האירוויזיון למוזיקאים צעירים

	יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: כבר היו עוד תחרויות שלא מופיעות כאן.
	אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עדכון

האירוויזיון למוזיקאים צעירים
Eurovision Young Musicians

סמליל התחרות
סוגה	תחרות מוזיקה
זוכים	שיאנית זכיות: אוסטריה אוסטריה
שפות	אנגלית
מספר פרקים	18 תחרויות
תוכנית מקור	תחרות הזמר של האירוויזיון
הפקה
חברת הפקה	איגוד השידור האירופי
אורך פרק	90 דקות (2010-12, 2018) | 120 דקות (2014–2016)
שידור
רשת שידור	ארגון השידור הציבורי בכל מדינה
קישורים חיצוניים
https://youngmusicians.tv

האירוויזיון למוזיקאים צעירים (באנגלית: Eurovision Young Musicians; בצרפתית: L'Eurovision des Jeunes Musiciens; לעיתים נכתב כקיצור: EYM,‏ או Young Musicians) היא תחרות מוזיקה קלאסית דו-שנתית למוזיקאים צעירים עד גיל 18. התחרות מאורגנת על ידי איגוד השידור האירופי (EBU/UER) ומשודרת בטלוויזיה ברחבי אירופה בערוצי המדינות הנוטלות בה חלק.

תחרות זו היא אחד האירועים המשפיעים בעולם בקידום נגנים צעירים בתחום המוזיקה הקלאסית כשהצעירים הנוטלים בה חלק מתמחים במשך שנים בכלי נגינתם ובחלקם כבר נודעים בעת השתתפותם, בצד מנצחי תזמורת ושופטים בעלי שם עולמי, בנוסף לחשיפת התחרות לקהל של מיליוני צופי טלוויזיה ולקהל חי של אלפים ואף עשרות אלפים משנות האלפיים. בין המשתתפים בהפקות התחרות שהם מהנודעים והמוערכים בעולם בתחום המוזיקה הקלאסית נמנים יוליה פישר ויוליאן רחלין כנציגים, פנחס שטיינברג וסימון יאנג כמנצחי תזמורת ויהודי מנוחין כנשיא צוות השיפוט.

התחרות הראשונה התקיימה במנצ'סטר, אנגליה, בריטניה ב-11 במאי 1982 ונטלו בה חלק בה 6 מדינות. בתחרות ניצח מרקוס פוליק מגרמניה המערבית, שניגן בפסנתר. אוסטריה היא המדינה המצליחה ביותר בתחרות, לאחר שזכתה בה חמש פעמים ב-1988, 1998, 2002, 2004, ו-2014 ואירחה את התחרות 6 פעמים. התחרות האחרונה התקיימה באדינבורו, סקוטלנד, בריטניה, והגמר התקיים ב-23 באוגוסט 2018, ושובץ לשידור בערוץ כאן 11 ב-9 בספטמבר.

התחרות הראשונה של האירוויזיון למוזיקאים צעירים התקיימה במנצ'סטר, בריטניה ב-11 במאי 1982 ונטלו בה חלק בה 6 מדינות. ניצח בה מרקוס פוליק כנציגה של גרמניה המערבית, כשאחריה צרפת ושווייץ במקום השני והשלישי בהתאמה. גרמניה זכתה גם באירוויזיון 1982 כמה שבועת קודם לכן.

הרשימה מכילה רק כלים שהופיעו בשלבי הגמר של התחרויות (סיבובים מוקדמים או חצאי גמר אינם כלולים):

#	כלי נגינה	הופעה ראשונה	מדינה
1	פסנתר	1982	בריטניה בריטניה
2	קלרינט	1982	צרפת צרפת
3	כינור	1982	נורווגיה נורווגיה
4	ויולה	1984	צרפת צרפת
5	צ'לו	1984	שווייץ שווייץ
6	קרן יער	1988	בריטניה בריטניה
7	אקורדיון	1990	בלגיה בלגיה
8	מפוחית פה	1992	ספרד ספרד
9	טרומבון	1994	שווייץ שווייץ
10	אורגן	1994	דנמרק דנמרק
11	כלי הקשה	1998	בריטניה בריטניה
12	קונטרבס	2000	הונגריה הונגריה
13	חצוצרה	2000	צרפת צרפת
14	נבל	2000	הולנד הולנד
15	סקסופון	2004	גרמניה גרמניה
16	אבוב	2006	שווייץ שווייץ
17	חליל צד	2006	אוסטריה אוסטריה
18	צימבלום	2012	בלארוס בלארוס
19	בסון	2012	צ'כיה צ'כיה
20	קאנון	2012	ארמניה ארמניה
21	גיטרה	2014	מלטה מלטה
22	חלילית	2014	הולנד הולנד
23	דאבל בס	2016	אוסטריה אוסטריה
24	טמבוריקה	2016	קרואטיה קרואטיה

התחרות כוללת אירוע גמר וחצאי גמר. הגמר משודר ברשתות טלוויזיה ורדיו במדינות משתתפות ובמדינות נוספות בעלות רשתות שידור החברות באיגוד השידור האירופי מראשית התחרות, ובשנות האלפיים הוצג מול קהל חי של אלפים ואף עשרות אלפים. שלב חצי הגמר חשוף בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} גם לציבור וגם דרך רשתות השידור, לאחר שבשנים מוקדמות נערך לצוות שיפוט וקהל מוזמנים בלבד. שני האירועים מבוססים על החלטה משותפת של צוות שיפוט המורכב ממומחים בתחום המוזיקה הקלאסית. עם זאת, מסוף העשור הראשון לשנות האלפיים קיים גם פרס בחירת הקהל. בגמר, המבוסס לרוב על שלב סינון, משתתפים בין חמישה לשמונה נציגים, העולים מבין מעל לעשרה ועד לעשרים כלל נציגי מדינות המשתתפים בשלב חצי הגמר. זאת פרט לתחרויות בשנים 2014 ו-2016 עם מעל לעשרה מתחרים בגמר, בהן לא נעשה סינון טרום-גמר, אלא סיבוב מקדים בתורת הצגה ראשונה של כלל היצירות שנרשמו באותן שנים והתחרו כולן (והוצגו שוב) היישר באירוע הגמר.

נציג אחד מכל מדינה ורשת שידור מבצע ומוביל יצירה על כלי הנגינה שבו הוא מתמחה, כשהוא מלווה על ידי תזמורת סימפונית של המדינה המארחת. עד לשנת 2012 השתתפו בין חמישה לשמונה נציגים, שעלו מבין כלל המשתתפים בשלב חצי-גמר. בשנת 2014 הופיעו בגמר כלל 14 הנציגים שנרשמו לתחרות לאחר שהופיעו בשלב "סיבוב מקדים" שהחליף את שיטת סינון שלב חצי הגמר.^[1] אותו דבר בשנת 2016, בה השתתפו בסיבוב המקדים ובגמר כלל 11 הנציגים שנרשמו. לפני כל ביצוע, מספר מנחה המופע על המבצע ועל היצירה. בסיום הביצועים נערך מופע אומנותי נוסף, לרוב ביצוע יצירה קלאסית נוספת, שבהפקה מסוימת למשל לוותה בשירת אופרה הכרוכה גם היא בתחום המוזיקה הקלאסית, ובהפקה אחרת הוצג ריקוד עכשווי כמפגן של התרבות הפופולרית. בכמה הפקות היה התוסף האומנותי קטעי ראיונות עם הנציגים לאחר כלל ביצועיהם או פיזור הראיונות כקטעי מעבר לפני כל ביצוע.

בתום הביצועים המתחרים מתדיין צוות השיפוט בפרטיות לבחירה במנצח, ובמקומות שני ושלישי; שאר הנציגים נותרים ללא דירוג. בתום המופע האמנותי מכריז צוות השיפוט על בחירתו, מהמקום השלישי למקום הראשון, ומוענקים בהתאם שלושה פרסים שהם פסלים ותעודות זכייה, מלגות לימוד, הופעה עם תזמורת סימפונית בקונצרט עתידי או גם פרס כספי. החל בתחרות לשנת 2008, גם אנשים במדינה המארחת מצביעים באמצעות שליחת מסרונים לבחירת "פרס הקהל", בנפרד מבחירת צוות השיפוט.

שלב חצי-גמר נערך לסינון כלל המדינות ששלחו נציג, כבר מתקופת התחרויות הראשונות באמצע שנות השמונים, שמתוכם עולים לגמר בין חמישה לשמונה, פרט לשנים 2014 ו-2016. עד לשנת 2010 נערך אירוע חצי גמר אחד; משנת 2012 נערכים שניים לחלוקת כלל הנציגים לשתי קבוצות. בשלב חצי הגמר יכול כל נציג לבצע מספר יצירות ואם יעלה לשלב הגמר, יוכל לבצע בו יצירה אחרת, שלא הייתה בין ביצועיו בחצי הגמר. חצי הגמר מתקיים לרוב בתוך אולם לפני צוות שיפוט, אנשים המעורבים בהפקת התחרות ומוזמנים מהתקשורת. צוות השיפוט מכריז, ללא קביעת דירוג כלשהו, על מספר הנציגים שבחר להעלות לתחרות הגמר. תפקוד זה של צוות שיפוט הוא כאמור, פרט לתחרויות בשנים 2014 ו-2016.

תחרות בריטית בשם "מוזיקאים צעירים", שהביאה את ההשראה לתחרות בינלאומית זו, שלחה את הזוכה בה לייצג את בריטניה. מדינות נוספות, כגון באזור סקנדינביה, מקיימות גם הן תחרויות לאומיות לבחירת נציג ותחרויות בינלאומיות קטנות משלהן, דבר שהביא בשנים 1982 ו-1984 לנציג משותף של כמה מהן בתחרות הבינלאומית.

ההשתתפות מורכבת בעיקר ממדינות פעילות באיגוד השידור האירופי, אלה הנמצאות בתחום השידור האירופי, או שהן חברות באיחוד האירופי. לחברות פעילות מוכרח להיות ארגון שידור, ששידורו זמין ל-98% לפחות ממשקי הבית בארצם, ושמצויד לצורך קבלת שידורים כאלה. אם חברה פעילה באיגוד השידור האירופי מבקשת להשתתף, עליה למלא את התנאים שנקבעו בכללי התחרות.^[2]

הזכאות להשתתף אינה נקבעת בהכללה גאוגרפית של המדינה בתוך יבשת אירופה, למרות ה-"אירו" ב-"אירוויזיון". לאורך השנים התחרו מספר מדינות הנמצאות מחוץ לגבולות אירופה: ישראל, קפריסין וארמניה, מאז 1986, 1988 ו-2012 בהתאמה.

42 מדינות נטלו חלק באירוויזיון למוזיקאים צעירים משנת 1982, מתוכן, 10 זכו בתחרות.

שנה	רשימת המדינות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות
1982	אוסטריה אוסטריה, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת, גרמניה גרמניה, צרפת צרפת, נורווגיה נורווגיה, שווייץ שווייץ
1984	הולנד הולנד, פינלנד פינלנד
1986	איטליה איטליה, אירלנד אירלנד, בלגיה בלגיה, דנמרק דנמרק, יוגוסלביה יוגוסלביה, ישראל ישראל, שוודיה שוודיה
1988	ספרד ספרד, קפריסין קפריסין
1990	יוון יוון, פורטוגל פורטוגל
1992	הונגריה הונגריה, פולין פולין
1994	אסטוניה אסטוניה, לטביה לטביה, ליטא ליטא, מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית, סלובניה סלובניה, קרואטיה קרואטיה, רוסיה רוסיה
1998	סלובקיה סלובקיה
2002	צ'כיה צ'כיה, רומניה רומניה
2006	בולגריה בולגריה, סרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו
2008	אוקראינה אוקראינה, סרביה סרביה[3]
2010	בלארוס בלארוס
2012	ארמניה ארמניה, בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובניה, גאורגיה גאורגיה
2014	מולדובה מולדובה, מלטה מלטה
2016	סן מרינו סן מרינו
2018	אלבניה אלבניה

רוב ההוצאות של אירוח התחרות מכוסות על ידי נותני חסות מסחריים ותרומות של מדינות משתתפות אחרות. אירוח התחרות נחשב כהזדמנות ייחודית לקידום המדינה המארחת כיעד תיירותי. הרשימה שלהלן מציגה רשימה של ערים ומדינות שאירחו את האירוויזיון למוזיקאים צעירים, פעם אחת או יותר. עם 6 תחרויות, אוסטריה ובירתה וינה אירחה את רוב התחרויות.

תחרויות	מדינה	עיר	אולם	שנים
6	אוסטריה אוסטריה	אוסטריה וינה	מוזיקפראיין	1990
			הקונצרטהאוס של וינה	1998
			ראטהאוספלאטץ	2006 • 2008 • 2010 • 2012
3	גרמניה גרמניה	גרמניה ברלין	קוצרטוס ברלין	2002
		גרמניה קלן	קתדרלת קלן	2014 • 2016
2	שווייץ שווייץ	שווייץ ז'נבה	אולם ויקטוריה	1984
		שווייץ לוצרן	לוצרן אולם תרבות וקונגרס	2004
	בריטניה בריטניה	אנגליה מנצ'סטר	אולם פרי טרייד	1982
		סקוטלנד אדינבורו	אשר הול	2018
1	דנמרק דנמרק	דנמרק קופנהגן	רדיוהאסט	1986
	הולנד הולנד	הולנד אמסטרדם	קונצרטחבאו	1988
	בלגיה בלגיה	בלגיה בריסל	סירקה רויאל	1992
	פולין פולין	פולין ורשה	התזמורת הפילהרמונית של ורשה	1994
	פורטוגל פורטוגל	פורטוגל ליסבון	אולם התרבות של בלם	1996
	נורווגיה נורווגיה	נורווגיה ברגן	גריג הול	2000
	צרפת צרפת	צרפת מונפלייה	קורום מונפלייה	2022

שנה	תאריך	העיר המארחת	זוכה	אמן	כלי נגינה	יצירה	מקום שני
1982	גמר: 11 במאי	בריטניה אנגליה מנצ'סטר, אנגליה, בריטניה	גרמניה גרמניה	מרכוס פוליק	פסנתר	Piano Concerto No.1 על ידי פליקס מנדלסון-ברתולדי	צרפת צרפת
1984	גמר: 22 במאי	שווייץ ז'נבה, שווייץ	הולנד הולנד	איסבל ואן קאולן	כינור	Violin concert no. 5 op. 37 על ידי אנרי וייטאן	פינלנד פינלנד
1986	גמר: 27 במאי	דנמרק קופנהגן, דנמרק	צרפת צרפת	סנדרין לזרידס	פסנתר	Piano Concerto E flat על ידי פרנץ ליסט	שווייץ שווייץ
1988	גמר: 31 במאי	הולנד אמסטרדם, הולנד	אוסטריה אוסטריה	יוליאן רחלין	כינור	Concerto for violin and orchestra in d, op.22 על ידי הנריק וייניאבסקי	נורווגיה נורווגיה
1990	גמר: 29 במאי	אוסטריה וינה, אוסטריה	הולנד הולנד	ניק ואן אוסטרום	פסנתר	.Concert for Piano and Orchestra a-minor op. 16, 1 Mov על ידי אדוורד גריג	גרמניה גרמניה
1992	גמר: 9 ביוני	בלגיה בריסל, בלגיה	פולין פולין	ברטק ניזיול	כינור	Concerto for violin and orchestra in d major op. 77 על ידי יוהנס ברהמס	ספרד ספרד
1994	גמר: 14 ביוני	פולין ורשה, פולין	בריטניה בריטניה	נטלי קליין	צ'לו	Cello Concerto in E minor, op. 85, part I על ידי אדוארד אלגר	לטביה לטביה
1996	גמר: 12 ביוני	פורטוגל ליסבון, פורטוגל	גרמניה גרמניה	יוליה פישר	כינור	-	אוסטריה אוסטריה
1998	גמר: 4 ביוני	אוסטריה וינה, אוסטריה	אוסטריה אוסטריה	לידיה בייץ'	כינור	Violin Concerto no. 5, 1st Mov. by על ידי אנרי וייטאן	קרואטיה קרואטיה
2000	חצי גמר 1: 10 ביוני חצי גמר 2: 11 ביוני גמר: 15 ביוני	נורווגיה ברגן, נורווגיה	פולין פולין	סטניסלב דרזביצקי	פסנתר	Piano Concerto in E minor, op. 11, 3rd movement על ידי פרדריק שופן	פינלנד פינלנד
2002	חצי גמר 1: 15 ביוני חצי גמר 2: 16 ביוני גמר: 19 ביוני	גרמניה ברלין, גרמניה	אוסטריה אוסטריה	דליבור קרוואי	כינור	Carmen Fantasy על ידי פרנץ וקסמן	בריטניה בריטניה
2004	חצי גמר 1: 22 במאי חצי גמר 2: 23 במאי גמר: 27 במאי	שווייץ לוצרן, שווייץ	אוסטריה אוסטריה	אלכסנדרה סואום	כינור	Violin Concerto No.1 (1st Movement) על ידי ניקולו פאגאניני	גרמניה גרמניה
2006	חצי גמר 1: 7 במאי חצי גמר 2: 8 במאי גמר: 12 במאי	אוסטריה וינה, אוסטריה	שוודיה שוודיה	אנדראס ברנטליד	צ'לו	Concerto for Violoncello and Orchestra, 1st movement על ידי יוזף היידן	נורווגיה נורווגיה
2008	חצי גמר 1: 4 במאי חצי גמר 2: 5 במאי גמר: 9 במאי	אוסטריה וינה, אוסטריה	יוון יוון	דיוניסיס גרמנוס	קלרינט	Concerto for Clarinet and Orchestra, 4th movemen על ידי ז'אן פראנסה	פינלנד פינלנד
2010	חצי גמר 1: 8 במאי חצי גמר 2: 9 במאי גמר: 14 במאי	אוסטריה וינה, אוסטריה	סלובניה סלובניה	אווה נינה קוזמוס	חליל צד	Concerto for flute, III. mov. Allegro scherzando על ידי ז'אק איבר	נורווגיה נורווגיה
2012	חצי גמר 1: 5 במאי חצי גמר 2: 6 במאי גמר: 11 במאי	אוסטריה וינה, אוסטריה	נורווגיה נורווגיה	איבינד הולצמרק	ויולה	Viola concerto, 2 & 3 mov. על ידי בלה בארטוק	אוסטריה אוסטריה
2014	חצי גמר 1: 26 במאי חצי גמר 2: 27 במאי גמר: 31 במאי	גרמניה קלן, גרמניה	אוסטריה אוסטריה	צ'יו הא	כינור	2. Violinkonzert על ידי בלה בארטוק	סלובניה סלובניה
2016	גמר: 3 בספטמבר[4]	גרמניה קלן, גרמניה	פולין פולין	לוקאס דיזכו	סקסופון	Rhapsody pour Saxophone alto על ידי אנדרה וינגנן	צ'כיה צ'כיה
2018	חצי גמר 1: 18 באוגוסט חצי גמר 2: 19 באוגוסט גמר: 23 באוגוסט	בריטניה סקוטלנד אדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת	רוסיה רוסיה	איוון בסונוב	פסנתר	3rd mvt from Piano Concerto No. 1 by P.I. Tchaikovsky	סלובניה סלובניה
2020	חצי גמר: 17 ביוני גמר: 21 ביוני	קרואטיה זאגרב, קרואטיה	התחרות בוטלה עקב התפרצות מגפת הקורונה
2022	גמר: 23 ביולי	צרפת מונפלייה, צרפת	צ'כיה צ'כיה	דניאל מטיצ'ה	כינור	Violin Concerto No. 1 3rd and 4th movements Cadenza, Allegro con brio – Presto מאת דמיטרי שוסטקוביץ'	גרמניה גרמניה

הטבלה שלהלן מציגה את שלושת המקומות הראשונים מכל תחרות, יחד עם השנים שבהן המדינה זכתה.

זכיות	מדינה				סה"כ	שנות זכייה
5	אוסטריה אוסטריה	5	2	1	8	1988 • 1998 • 2002 • 2004 • 2014
3	פולין פולין	3	0	0	3	1992 • 2000 • 2016
2	גרמניה גרמניה	2	2	0	4	1982 • 1996
	הולנד הולנד	2	0	0	2	1984 • 1990
1	נורווגיה נורווגיה	1	3	2	6	2012
	בריטניה בריטניה	1	1	2	4	1994
	סלובניה סלובניה	1	1	1	3	2010
	צרפת צרפת	1	1	0	2	1986
	צ'כיה צ'כיה	1	1	0	2	2022
	רוסיה רוסיה	1	0	4	5	2018
	שוודיה שוודיה	1	0	1	2	2006
	יוון יוון	1	0	0	1	2008
0	פינלנד פינלנד	0	3	1	4
	שווייץ שווייץ	0	1	1	2
	קרואטיה קרואטיה	0	1	0	1
	לטביה לטביה	0	1	0	1
	ספרד ספרד	0	1	0	1
	ארמניה ארמניה	0	0	1	1
	בלגיה בלגיה	0	0	1	1
	אסטוניה אסטוניה	0	0	1	1
	הונגריה הונגריה	0	0	1	1
	איטליה איטליה	0	0	1	1

• תחרות הזמר של האירוויזיון
• אירוויזיון למוזיקאים צעירים 2018

מדיה וקבצים בנושא האירוויזיון למוזיקאים צעירים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון למוזיקאים צעירים

• האירוויזיון למוזיקאים צעירים, ברשת החברתית אינסטגרם
• האירוויזיון למוזיקאים צעירים באתר כאן

תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות תחרות הזמר של האירוויזיון 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025 האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982 • 1984 • 1986 • 1988 • 1990 • 1992 • 1994 • 1996 • 1998 • 2000 • 2002 • 2004 • 2006 • 2008 • 2010 • 2012 • 2014 • 2016 • 2018 • 2020 • 2022 • 2024 האירוויזיון לרוקדים צעירים 1985 • 1987 • 1989 • 1991 • 1993 • 1995 • 1997 • 1999 • 2001 • 2003 • 2005 • 2011 • 2013 • 2015 • 2017 אירוויזיון הילדים 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 האירוויזיון לרוקדים 2007 • 2008 האירוויזיון למקהלות 2017 • 2019 תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005) • המיטב של האירוויזיון (2006) • הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015) • אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020) • אירוויזיון קרקס הקסמים ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיון • להט"ב ותחרות האירוויזיון • רשימת מנחי האירוויזיון • זוכי תחרות הזמר של האירוויזיון • חוקי תחרות הזמר של האירוויזיון • ערים שאירחו את האירוויזיון • אופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAE • פרס ברברה דקס • תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga • תחרות הזמר האמריקאית
מדינות מדינות משתתפות אוסטריה • אוסטרליה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אסטוניה • ארמניה • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מולדובה • מלטה • נורווגיה • סלובניה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • קרואטיה • שוודיה • שווייץ מדינות שפרשו אנדורה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • הונגריה • טורקיה • מונטנגרו • מונקו • מקדוניה הצפונית • מרוקו • סלובקיה • רומניה מדינות שנפסלו בלארוס • רוסיה מדינות לשעבר יוגוסלביה • סרביה ומונטנגרו ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים שנות החמישים שווייץ ליס אסיה • הולנד קורי ברוקן • צרפת אנדרה קלאבו • הולנד טדי סחולטן שנות השישים צרפת ז'קלין בואייה • לוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקל • צרפת איזבל אוברה • דנמרק גרטה ויורגן אינגמן • איטליה ג'יליולה צ'ינקווטי • לוקסמבורג פראנס גל • אוסטריה אודו יורגנס • הממלכה המאוחדת סנדי שו • ספרד (1945-1977) מסיאל • צרפת פרידה בוקארה / הולנד לני קור / הממלכה המאוחדת לולו / ספרד (1945-1977) סלומה שנות השבעים אירלנד דנה • מונקו סברין • לוקסמבורג ויקי לאנדרוס • לוקסמבורג אן-מארי דוד • שוודיה אבבא • הולנד טיץ'-אין • הממלכה המאוחדת Brotherhood of Man • צרפת מארי מרים • ישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא • ישראל חלב ודבש שנות השמונים אירלנד ג'וני לוגן • הממלכה המאוחדת באקס פיז • גרמניה ניקול • לוקסמבורג קורין הרמס • שוודיה הרייס • נורווגיה בוביסוקס! • בלגיה סנדרה קים • אירלנד ג'וני לוגן • שווייץ סלין דיון • יוגוסלביה ריווה שנות התשעים איטליה טוטו קוטוניו • שוודיה קרולה • אירלנד לינדה מרטין • אירלנד ניב קבאנה • אירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגן • נורווגיה סיקרט גארדן • אירלנד איימר קווין • הממלכה המאוחדת קתרינה והגלים • ישראל דנה אינטרנשיונל • שוודיה שארלוט נילסן העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק האחים אולסן • אסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XL • לטביה מארי אן • טורקיה סרטאב ארנר • אוקראינה רוסלנה • יוון הלנה פפאריזו • פינלנד לורדי • סרביה מריה שריפוביץ' • רוסיה דימה בילאן • נורווגיה אלכסנדר ריבאק העשור השני של המאה ה-21 גרמניה לנה מאייר-לנדרוט • אזרבייג'ן אל וניקי • שוודיה לורן • דנמרק אמילי דה פורסט • אוסטריה קונצ'יטה וורסט • שוודיה מונס סלמרלוב • אוקראינה ג'מאלה • פורטוגל סלבדור סובראל • ישראל נטע ברזילי • הולנד דאנקן לורנס העשור השלישי של המאה ה-21 2020 • איטליה מונסקין • אוקראינה קאלוש אורקסטרה • שוודיה לורן • שווייץ נמו