|
דידי הררי
דוד ("דידי") הררי (נולד ב-26 ביוני 1956) הוא קומיקאי, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי, ששימש כמנכ"ל תחנת "רדיו תל אביב".[1][2] קורות חייםהררי נולד במושב ערוגות, להורים יוצאי מרוקו. כשהיה בן שלוש עברה משפחתו לקריית גת, לאחר מכן לבאר שבע וכשהיה בן 12 עברה לדימונה. באותה תקופה השתקעה בדימונה קהילת "העבריים מדימונה" והררי בילה רבות בחברתם. במהלך היכרותו עם "העבריים מדימונה", נחשף בפעם הראשונה לעולם המוזיקה ובעיקר למוזיקה שחורה. הררי למד לנגן על גיטרה וניגן בגיטרה בס כחלק מהרכב "הגורים", הרכב של נערים במתכונת "חמישיית ג'קסון", שהופיע יחד עם להקת "שליחי הנשמה" של "העבריים מדימונה".[3][1] בתקופה זו, טיפח הררי תסרוקת אפרו גדולה, מתוך הזדהות רגשית עימם.[1] הררי טוען כי ילדותו בדימונה השפיעה רבות על אישיותו ועל דרך חייו.[4] בשנת 1975 התגייס הררי לצה"ל והתנדב לצנחנים.[5] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בתחילת שנות ה-80 עבר הררי להתגורר בתל אביב יחד עם חברתו באותה עת, ג'יל פיינגולד, שאותה הכיר לאחר שירותו הצבאי. הוריו של הררי לחצו עליו לרכוש מקצוע, והוא החל ללמוד טכנאות שיניים. באותה תקופה התפרנס מעבודות מזדמנות כגון מורה לדרמה (בבית הספר רימון בכרמיאל[4]), מתקין אנטנות וחובש במגן דוד אדום. ב-1982 פגש הררי במועדון הקולוסיאום בתל אביב את אהרון קפלן, ובעזרתו הגשים את חלומו והפך ל-DJ במועדון.[1] ברדיו ב-1987 הביא שדר הרדיו הפופולרי יקיר אביב את הררי לתוכניתו "שלושים בצל", ששודרה ברשת ג' וכללה מוזיקה פופולרית וקטעי הומור, ושם הגיש הררי פינה קומית.[3] יחד עם חבריו ה-DJ, אמיר כהן ואהרן קפלן, הקים הררי את הלהקה ההומוריסטית "פנצ'ר", והיא זכתה לאהדה רבה בקרב הציבור.[6] ב-1987 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון. באותה תקופה פנה הררי למשרדי פרסום בניסיון לפתח קריירה כרעיונאי, והתגלה כבעל כישרון בתחום. בין השאר, יצר הררי את סיסמאות הפרסום "הגעת לגיל שאפשר להתחיל", "אין דבר, מחר נקנה עוד אבוקדו" ו"קיווי עסיסי עם ויטמין סי".[1][7] בתקופה שבה שודרה ברשת ג' התוכנית "שלושים בצל" (שבה הופיע הררי) שודרה במקביל בגלי צה"ל התוכנית "מה יש", בהנחייתם של ארז טל ואברי גלעד. שידור התוכנית, שחלקה קווי אופי קומיים דומים, בתחנת הרדיו המתחרה יצרה תחרות בין השתיים. הררי עבר קורס קריינות וביולי 1990 החל להגיש את תוכניתו הראשונה "עושים גלים" ברשת ג' ולאחר מכן הגיש את התוכנית "חולה רדיו". בתוכניות אלה אירח קומיקאים בתחילת דרכם, דוגמת אקי אבני וישראל קטורזה, שגילמו דמויות קומיות שונות. תוכניות אלו הציבו אותו שנית בתחרות מקצועית מול אברי גלעד, ששידר באותה עת את התוכנית "העולם שמח" בגלי צה"ל. ב-1995 עזב הררי את רשת ג' לטובת רדיו 103FM (תחנת "רדיו ללא הפסקה"), ובה הנחה את התוכנית "דידי לוקאלי". התוכנית שברה שיא מדרוג ברדיו האזורי בישראל והיא שודרה במקביל בשש תחנות אזוריות שונות בסינדיקציה. בזכות הפופולריות שלה, הצליח הררי לקדם זמרים אנונימיים שהפכו למצליחים בתחומם, כמו מאיה בוסקילה ואייל גולן. בנוסף, הוציא הררי שלושה דיסקים: "חגיגה ים תיכונית", "החגיגה נמשכת" ו"חגיגה ים תיכונית 2008", ובהם ליקט ביצועים של כל האומנים שקידם באמצעות התוכנית. בפברואר 2003, במסגרת תוכניתו "דידי לוקאלי", ריאיין הררי את אילן רמון, ששהה באותה עת על סיפונה של מעבורת החלל "קולומביה". בשנת 2016 הררי החל ללמד במסלול הרדיו של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.[8] בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוצא הררי לחל"ת ותוכניתו לא שודרה במשך חמישה חודשים.[9] במרץ 2024 הודיע הררי על פרישתו מתחנת הרדיו 103fm, לאור בחירתו לתפקיד מנכ"ל רדיו תל אביב. הוא החל לשמש כמנהל התחנה כחודש לאחר מכן. נוסף על תפקידו כמנהל, הגיש הררי בתחנה שבניהולו תוכנית רדיו הדומה באופייה לזאת שהגיש במשך 29 שנים ב-103fm.[1] בנובמבר 2024 פורסם תחקיר בעיתון "הארץ" ובו מספר עדויות על הטרדה מינית ותקיפה מינית מצידו של הררי.[10] בעקבות התחקיר הודיעה תחנת רדיו תל אביב כי הררי יצא לחופשה לאלתר, ולא ישמש מנכ"ל הרדיו.[11] ב-26 בדצמבר 2024 הודיע הררי על התפטרותו מרדיו תל אביב.[12]  בטלוויזיההררי הנחה מספר תוכניות טלוויזיה: "עד פופ" בערוץ הראשון (1991), "קיץ על החוף" (1993), "זמנך עבר" בערוץ 3 (1997), "דידי טי.וי" בערוץ 2 (2000), "המלך הבא" ו"קול העם" בערוץ בריזה (2001), "המלכודת" בערוץ הראשון (2002) ואת "מת להיות", תוכנית לחיקוי זמרים מוכרים בערוצים 24, 10 וערוץ 2 (2004–2006). תוכניות אלו לא זכו להצלחה המסחררת להן זכו תוכניות הרדיו שלו. העיתונאי עמוס אורן אמר: ”דידי לא הצליח למצוא את ההבדל בין הגשה רדיופונית לטלוויזיונית. אם נעצום את העיניים - נשמע רדיו”. ב-2005 הנחה לתקופה קצרה את התוכנית "שבת של כדורגל" אך פרש מתפקיד זה ומאותה שנה הוא משמש ככרוז באצטדיונים במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל. באותה שנה הנחה הררי, יחד עם מורן אטיאס, את הקדם אירוויזיון והופיע בעיקר בקטעי המעבר שבין השירים ובראיונות עם האמנים מאחורי הקלעים. החל מ-2008 דיבב את הדמות מאנקי בסדרת סרטי "קונג פו פנדה", תפקיד שדובב בגרסה האמריקאית בידי ג'קי צ'אן. ב-2009, 2011 ו-2016 הנחה את התוכנית "חוזרים לשכונה" בערוץ 24.[13] ב-2016 הצטרף לערוץ 20 והגיש תוכנית אירוח[14][15] ובאותה שנה הופיע בסדרה "צומת מילר". בנובמבר 2017 הררי החל להנחות את "דידי בשישי" בערוץ רשת 13. בין השנים 2019–2020 היה הפרזנטור בקמפיינים של לשכת סוכני הביטוח בישראל. ביום העצמאות תשפ"א, 2021, הנחה את טקס הדלקת המשואות, יחד עם יעל בר זוהר. בשנת 2022 השתתף בספיישל VIP של תוכנית הבישול ״מאסטר שף״ והגיע למקום השלישי.[16] במאי 2023 התחרה בעונה השנייה של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים", לצד הרקדנית קארין סורוצ'ינסקי, והודח שלישי מהתוכנית.[17][18] יצירתו, ספרו ושיריו
בשנת 2014 זכה הררי בפרס שדר הרדיו המצטיין על תוכניתו "דידי לוקאלי" במסגרת פרסי הרדיו לעיתונות של אגודת העיתונאים בתל אביב.[19] ב-2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, שימש כיועץ לקמפיין של הליכוד.[20] חיים אישייםהררי היה נשוי למירית מ-1989 ועד למותה ממחלת הסרטן בספטמבר 2020. התמודדותה עם המחלה פורסמה בציבור. הררי אב לשלוש בנות וסב לנכדים. מתגורר במושב בצרה.[21] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
