15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981
משרד התקשורת		מאיר עמית		ד"ש	24 באוקטובר 1977 - 15 בספטמבר 1978
		יצחק מודעי		הליכוד	15 בינואר 1979 - 28 בדצמבר 1980
		יורם ארידור		הליכוד	5 בינואר 1981 - 5 באוגוסט 1981
ללא תיק		חיים לנדאו		הליכוד	10 בינואר 1978 - 15 בינואר 1979
		משה נסים		הליכוד	10 בינואר 1978 - 13 באוגוסט 1980
סגני השרים
משרד האוצר		יחזקאל פלומין		הליכוד	28 ביוני 1977 - 30 ביולי 1979
משרד הביטחון		מרדכי צפורי		הליכוד	28 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד התעשייה, המסחר והתיירות		יצחק פרץ		הליכוד	28 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979
משרד ראש הממשלה		יורם ארידור		הליכוד	4 ביולי 1977 - 5 בינואר 1981

• ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר הכנסת