קריית גת

קריית גת

סמל העיר קריית גת
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	כפיר סויסה
גובה ממוצע[1]	‎128 מטר
תאריך ייסוד	1954
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	71,809 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	69,866 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	28
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+2.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	4,516 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	48
תחום שיפוט[2]	15,900 דונם
- דירוג ארצי	94
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   קריית גת (למפת השפלה רגילה)   קריית גת (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית גת (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית גת 31°36′33″N 34°45′54″E / 31.6090965309798°N 34.764896718787°E / 31.6090965309798; 34.764896718787 מפת  __ קריית גת [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון ומדרום: __ מועצה אזורית לכיש ממזרח: __ מועצה אזורית יואב מדרום, ממערב ומצפון: __ מועצה אזורית שפיר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	174
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.3736
- דירוג ארצי	199
לאום ודת[2]   יהודים: 93.2%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 6.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 12.3% גילאי 5 - 9 10.6% גילאי 10 - 14 8.2% גילאי 15 - 19 6.5% גילאי 20 - 29 13.9% גילאי 30 - 44 19.1% גילאי 45 - 59 12.4% גילאי 60 - 64 4.7% גילאי 65 ומעלה 12.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 43 –  יסודיים 29 –  על-יסודיים 21 תלמידים 12,106  –  יסודי 7,309  –  על-יסודי 4,797 מספר כיתות 512 ממוצע תלמידים לכיתה 24.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
עיריית קריית גת

קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל, שהוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש.^[4] העיר ממוקמת כ־3 ק"מ דרומית מערבית לקיבוץ גת, מזרחית לאשקלון ואשדוד, דרומית לקריית מלאכי וכ־40 ק"מ צפונית לבאר שבע. נכון ל-2024, עומד מספר התושבים בעיר על כ־67,000 תושבים.

קריית גת הוקמה בשנת 1954 כמעברה. שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית המקראית, גת. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית מהמקרא עם תל צפית (תל א-צאפי), כ־9 ק"מ צפונה לקריית גת.

שנים אחדות לפני כן, במלחמת העצמאות של מדינת ישראל, היה שטחה של קריית גת חלק מכיס פלוג'ה. העיר שוכנת על אדמות הכפרים הערביים אל-פאלוג'ה ועיראק אל-מנשייה, שתושביהם עזבו במהלך מלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לבתיהם. בקרבת העיר נמצא צומת פלוגות המאזכר את השם הערבי אל-פאלוג'ה. בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד שכנה באזור העיר העיירה היהודית הגדולה כפר שחליים.

העיר עצמה הוקמה על ידי עולים ממרוקו שהתיישבו בקרבת המעברה. בסוף שנות החמישים של המאה ה־20 – הגיע גל עלייה של יהודים ממזרח אירופה ובפרט מפולין, רומניה והונגריה – ששוכנו בה. עם הזמן סופח שטח המעברה אל העיר, היא נהרסה ובמקומה ובקרבתה הוקמו שכונות אחדות בשטחה של קריית גת. בשכונות שוכנו עולים חדשים שמקורם בלמעלה מ־35 מדינות תפוצה. העיר קלטה עליות במשך כל שנות קיומה, אם כי גל העלייה הגדול ביותר שקלטה העיר היה העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.

בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית,^[5] וב־1972 הוכרה כעיר. כיום נחשבת קריית גת לעיר בינונית בגודלה בעלת תעשייה מפותחת.

במבצע עופרת יצוקה של צה"ל, החל מדצמבר 2008 נורו לראשונה לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, במבצע עמוד ענן של צה"ל בשנת 2012, ובמבצע צוק איתן של צה"ל בשנת 2014 - ומאז נורו מרצועת עזה עשרות רבות של רקטות גראד לעבר העיר.

ב-01/01/2015 התגוררו בעיר 50,600 תושבים.^[6]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית גת 71,809 תושבים, מתוכם 69,866 תושבי ישראל (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+2.9% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,758 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[7]

• מזרח העיר: החורש, פ"ז, מגדים, גליקסון (שיש בה אנדרטה לזכר שלושת תושבי העיר - אסתר ויצמן, יוסף איפרגן ואדמונד דיין שטבעו למוות בנחל לכיש בשנת 1965), בני-ישראל (חלקו מיועד לפרויקט פינוי-בינוי לטובת שכונת בני ישראל החדשה, עם מבני מגורים רבי קומות שייבנו בשנים הקרובות), התעשייה והמלאכה.
• מרכז העיר: שדרות לכיש, הפרחים,^[8] הנביאים, הקוממיות, השופטים וגן הבנים.
• מערב העיר: מלכי ישראל, אתרי המקרא, שדרות צה"ל, שדרות גת, שער הדרום, ההעפלה ורמות דוד (הקריה החרדית).
• צפון העיר: הבנים, רמות דוד (גוגנהיים)

  

  וכרמי גת.
• דרום העיר: אזור התעשייה של העיר.

לאחרונה התקבל אישור ועברו מכרזים לבניית שכונות נוספות בעיר בשנים הקרובות. שכונה אחת שאושרה נמצאת מצפון לכרמי גת הקיימת. היא תיקרא "כרמי גת צפון" ותהווה למעשה המשך ישיר של שכונת כרמי גת, וגם בה יבנו שטחי מסחר ומשרדים^{[דרוש מקור]}; הרחובות בה ייבנו בקווי שתי וערב. כמו כן, אושרו מכרזים לשכונת מערב אדוריים (אשר נקראת כך על שם הימצאותה ממערב לרחוב ״אדוריים״ בקרית גת הוותיקה, המהווה את הגבול המערבי של קריית גת במתכונתה הוותיקה) ולשכונת קריית גת דרום (עוטף עוזה). כמו כן, שכונות קטנות משמעותית, כגון: "שער העיר " - ברחבה הריקה שמאחורי האצטדיון הנוכחי של העיר אשר תחבר בין שכונת כרמי גת וקרית גת הוותיקה, וכן מתחם מיוחד (מתחם פלדמן ) בסמוך למתחם הרכבת (במקום שבו היה פעם מפעל לקרח) שיכלול מספר מבנים לדיור, לדיור בר השגה, שטחי מסחר ומסוף תחבורה ציבורית. אצטדיון עירוני חדש יבנה במתחם כרמי יוסף כחלק מקריית הספורט.

ב-3 ביולי 2024 אישרה הוותמ"ל את התוכנית לחלק הצפוני של רובע המתוכנן במערב קריית גת. התוכנית הזאת כבר אושרה ב־2016 וב-2024 היא אושרה מחדש לצורך התאמתו של הרובע לאוכלוסייה חרדית. התוכנית כוללת שכונת מגורים בת 7,480 דירות, 2,340 מ"ר מסחר ו־44,100 מ"ר תעסוקה^[9]. גבולות השכונה העתידית יהיו: מצפון - יער פלוגות, מדרום - מסילת חלץ, ממזרח - כביש 40 וממערב אחד היובלים הדרומים של נחל לכיש.

קריית גת בנויה בסמיכות לכמה עורקי תחבורה ראשיים, וממנה מסתעפים כבישים לכיוונים שונים: דרומה, אל באר שבע וערד - כביש 40; מזרחה, אל ירושלים, שדה משה, כרמי קטיף, בני דקלים, לכיש, בית גוברין, חברון ובית שמש - כביש 35; צפונה, לקריית מלאכי, גדרה, מזכרת בתיה - כביש 40; מערבה לאשקלון, שדרות ואשדוד - כביש 35. מחלף קריית גת הסמוך למושב שדה משה, נפתח לתנועה ב-11 בדצמבר 2007. באמצעות מחלף זה ניתן לנסוע בכביש 6.

הצירים הראשיים בקריית גת הן שדרות לכיש, שדרות גת, שדרות השופטים-אתרי המקרא, שדרות מלכי ישראל, שדרות העצמאות-צה״ל, שבטי ישראל, ואליהם מצטרפים רחוב אדוריים (מתחיל בתור רחוב הרימון) ודרך הדרום.

תחבורה עירונית: חברת דן בדרום מפעילה אחד עשר קווים פנימים ועוד תשעה קווים אל מועצות אזוריות שהמסלולים שלהם עוברים בחלק מרחובות העיר אל הרכבת/תחנה מרכזית.

תחבורה בין עירונית: את העיר קריית גת חוצים אוטובוסים בין-עירוניים של החברות אגד, דן בדרום, קווים, גלים, אלקטרה אפיקים ומטרופולין לערים: באר שבע, ערד, דימונה, אשקלון, אשדוד, יבנה, גדרה, רחובות, נס ציונה, ראשון-לציון, ירושלים, תל אביב, בני ברק, בית שמש, שדרות, נתיבות, ביתר עלית, דימונה וקרית ארבע. בנוסף קיימים קווים נוספים אשר מגיעים אל כל המושבים בסביבה. מצומת פלוגות, הסמוכה לעיר, יוצאים קווים נוספים לאילת, רהט ולמודיעין מכבים רעות. בעיר שוכנת תחנת רכבת, ממנה יוצאות רכבות ישירות לרוב חלקי הארץ: באר-שבע, רמלה, לוד, תל אביב, הרצליה, חיפה, קריות, עכו ונהריה. לאזורים נוספים יש צורך בהחלפת רכבת בלוד או תל אביב. כיום שוכנת בעיר תחנה מרכזית ישנה, גורמי עירייה אומרים שתיבנה תחנה מרכזית חדשה ממוזגת ומודרנית, אשר כבר החלו השיפוצים בה נכון לאפריל 2024.

ערך מורחב – פארק התעשייה קריית גת

בקריית גת פעלו ופועלים מפעלים רבים. פארק התעשייה קריית גת, המנוהל בידי חברת י.ש.גת בע"מ, ידוע במפעלי ההיי טק ומרכזי השירות הרבים הממוקמים בו.

בין המפעלים בפארק: אינטל ,HP Indigo, איסכור, סלטי צבר, פנדור, ויסוניק, ריסקו, שלאון, סוגת, סטרטסיס, פליינג קרגו ומבשלת הנגב.

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח לא אינציקלופדי, ומידע לא עדכני.

בעיר פועלים מספר מרכזי מסחר ראשיים: מתחם BIG, מתחם "ישפרו סנטר", קניון "לב העיר", קניון "גת סנטר" ומרכז מסחרי "כיכר פז".

בשנת 2014 נבנו ברחבי העיר 9 מרכזי מסחר חדשים:

• מתחם מסחרי בשכונת הבנים החדשה בצפון העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה" בשטח 3,000 מ"ר.
• מתחם מסחרי ברובע רמות דוד במערב העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה".
• מתחם הקולנוע במרכז מסחרי "כיכר פז" על חורבות הקולנוע "היכל העשור" ההיסטורי, נבנה בידי חברת צוות שלמה ברקוביץ. 3,000 מ"ר.
• הרחבת מתחם מסחרי "ביג" הקיים בשטח כולל של 11,000 מ"ר.
• מתחם מסחרי "מגה" באזור "מגה בול" הקיים, בשטח של 44,000 מ"ר. כיום המקום בבעלות מחסני השוק.
• מתחם מסחרי "יוסף סנטר" שברחוב היוצר על יד הביג.
• מתחם מסחרי "בית אבגי" - 5,000 מ"ר, ברחוב הגפן ליד קניון גת סנטר וסניף הדואר המרכזי.
• בשכונת כרמי גת בעיר, ברחוב נופך, נמצא המרכז המסחרי החדש כרמי גת סנטר.
• בשנת 2019 נחנך מתחם איי סולומון בסמיכות לתחנת המשטרה בעיר.
• בשנת 2023 נחנך מתחם רייסדור בכרמי גת.

מתחם הבריכה העירונית נהרס לאחר 60 שנות פעילות, לטובת בריכה עירונית חדשה ומודרנית, אשר נבנתה בידי מפעל הפיס והופעלה בשנת 2013, שינה את שמו מ"גלי גת" ל"קאנטרי 4 העונות". בקאנטרי המחודש ישנם גם חדר כושר חדיש, סאונה רטובה ויבשה וסטודיו.

מתחמים עתידיים

• מתחם מסחרי ״היי טאוור״ -22,000 מ"ר ברחוב הגפן. הבניין בן 16 קומות יכלול בית מלון ומשרדים.
• מול מתחם היי טאוור הנ״ל, הוחל בבניית מתחם איבגיס, בצמוד לשוק העירוני שברחוב מבוא קדם. קומת הקרקע של המתחם מיועדת למסחר, ושתי קומות נוספות, כ-2,400 מ"ר, מיועדות למשרדים.
• בינואר 2021 אושרה בניית מתחם ביג חדש בשכונה החדשה כרמי גת בעיר. מלכתחילה היזמים הודיעו על פתיחה עד תחילת 2021, אבל עקב התפשטות מגפת הקורונה התעכבו האישורים לבנייתו, וכעת^{[דרושה הבהרה]} הותחלה בנייתו.
• ב-2023 אושרה הקמת בית חולים בעיר.

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט במספר ענפים, כולל בענף הקריקט.

ערכים מורחבים – מ.ס. קריית גת (כדורגל נשים), מכבי קריית גת

בענף הכדורגל - פועלות שתי קבוצות כדורגל: מכבי דודו קריית גת המשחקת בליגה ג' ובית"ר קריית גת (אנ') המשחקת בליגה ב' (הוקמה מחדש בשנת 2016).^[10] בעבר היו בקריית גת קבוצות נוספות כדוגמת הפועל קריית גת.

מ.ס. קריית גת (אנ') הייתה קבוצת כדורגל לגברים שהתקיימה זמן קצר בלבד. קבוצת הכדורגל נשים "מ.ס. קריית גת" נחשבת לקבוצה הדומיננטית יותר ואף זכתה באליפות ליגת העל פעמיים רצופות וזכתה בגביע פעם אחת.

מכבי קריית גת הוא המועדון הבכיר בעיר שהתמודד בליגת העל בכדורגל בעבר. כיום המועדון מתמודד בליגה א'.

בעוד מכבי קריית גת התמודדה בעבר בליגת העל, בית"ר קריית גת התמודדה בליגות הנמוכות לרוב. המועדון הוקם בשנת 1970 והצטרף לאגודת הספורט בית"ר. תחילה שיחק במחוז גזר בליגה ד'. בעונת 1981/1982 הקבוצה סיימה במקום בראשון במחוז דרום של ליגה ג' ועלתה לליגה ב',^[11] אך ירדה בחזרה לאחר שלוש עונות. בעונת 1986/1987 חזרה הקבוצה לליגה ב', וירדה שוב לאחר שתי עונות. בעונת 1999/2000 הקבוצה העפילה לליגה א' לאחר שעלתה שתי ליגות תוך שנתיים. המקום הגבוה ביותר שהמועדון הגיע אליו הוא המקום השישי בליגה א' (הליגה השלישית). לאחר עונת 2005/2006, התאחד המועדון עם מכבי קריית גת והתפרק. בספטמבר 2016, הוקם מחדש^[12] והחל לשחק בליגה ג' דרום. בעונת הבכורה, עונת 2016/2017, סיים המועדון במקום השני ונשאר בליגה ג'. שנה לאחר מכן, בסיום עונת 2017/2018, סיים המועדון במקום הראשון בליגה ג' דרום והעפיל לליגה ב'.^[13][14][15]

מכבי קריית גת הייתה קבוצה ששיחקה בליגת הלאומית בכדורסל.

בשנת תשט"ו מונה הרב מרדכי אלמליח לרב העיר, לאחר פטירתו החליפו בתשמ"ג הרב שלמה בן חמו.

בתשי"ט לבקשת יוצאי רומניה, מנוה לצידו של הרב אלמליח הרב שלום דרמר כרב האשכנזי נפטר באייר תשנ"ז. 5 שנים לאחר פטירתו, בתשס"ב החליפו הרב משה הבלין.

בעיר ממוקמות ישיבת ההסדר דרך חיים, ישיבת ההסדר קריית גת והגרעינים התורניים שלצידם, ישיבת תומכי תמימים בקריית גת, ומוסדות תורה שהקים הרב ניסים מויאל. כמו כן גם ישיבה גדולה חרדית ספרדית בראשות הרב אנקונינה.

ערך מורחב – עיריית קריית גת

• אריה לובה אליאב (1954–1955) – ראש צוות ההקמה של חבל לכיש
• לוי ארגוב (1955)
• יצחק (צ'יזיק) חרפי (1955-1957) – היה ממונה על העיירה מטעם הסוכנות היהודית מאוקטובר 1954 עד יולי 1957. לאחר עזיבתו הועברה האחריות על העיירה לידי משרד הפנים.
• ד"ר גדעון נאור (1958–1965)^[16] – מונה ליושב ראש ועד המתיישבים. היישוב הוכר כמועצה רק מעט אחרי כניסתו לתפקיד.
• אריה מאיר (1965–1976) – היישוב הוכר כעיר בתקופת כהונתו
• דוד מגן (1976–1986)
• זאב בוים (1986–1996)
• אלברט ארז (1996–2003)
• אבירם דהרי (2003–2024)
• כפיר סויסה (2024–נוכחי) - שימש כמנכ"ל משרד התרבות והספורט קודם לכן, בממשלה ה-37.

• ארצות הברית שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
• סרביה קרושבץ, סרביה (מ־1990)
• אוסטרליה אדלייד, אוסטרליה
• בריטניה דובר, בריטניה
• הולנד חיטהורן, הולנד
• ארצות הברית פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
• ארצות הברית באפלו, ארצות הברית (מ־1977)^[17]

מדיה וקבצים בנושא קריית גת בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קריית גת

• קריית גת, ברשת החברתית פייסבוק
• קריית גת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• פרופיל קריית גת נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• קריית גת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• הרכבת הראשונה בקרית גת, יומני כרמל 1957 (התחלה 4:38)
• קריית גת ,"עיר העתיד", קולטת עליה, מינהל ההסברה, 1959 (התחלה 3:15)
• סיור מפעלים חדשים בדרום, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1961
• נועם דביר, עכבר העיר אונליין, בולמוס ההריסה של קריית גת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
• רוני בר, חזון שהופך למציאות, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 21 באוגוסט 2013
• נעמה ריבה, אל תגידו בגת: השכונה החדשה והמתוקשרת תחליש את קריית גת, באתר אקסנט, 2 במרץ 2014
• אמיתי גזית, ביום ראשון: השרים יצביעו על הוספת 5,000 דירות לקריית גת ו-8,700 יח"ד לכפר קרע, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
• גיא נרדי, עוד צעד בדרך להפיכת קריית גת למטרופולין: אושרה הרחבה ממערב, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
• גיא נרדי, הופקדה תכנית לרובע מגורים ותעסוקה חדש בקריית גת, באתר כלכליסט, 18 במאי 2022
• ענת ג'ורג'י, "השכונות המתוכננות לחרדים הן מכה אנושה לעיר קריית גת", באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2023

• 
  קניון לב העיר 2007 (מקום מושבה של העירייה)
• 
  הספרייה העירונית
• 
  אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
• 
  מבני מרפאת קופת חולים "מכבי", החברה הלאומית לשיכון והביטוח הלאומי שנמצאים במרכז קריית גת
• 
  תחנת הרכבת בקריית גת אשר נמצאת על קו "באר שבע-תל אביב"
• 
  הכניסה הצפונית של קריית גת משדרות לכיש
• 
  "שיכוני יסקי" (המכונים גם כ"האוניות") שהיו ברחוב העצמאות. המבנים נהרסו בדצמבר 2011. הצילום הוא מספטמבר 2009
• 
  היכל אדית, קריית גת

מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר