הבחירות לכנסת העשרים וארבע

הבחירות לכנסת העשרים וארבע התקיימו ב-23 במרץ 2021, י' בניסן ה'תשפ"א. תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הכנסת העשרים וארבע. הבחירות התקיימו מאחר שהכנסת ה-23 התפזרה לאחר שלא הוגש לאישורה, עד 22 בדצמבר 2020, חוק התקציב לשנת 2020.

אלו הבחירות הרביעיות בפרק זמן של שנתיים שהתקיימו בישראל בצל המשבר הפוליטי בישראל, שהחל בשנת 2019 ונמשך עד שנת 2022.

ערכים מורחבים – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021), הכנסת העשרים ושלוש, ממשלת ישראל השלושים וחמש

שנת 2020 החלה בעיצומה של מערכת בחירות, ובשל כך לא גובש תקציב מדינה. עם הרכבת הממשלה ב-17 במאי 2020 נקבע לבקשת הליכוד בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שנחתם טרם הקמת הממשלה, כי יועבר תקציב מדינה דו-שנתי לשנים 2020–2021, בתוך שלושה חודשים.^[1]

לקראת מועד העברת התקציב דרשו בליכוד להעביר תקציב חד-שנתי, בטענה כי לא ניתן לחזות את השפעות המגפה. המהלך נחשב בעיני כחול לבן כהפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני, שכן בכך התאפשר פיזור הכנסת ללא קיום הסכם הרוטציה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לראש ממשלת ישראל החלופי בני גנץ. בחודש אוגוסט המשבר נפתר באופן זמני, באמצעות "פשרת האוזר". חוק יסוד: הכנסת תוקן בהוראת שעה, כך שנדחה המועד הקבוע בחוק להגשת תקציב המדינה ב-120 יום.^[2]

ניסיון של הקואליציה לדחות שוב את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה ללא פיזור הכנסת כשל, בשל הצטרפותם של חברי הכנסת מיכל שיר, אסף זמיר, רם שפע ומיקי חיימוביץ' להצבעת האופוזיציה כנגד הצעת החוק ואי הנוכחות של שרן השכל בהצבעה השמית. האירוע כונה "ליל החניונים" עקב שהייתו של חבר הכנסת רם שפע בחניון הכנסת ממש עד רגע ההצבעה עצמו. כתוצאה מכך, הכנסת התפזרה, לראשונה בתולדותיה, משום שתקציב המדינה לא אושר עד למועד האחרון הנקוב בסעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת.^[3]

ערכים מורחבים – משפט נתניהו

ב-21 בנובמבר 2019 הוגש כתב אישום נגד בנימין נתניהו, בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של שוחד ושלוש עברות של מרמה והפרת אמונים. האישומים עסקו בקשרי נתניהו עם בעלי הון שלכאורה כללו מעשים פליליים. המשפט נפתח ב-24 במאי 2020. נתניהו כפר בכל האישומים וטען שמדובר ברדיפה פוליטית.^[4] כמה מפלגות שונות פסלו ישיבה בממשלה בראשות נתניהו, בשל מצבו המשפטי ואחרות בשל סיבות נוספות. כשנשאל על השפעה על המשפט באמצעות חקיקה אמר נתניהו שהוא לא עוסק בזה.^[5]

ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על ישראל, המשבר הכלכלי בישראל

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. החלה בדצמבר 2019 והנדבק הראשון בישראל נרשם בפברואר 2020. במהלכה, הוגדרו צעדים שונים והנחיות לטיפול במגפה ובהשלכותיה, כגון סגירת מקומות, צמצום מפגשים, סיוע כלכלי, איתור בידוד וטיפול בנדבקים ובסביבתם, עטית מסכות, שמירת על ריחוק וכו'. ממשלת ישראל השלושים וחמש הוקמה על רקע המגפה.

אחרי דיכוי גל התחלואה הראשון, ומימוש אסטרטגיית היציאה החלה עלייה מחודשת בתחלואה, שהובילה למספר נדבקים גבוה ממוצע של 2000 במהלך יולי-אוגוסט 2020. עליה חדה בספטמבר הובילה לסגר שני בחגי תשרי.^[6] במקביל התקיימו מחאות נגד נתניהו וממשלתו על רקע ניהול המשבר ובשל המשך כהונתו של נתניהו הנאשם.^[7][8][9] בעקבות עלייה נוספת בתחלואה, החליטה הממשלה על סגר שלישי בסוף דצמבר. במקביל החל מבצע חיסון של האוכלוסייה שנמשך במהלך מערכת הבחירות. בתחילתה התמודדה המדינה עם שיאים במדדי התחלואה היומיים שונים, כמו תמותה יומית. השפעת החיסון תלויה בדברים כמו כמות המתחסנים, השפעת מוטציות, ומענה על שאלות כמו האם החיסון מונע הדבקות או רק תחלואה קשה.^[10][11] ב-7 בפברואר הוסרו חלק מהמגבלות, ביניהן מגבלת המרחק. היה עומס בבתי החולים וממדי התחלואה היו גבוהים.

גורמים שהשפיעו על הטיפול במגפה היו אופן קבלת ההחלטות, התשתית במערכת הבריאות, אופן הסיוע ועיתויו, ניהול, אכיפה, הסברה, שיתוף פעולה ציבורי, רכש, איתור ובידוד הנדבקים, התמודדות עם קבוצות לחץ, הטיפול בנכנסים לגבולות המדינה, מאפיינים דמוגרפיים, מאפיני הנגיף והחל מדצמבר 2020 גם נתוני ההתחסנות בישראל.

נכון ל-25 בינואר 2025, מספר המקרים המאומתים הוא 4,824,551. 12,509 נפטרו, 21 במצב קשה, ו-4,798,473 החלימו. חלקם התמודדו עם השפעות ארוכות טווח של הקורונה. במקביל, נכון ל-8 במרץ מספר מתחסנים במנה ראשונה עומד על 4,995,253 ומספר המתחסנים במנה שנייה עומד על 3,859,111.

• 1 בינואר 2021 – פרסום פנקס הבוחרים העדכני.
• 3–4 בפברואר – מועד הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות, ובקשת האותיות הרצויות.
• 11 בפברואר – מועד אחרון לעתור כדי לפסול רשימה מהתמודדות.
• 9 במרץ – תחילת שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו.
• 11 במרץ – פתיחת ההצבעה בנציגויות ישראל בעולם.
• 23 במרץ – מועד הבחירות.
• 31 במרץ – המועד האחרון לפרסום תוצאות הבחירות הסופיות.

מערכת הבחירות מנוהלת על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, המורכבת מנציגי הסיעות היוצאות של הכנסת העשרים ושלוש בהתאם לגודלן היחסי, ובראשה עומד שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן.

שונה אופן הדרך בה סיעות הכנסת נטלו הלוואות וכן שונה חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות.^[12][13]

שלושה שבועות לפני הבחירות, אושר לקיים כינוסי בחירות בהשתתפות עד 300 איש בחלל סגור ו-500 איש בחלל פתוח, בכפוף לכללי התו הירוק.^[14]

הצורך בהפחתה בהתקהלות של אנשים בקלפיות גרמה לגידול של 30% במספר הקלפיות, כמו כן צפויות להיפתח קלפיות "הצבע וסע" בהן יוכלו חולי קורונה ומבודדים להצביע, וקלפיות בבתי האבות. וכן, לציוד הקלפי נוספו מטליות חיטוי וציוד מיגון.^[15][16]

בנוסף לכך, שבועיים לפני הבחירות פורסם כי יוסבו כ-50 אוטובוס של חברת אגד לעמדות קלפי, מטרת האוטובוסים היא להקל על העומסים בקלפיות הרגילות.^[17]

חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות, כאשר המועד האחרון להגישם הוא 12 במרץ 2021.

הסכמי עודפים נחתמו בין:

• רשימת ימינה ומפלגת תקווה חדשה.^[18]
• מפלגת יש עתיד ומפלגת ישראל ביתנו.^[18]
• רשימת כחול לבן והמפלגה הכלכלית החדשה.^[19]
• מפלגת הליכוד ורשימת הציונות הדתית.^[20]
• מפלגת העבודה ומפלגת מרצ.^[21]
• מפלגת ש"ס ורשימת יהדות התורה.^[22]

• כינוי הרשימה: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה

בראשות המפלגה עומד בנימין נתניהו. ועדת החוקה של הליכוד אישרה כי לא יתקיימו בחירות מקדימות והרשימה שתוגש מטעם המפלגה תהיה זהה לרשימה שהוגשה בבחירות הקודמות, מלבד פורשים ושישה מועמדים מטעמו של יו"ר המפלגה שישוריינו במקומות: 10, 26, 28, 36, 39, 40.^{[ה 1][ה 2]} בנימוקיו בבקשת השריונים אמר כי ירידה בתחלואת הקורונה תגדיל את כוח המפלגה ל-40 מנדטים, כפי שכוחה גדל בסקרים בתום הגל הראשון.^{[ה 3]} פרשנים ציינו שהוצנעו המתקפות והטענות על מערכות החוק שהיו מעורבות בחקירותיו,^{[ה 4][ה 5]} ובעוד חברי מפלגה אחדים הובלטו – בייחוד אמיר אוחנה וישראל כ"ץ, אחרים הוצנעו כמעט לחלוטין – בהם שלמה קרעי, מיקי זוהר ודודי אמסלם.^{[ה 6]} במערכת בחירות זו נתניהו פועל לגיוס קולות מקרב ערביי ישראל,^{[ה 7]} והוא אף שריין מועמד ערבי מטעמו ברשימת הליכוד והיו פניות לרשות הפלסטינית בניסיון להתערב בבחירות ולהשיג תמיכה שקטה ממנה.^{[ה 8]} במהלך קמפיין הליכוד לקהל הערבי, נתניהו שיווק את עצמו בכוניה "אבו יאיר".^[24]

במסגרת השריונים שהוקצו לנתניהו, במיקום ה-10 שוריינה העיתונאית גלית דיסטל-אטבריאן.^{[ה 9]} במקום ה-26 שוריינה חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. במקום ה-28 שוריין אופיר סופר, נציג מפלגת הציונות הדתית, כחלק מעסקת החבילה שבה התאחדו עוצמה יהודית, מפלגת נעם והאיחוד הלאומי – תקומה. במקום ה-36 שוריין יאיר גבאי.^{[ה 10]} במקום ה-39 שוריין נאיל זועבי^{[ה 9]} ובמקום ה-40 שוריין בוריס אפלצ'יק.^{[ה 11]}

• כינוי הרשימה: יש עתיד בראשות יאיר לפיד

יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, בוחר את נציגיו ברשימה. השרה לשעבר מירב כהן מכחול לבן^{[ה 12]} וחברת הכנסת לשעבר מטעם כולנו, מירב בן ארי,^{[ה 13]} הודיעו על הצטרפותן למפלגה. עפר שלח, שהיה שותף בכיר במפלגה פרש והקים את מפלגת "תנופה", לאחר שביקש לקיים פריימריז לראשות יש עתיד אך דרישתו לא נענתה. מפלגת תל"ם בראשות משה יעלון שכיהנה בכנסת החולפת בסיעה משותפת עם יש עתיד, יש עתיד – תל"ם, ורצה עימה בבחירות יחד עם רשימת חוסן לישראל בשם כחול לבן, הודיעה על היפרדות מלפיד והתמודדות עצמאית אך פרשה ימים ספורים לפני מועד הגשת הרשימות. עם הגשת הרשימות פורסם כי אורנה ברביבאי שובצה במקום השני, ומאיר כהן במקום השלישי.^{[ה 14]}

• כינוי הרשימה: התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

בראשות ש"ס עומד אריה דרעי. מועצת חכמי התורה קבעה את הרשימה. חבר הכנסת יצחק כהן הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, וחבר הכנסת משולם נהרי לא שובץ ברשימת המפלגה.^{[ה 15]}

• כינוי הרשימה: כחול לבן בראשות בני גנץ

בני גנץ עומד בראשות המפלגה. ב-27 בדצמבר 2020 עדכן את אסף זמיר ומיקי חיימוביץ' כי הם לא ייכללו ברשימת המפלגה בבחירות, לאור הצבעתם כנגד הצעת החוק שביקשה לדחות בשנית את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה ללא פיזור הכנסת.^{[ה 16][ה 17]} בהמשך פרשו גבי אשכנזי ומיכל קוטלר-וונש.^{[ה 18][ה 19]} אבי ניסנקורן ועינב קאבלה הצטרפו למפלגת הישראלים, מירב כהן הצטרפה למפלגת יש עתיד,^{[ה 20]} יזהר שי הצטרף למפלגת תל"ם, רם שפע הצטרף למפלגת העבודה,^{[ה 21]} והילה שי-וזאן הצטרפה לתקווה חדשה.^{[ה 22]} עומר ינקלביץ' סירבה להצעתו של גנץ להיות מוצבת במקום ה-4,^{[ה 23]} והחליטה שלא להתמודד בבחירות.

• כינוי הרשימה: ימינה בראשות נפתלי בנט

מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' שהייתה שותפה להימין החדש ברשימת ימינה בכנסת ה-23, החליטה להיפרד ולרוץ באופן עצמאי. יו"ר המפלגה, נפתלי בנט, הודיע כי הוא מתמודד לראשות הממשלה, ולא הודיע על תמיכה או התנגדות לישיבה בממשלה בראשות בנימין נתניהו. לפיכך בסקרים ימינה נספרת בנפרד משני הגושים.

לפני הגשת הרשימות הצטרפו לרשימה: אביר קארה, מראשי השולמנים, ששובץ במקום השביעי ברשימה.^{[ה 24]} אלון דוידי, ראש עיריית שדרות מטעם הליכוד, ששובץ במקום השלישי ברשימה,^{[ה 25]} וסטלה ויינשטיין, חברת מועצת העיר אשדוד מטעם ישראל ביתנו, ששובצה במקום ה-12 ברשימה.^{[ה 26]}

ב-3 בפברואר פורסם כי איש החינוך עמיחי שיקלי שובץ במקום החמישי ברשימה,^[26] ובעת הגשת הרשימות התפרסם כי ניר אורבך שובץ במקום השישי.^{[ה 27]} אורבך שימש כמזכ"ל מפלגת הבית היהודי, והתמודד בבחירות המקדימות לראשות המפלגה והפסיד לחגית משה, עבר לימינה ושובץ במקום השישי ברשימה.

בסמוך לסיום הגשת הרשימות הבית היהודי הודיעה שלא תתמודד בבחירות, ותתמוך בימינה שתשתמש באות שלה על פתק ההצבעה - ב (קודם לכן בקשה המפלגה את האות י), בתמורה לכך יו"ר המפלגה חגית משה או נציג מפלגת הבית היהודי ימונה לשר האמון על נושאי הליבה של מגזר הציונות הדתית באם תוקם ממשלה בה חברה ימינה.^{[ה 28]}

• כינוי הרשימה: יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה

משה גפני, יו"ר יהדות התורה

יעקב ליצמן, יו"ר אגודת ישראל

ההסכם הפנימי בין שני מרכיבי רשימת יהדות התורה – אגודת ישראל ודגל התורה, נחתם טרם הבחירות לכנסת העשרים ואחת. על פי ההסכם, בראש הרשימה יעמוד יעקב ליצמן, המקומות האי זוגיים ברשימה יהיו בידי אגודת ישראל והזוגיים יהיו בידי דגל התורה. כאשר מידי מערכת בחירות, יתחלפו ראשי המפלגה והמיקומים ברשימה, הזכות הראשונה לבחירת תפקיד בידי מי שאינו עומד בראש הרשימה. בבחירות לכנסת ה-22 וה-23, נטען כי לא נבחרה ממשלה ולכן לא השתנתה הרשימה.

יעקב ליצמן דרש את מימוש ההסכם בבחירות הללו. ליצמן שחשש כי לא יוכל לכהן כשר עקב כתב אישום שהיה צפוי להיות מוגש נגדו בפרשת מלכה לייפר, חשק בתפקיד יו"ר ועדת הכספים. משה גפני שהעדיף להישאר בתפקידו, התנגד למהלך בטענה כי הכנסת לא השלימה את כהונתה. יענקי קנייבסקי, נכדו של הרב קניבסקי, ומוטי פלאי נכדו של הרב אדלשטיין איימו בריצה נפרדת בבחירות.^{[ה 29]} ב-1 בפברואר 2021, הוחלט כי בראש הרשימה יעמוד יו"ר דגל התורה משה גפני, ואף בחירת התפקיד הראשון תהיה בידי ועדת הכספים תישאר בידי גפני.^{[ה 30]}

מאיר פרוש וישראל אייכלר פעלו בחזית משותפת, והציגו 3 דרישות: נציג חסידות בעלזא יוצב ברשימה לפני נציג חסידות ויז'ניץ; הקמת ועדת כספים פנימית; הצבת נציג מחסידות אחרת במקום החמישי במקום נציג חסידות גור.^{[ה 31]} באופן חריג הדרישות הוצגו מעל גבי היומון החרדי המבשר. ב-3 בפברואר העבירה גור את המקום החמישי ברשימת אגודת ישראל (והעשירי ברשימה המאוחדת), לידי צאנז – החסידות הרביעית בגודלה, והאדמו"ר מצאנז החליט כי במקום ישובץ עורך הדין משה שמעון רוט מבני ברק.^{[ה 32]}

על אף התנגדותו של ליצמן, פרוש ואייכלר כפו על מזכיר המועצת לבצע משאל בין חברי המועצת, שישה אדמו"רים דרשו לקיים בוררות בנושאים שבמחלוקת. באותו יום נחתם הסכם לבוררות בין ויזניץ לבעלז. למחרת החליט הבורר, כי המקום השלישי באגודת ישראל (השישי ברשימת המאוחדת) יהיה בידי בעלז ברוטציה, והמיקום הרביעי (השמיני) בידי ויזניץ, ואם הרשימה תקבל 7 מנדטים תתקיים רוטציה בין חברי הכנסת ישראל אייכלר ליעקב טסלר.^{[ה 33]}

• כינוי הרשימה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

בראשות המפלגה עומד אביגדור ליברמן והוא קובע את הרשימה לכנסת. למפלגה הצטרף יוסי שיין^{[ה 34]} ששובץ במקום ה-8 ברשימה לכנסת.^{[ה 35]}

• כינוי הרשימה: מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי

עמיר פרץ הודיע על פרישתו מראשות המפלגה ומהחיים הפוליטיים.^{[ה 36]} בתחילה ניסה פרץ להציע את ראשות המפלגה לראש עיריית תל אביב רון חולדאי, לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ולשר המשפטים, אבי ניסנקורן, אך כולם סירבו להצעה.^[27] לבסוף, ב-24 בינואר נבחרה מרב מיכאלי לעמוד בראשות המפלגה.^{[ה 37]} אחוז ההצבעה בבחירות המקדימות עמד על 26%. הבחירות להרכב הרשימה התקיימו ב-1 בפברואר, ושיעור ההצבעה בהן היה 40%.

קודם לכן, בחודש נובמבר העביר פרץ החלטה כי הרשימה לכנסת תורכב על ידי ועידת המפלגה ולא באמצעות בחירות מקדימות בקרב חברי המפלגה כפי שהיה נהוג עד כה. בחודש ינואר, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ברקאי, קיבלה את עתירתה של מרב מיכאלי כנגד החלטה זו, וביטלה אותה.^{[ה 38]} לקראת הפריימריז איציק שמולי הודיע כי לא יתמודד במפלגה וכי הוא מחפש מסגרת פוליטית חדשה.^{[ה 39]} מיד לאחר הפריימריז החליטה מיכאלי על פרישת המפלגה מממשלה. בתגובה עמיר פרץ התפטר מהכנסת ופרש מחברותו במפלגה, ושמולי הודיע על עזיבתו את המפלגה, אך לא התפטר מהכנסת ומהממשלה.^{[ה 39]} לאחר בחירתה של מיכאלי, לראשונה מאז הבחירות, החלה המפלגה לעלות בסקרים ולעבור את אחוז החסימה.

• כינוי הרשימה: מרצ – השמאל של ישראל

ניצן הורוביץ ממשיך לעמוד בראשות מרצ, כחלק מסיכום על ביטול הבחירות המקדימות, וללא התנגדות. הסיכום כלל שריון של נציג נוסף לחברה הערבית בחמישייה הראשונה. ג'ידא רינאווי זועבי, מנכ"לית אגודת הידידים של בית החולים פוריה, שובצה במקום ה-4 במקומו של אילן גילאון שהודיע על פרישתו.^{[ה 40]} במקום החמישי ישובץ חבר הכנסת לשעבר, עיסאווי פריג'.^{[ה 41][ה 42]} מהרטה ברוך-רון ששובצה במקום ה-10 פרשה מהרשימה במחאה על הליך בחירתה.

• כינוי הרשימה: הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'

בצלאל סמוטריץ', יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, הכריז על ריצה בנפרד ממפלגת הימין החדש ועל הקמת רשימה חדשה בשם הציונות הדתית במטרה לאגד תחתיה את כל מפלגות הציונות הדתית.

ב-3 בפברואר 2021 חתמה המפלגה על הסכם ריצה משותפת עם מפלגות עוצמה יהודית ונעם, כאשר יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר מוצב במקום השלישי ויו"ר נעם במקום השישי.^{[ה 43]}

בין המצטרפים מטעם האיחוד הלאומי לרשימה החדשה נמנים עו"ד שמחה רוטמן,^{[ה 44]} מראשי התנועה למשילות ודמוקרטיה, ועו"ד מיכל וולדיגר, יו"ר עמותת בת עמי.^{[ה 45]} מגעי ריצה משותפת התנהלו עם הבית היהודי. המגעים כשלו, והסתיימו בהטחת האשמות הדדיות.

אופיר סופר שובץ על ידי בנימין נתניהו במקום ה-28 ברשימת הליכוד, בתמורה לריצה המשותפת של האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ונעם.

• כינוי הרשימה: תקווה חדשה בהנהגת גדעון סער לראשות הממשלה

ב-8 בדצמבר 2020, פרש גדעון סער מהליכוד והתפטר מהכנסת על מנת להקים מפלגה חדשה בשם "תקווה חדשה".^{[ה 46]} טרם פיזור הכנסת חברו לסער יפעת שאשא-ביטון, יו"ר כולנו, וחברי סיעת דרך ארץ, יועז הנדל וצבי האוזר.^{[ה 47]} לאחר פיזורה של הכנסת הודיעו חברי הליכוד זאב אלקין, מיכל שיר ושרן השכל, על הצטרפותם למפלגתו של סער והתפטרו מהכנסת ומהממשלה.^{[ה 48]} לאחר מכן עזב את הליכוד גם ראש עיריית אילת מאיר יצחק-הלוי, ושובץ במקום השביעי.^{[ה 49]} יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני תמך במפלגה. זאב בנימין בגין שובץ במקום השישי,^{[ה 50]} וחברת הכנסת הילה שי-וזאן שובצה במקום ה-10.^{[ה 22]}

• כינוי הרשימה: הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, בל"ד)

חד"ש: מועצת חד"ש השאירה את רשימת המועמדים כפי שהיא מאז הבחירות לכנסת ה-21: איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה.

תע"ל: המועצה המרכזית של תע"ל בחרה בשלושת חברי הכנסת אחמד טיבי למקום ראשון, אוסאמה סעדי מקום שני, וסונדוס סאלח למקום 3. גסאן עבדאללה מהכפר מוקייבלה נבחר למקום 4 והייתם זחאלקה סגן ראש העיר כפר קרע למקום 5.^{[ה 51]}

בל"ד:ב-23 בינואר ניצח סאמי אבו שחאדה את היו"ר המכהן, מטאנס שחאדה, ונבחר לראשות המפלגה.^{[ה 52]} למקומות השני והשלישי נבחרו, בהתאמה, היבה יזבק וג'ומעה אזבארקה.

ב-3 בפברואר הודיעו חד"ש תע"ל ובל"ד כי הגיעו להסכמות על ריצה משותפת ללא רשימת רע"מ.^{[ה 53]}

• כינוי הרשימה: הרשימה הערבית המאוחדת

ב-27 בינואר הודיעה רע"מ כי תרוץ בנפרד מהרשימה המשותפת ואף ביקשה להתפצל מהסיעה בכנסת.^{[ה 54]} בראש המפלגה עומד חבר הכנסת מנסור עבאס. עבאס הוא המועמד הערבי היחיד לכנסת אשר אינו פוסל ישיבה תחת בנימין נתניהו.^{[ה 55][ה 56]}

• הישראלים: ב-29 בדצמבר הקים רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב–יפו, מפלגה חדשה בראשותו בשם "הישראלים". אליו הצטרפו מכחול לבן אבי ניסנקורן, כשותף להנהגת המפלגה, ועינב קאבלה.^{[ה 67]} בהמשך הצטרפו למפלגה קרין נהון, קארן טל, עדי צברי ודן הראל. ב-31 בינואר 2021, הודיע ניסנקורן כי לא יתמודד בבחירות לכנסת ה-24.^{[ה 68]} ב-4 בפברואר סמוך לתום המועד להגשת הרשימות, פרש חולדאי מהמרוץ.^{[ה 69]} בטרם הודיע על פרישתו, הגיש ירון רגב רשימה לוועדת הבחירות בשם "הישראלים", ובכך נמנעה מחולדאי האפשרות להשתמש בשם זה.
• תנופה: חבר הכנסת עפר שלח הודיע ב-24 בדצמבר על פרישה ממפלגת יש עתיד והקמת מפלגת "תנופה" יחד עם רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב שמשמש גם כיו"ר מפלגת המדף "מפלגת העצמאים והעסקים בישראל".^{[ה 70][ה 71]} שלח הודיע כי הוא מעוניין בריצה משותפת עם "העבודה" ו"הישראלים".^{[ה 72]} ב-4 בפברואר הכריז על פרישה מהחיים הפוליטיים ומהתמודדות לכנסת.^{[ה 73]}
• תל"ם: ב-9 בינואר, משה יעלון, יו"ר תל"ם, סיכם עם יאיר לפיד על היפרדות וריצה עצמאית.^{[ה 74]} למפלגתו חברו יזהר שי מכחול לבן,^{[ה 21]} חגי לוין וגונן בן יצחק.^{[ה 75]} ב-1 בפברואר, החליט יו"ר המפלגה על פרישתו ופרישת מפלגתו מהבחירות הקרובות.^{[ה 76]}
• ותיקי ישראל: דני יתום הודיע על הקמת מפלגת "ותיקי ישראל".^{[ה 77][ה 78]} למפלגה הצטרפו השחקן נתן דטנר ושדרנית הרדיו פאר-לי שחר. ב-3 בפברואר פרש יתום מהמירוץ.^{[ה 79]}
• הבית היהודי: בעקבות הודעתו של רפי פרץ, שעמד בראש הבית היהודי, על פרישה מהחיים הפוליטיים,^{[ה 80]} התקיימו בחירות מקדימות לראשות המפלגה, בהן ניצחה חגית משה את מנכ"ל המפלגה ניר אורבך,^{[ה 81]} לאחר שמתמודד נוסף – איתי גרנק – פרש מההתמודדות בערב הבחירות והודיע על תמיכתו בחגית משה.^{[ה 82]} הבחירות לשאר חברי הרשימה לכנסת התקיימו ב-26 בינואר בהשתתפות 7 מועמדים. מהם זכה במקום הראשון דוידי בן ציון, סגן ראש מועצה אזורית שומרון ואחריו יקותיאל (קותי) תנעמי, סגן ראש מועצה מקומית גדרה.^{[ה 83]} המפלגה ניהלה מגעי ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי – תקומה,^{[ה 84]} ולאחר שאלה כשלו, הודיעה על פרישה ותמיכה מבחוץ בימינה והשאלה של האות ב' לשימושם בבחירות; בתמורה, קיבלו הבטחה למינוי נציג של הבית היהודי לתפקיד שר האמון על תחומי אחריות הנוגעים למגזר הדתי לאומי, זאת אם ימינה תהיה חברה בממשלה לאחר הבחירות.^{[ה 85]}
• דמוקרטית - חירות, שוויון וערבות הדדית: מפלגת פעילים במחאה נגד בנימין נתניהו.^{[ה 86]} ב-25 בינואר התקיימו בחירות מקדימות בקרב חמשת אלפים מתפקדי המפלגה, ומהם 77% הצביעו בפועל. בראש הרשימה עמד עורך הדין ברק כהן.^{[ה 87]} ב-16 בפברואר פרשה הרשימה, כדי למנוע בזבוז קולות ולעסוק ביצירת בית פוליטי לטווח הרחוק^{[ה 88]} וכל מועמדיה התפטרו ממנה בהדרגה עד 18 במרץ.
• מען (יחד) לעידן חדש: המפלגה התמודדה בעבר בשם המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע), התומכת בקידום שוויון אזרחי ברוח מגילת העצמאות. בראש המפלגה עומד עו"ד מוחמד דראושה – ראש תחום תכנון וחיים משותפים בגבעת חביבה ואחיינו של המייסד עבד אל-והאב דראושה.^{[ה 89][ה 90]} ב-16 במרץ, שבוע בלבד לפני הבחירות הודיעה המפלגה מהמירוץ והביעה תמיכה ברשימה המשותפת.^{[ה 91]} בפועל רק 3 מהמועמדים לרשימה, בהם העומד בראשה, התפטרו ממנה והרשימה הופיעה בקלפי וקיבלה 253 קולות.
• עצמנו עצמאים וליברלים: מפלגה שדגלה המרכזי הוא דאגה למגזר העצמאים. שמה הרשמי של המפלגה "שחר כלכלי חדש" והיא התמודדה בבחירות הקודמות בשם "עוצמה ליברלית – כלכלית בראשות גלעד אלפר" כשבבחירות אלו הוצב אלפר במקום השני. המפלגה פרשה מהמירוץ ב-18 במרץ והביעה תמיכה במפלגת כחול לבן. בפועל 2 מתוך 7 מהמועמדים לרשימה לא התפטרו ממנה והרשימה הופיעה בקלפי וזכתה ב-441 קולות.

לוועדת הבחירות המרכזית הוגשו 4 בקשות לפסילת רשימה ושתי בקשות לפסילת מועמדים:

• בקשות של הפיראטים לפסול את רשימת הליכוד ואת רשימת הציונות הדתית או לחלופין לבטל את ההסכם ביניהן, אך בקשות אלו נדחו על הסף על ידי השופט בהיעדר עילה מספקת.^{[ה 92]}
• בקשות של מפלגת עוצמה יהודית לפסול את רשימות רע"ם והרשימה המשותפת נידונו על ידי הוועדה ונדחו ברוב של 15 מול 3 ושני נמנעים.
• שתי בקשות הוגשו לפסילה אישית של אבתיסאם מראענה, מועמדת רשימת מפלגת העבודה הישראלית, על ידי עוצמה יהודית ועל ידי קבוצה בראשות מעוזיה סגל. סגל, שלא היה מעוניין "לדור בכפיפה אחת" עם עוצמה יהודית ביקש לפצל את הדיון אך בקשתו נדחתה והוא משך את עתירתו.^{[ה 93]} עתירת עוצמה יהודית נידונה בוועדה והתקבלה ברוב של 16 בעד, 15 נגד ו-2 נמנעים.^{[ה 94]} ב-28 בפברואר החליט בית המשפט העליון ברוב של 8 שופטים להכשיר את מועמדותה של מראענה, כאשר השופט מינץ היה בעמדת המיעוט.^{[ה 95]}

בנוסף, נפסלו מסיבות טכניות שלא פורטו 20 מועמדים: מועמדת מרשימת "רפא", מועמדת מרשימת "מפלגת הגוש התנ"כי", שלי אלקיים מרשימת מפלגת העבודה, 9 מועמדים מרשימת "עולם חדש", מועמד מרשימת "תקווה חדשה", שני מועמדים מרשימת רע"ם, שניים מרשימת "כבוד האדם" ושלושה מרשימת "מען (יחד) לעידן חדש".^{[ה 96]}

ב-21 בפברואר, פסלה ועדת הבחירות את שם הרשימה "משפט צדק לרפורמה במערכת המשפט ולשחרור יגאל עמיר", והסירה ממנה את המילים "ולשחרור יגאל עמיר" בשל הפגיעה ב"תקנת הציבור".^{[ה 97]} החלטה זהה לזו התקבלה גם במערכת הבחירות לכנסת ה-23.

מגפת הקורונה בישראל, השלכותיה הכלכליות והאחרות השפיעו רבות. כנראה, חזרה מלאה לשגרה לא תהיה עד מועד בחירות אך מדובר באירוע מתגלגל.^{[מ 1][מ 2][מ 3]} נתניהו ומפלגתו עסקו בתחילת הבחירות בעיקר במגזר הערבי ובחיסון נגד COVID-19. בימינה, נפתלי בנט תקף את נתניהו רבות על אופן הטיפול במגפה,^{[מ 4]} היחס לבעלי העסקים והעצמאיים והתנהלות הממשלה. לראשונה, בנט ראה בעצמו מועמד לראשות הממשלה ולא התחייב לגושי "רק ביבי" ו"רק לא ביבי".^{[מ 5]} בתקווה חדשה טענו שנתניהו לא סופר את המובטלים והחולים, אלא רק מנדטים, בעקבות תיעוד שיחתו עם אנשי אני שולמן.^{[מ 6]} בנוסף הבטיחו להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא הטיפול במגפה בממשלה בראשות סער.^{[מ 7]} ביש עתיד, לפיד תיאר את הממשלה כ"כושלת ומטורללת" והובטח להקים "ממשלה שפויה".^{[מ 8]} מפלגת ש"ס פתחה בקמפיין שסיסמתו "אין לנו על מי להישען, ישראל בחר בהשם"^{[מ 9]} וטענה שהם לבד אלה שדאגו לחרדים במהלך המגפה ולא מפלגת יהדות התורה שניסתה גם היא לפנות לתושבים בפריפריה.^{[מ 10]} בישראל ביתנו טענו שהסיעות החרדיות צריכות לשבת באופוזיציה על רקע התנהלות בנושאים הקשורים למגפה ושאינם דואגים לציבור החרדי אותו הם מתיימרים להציג.^{[מ 11]} נתניהו הגיב לחלק מהטענות בראיונות.^{[מ 12]} כך גם גנץ.^{[מ 13]}

שני מתמודדים הכריזו על עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, מלבד ראש הממשלה המכהן, נתניהו: גדעון סער ונפתלי בנט. למרות זאת נתניהו סימן כמתמודד מולו את יאיר לפיד, (על אף שלפיד סירב להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה) ואת השניים האחרים כשותפים פוטנציאליים בממשלתו. הטקטיקה בה נקט אכן הובילה לשינוי בסקרים, ויש עתיד הגיעה לאזור ה-20 מנדטים בסקרים, לעומת תקווה חדשה שהחלה עם קרוב ל-20 וצנחה למספר חד ספרתי. ב-15 במרץ, שבוע לפני הבחירות, אמר לפיד כי הוא מעוניין להיות ראש ממשלה.^[28]

מערכת הבחירות מתאפיינת בחרמות ופסילות הדדיות של רשימות ומפלגות. יש עתיד, תקווה חדשה, העבודה, ישראל ביתנו, מרצ, כחול לבן והרשימה המשותפת הצהירו כי לא ישבו בממשלתו של בנימין נתניהו. מנגד הצהירו המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, והציונות הדתית כי לא יתמכו בהקמת ממשלה אחרת שאינה בהובלת נתניהו. ימינה לא הודיעה במי תתמוך, אך שללה אפשרות לממשלה בראשות יאיר לפיד, אליה הצטרפה גם תקווה חדשה.^[29] אביגדור ליברמן הכריז כי לא ישב בממשלה אחת עם החרדים, ואיילת שקד הודיעה כי מפלגתה לא תהיה שותפה בקואליציה בה נמצאת מרצ. בהמשך גם סער הודיע כי לא ישב עם מרצ באותה קואליציה אם לא תקבל את עמדות הממשלה.^[30]

בסוף ינואר, סער הציג תוכנית כלכלית לתקופה שלאחר הקורונה.^{[מ 14]} באותו היום נתניהו הצהיר שיוענקו מענקים שונים. פרשנים מעריכים, כי בליכוד תכננו מראש לתקוף את היועץ המשפטי לממשלה אם יפסלו חלקים בה אם יתגלו ככלכלת בחירות או כשוחד בחירות או כי ממשלת מעבר דורשת איפוק ודחיפות בצעדיה.^{[מ 15]} בנט הציג תוכנית כלכלית אותה כינה "תוכנית סינגפור".^{[מ 16]} התוכנית נכתבה בחסות החיבור עם השולמנים של אביר קארה והם אף גייסו לקמפיין אושיות ליברליות מוכרות כגון עידן דה ארץ וסניה ולדברג. מפלגתו ואחרות פרסמו מצע כלכלי.^{[מ 17][מ 18]}

במהלך מערכת הבחירות, נדחה ביקור של נתניהו באיחוד האמירויות הערביות כמה פעמים.^{[מ 19]} לקראת הבחירות, נדחתה פגישה נוספת בשל תקרית דיפלומטית עם ירדן.^{[מ 20]} נדחה גם ביקור שר החוץ גבי אשכנזי.^{[מ 21]}

כשבוע לפני הבחירות, על רקע החשש כי לא תעבור את אחוז החסימה, פתחה מפלגת מרצ בקמפיין געוואלד.

בחודש פברואר הוציאו הציונות הדתית ובפרט עוצמה יהודית סרטון תעמולה בו נראים חברי מפלגות שמאל מתכתבים בנושאים רגישים שאינם תקינים פוליטית, הכוללים דמויות כמו אדולף היטלר וסמיר קונטאר.^{[מ 22]} בעקבות הסרטון, נוצר סכסוך פנימי בין סמוטריץ' לבן גביר, סמוטריץ' גינה את הסרטון וטען: ”בתור דור שלישי לניצולים, השואה היא מחוץ לתחום. נקודה. יש לנו ויכוח נוקב עם בנט שמסרב להתחייב לממשלת ימין וחותר להקמת ממשלה עם לפיד ומרב מיכאלי אבל את הוויכוח הזה צריך לנהל בגבולות גזרה מאוד ברורים. שימוש בהיטלר והשואה הוא מחוץ לגבול השיח. נקודה.” מאוחר יותר פרסם בן גביר ציוץ ברשת החברתית "טוויטר" שבו כתב כי ”אין לנו שום כוונה להיגרר לפופוליזם שהתקשורת מנסה לייצר” אך הוסיף כי הוא ”מעריך את נפתלי בנט וחלילה לא סבור שהוא כמו לפיד ומרצ.”^{[מ 23]}

כ-3 שבועות לפני הבחירות פסל יו"ר ועדת הבחירות, את שידורה של פרק של תוכנית סטנדאפ ניישן מבית רשת 13, הפרק שהיה בהשתתפות נתניהו והורה לא לשדר אותה עד תום הבחירות, מחשש שלדבריו שידור התוכנית יהווה תעמולת בחירות. במפלגת הליכוד גינו את הפסילה והצהירו (ביחד עם רשת 13) והגישו ערעור על ההחלטה.^{[מ 24][מ 25]} הערעור נדחה.^{[מ 26]} בתגובה עתרה הליכוד בדרישה לפסול לשידור פרק בתוכנית אופירה וברקוביץ' בו התראיין יועז הנדל, והעתירה נדחתה.^{[מ 27]}

התנועה למען איכות השלטון עתרה נגד מפלגת ש"ס, בדרישה לפסול תשדיר בחירות בו נראו תמונות של חיילי צה"ל לצד שירתו של הזמר הדתי-מזרחי, חיים ישראל. השופט פוגלמן החליט לדחות את העתירה ולאפשר את המשך שידור התשדיר בנימוק כי ”לא כל תעמולת בחירות באמצעות חיילים וילדים אסורה”.^{[מ 28]}

ערך מורחב – הכנסת העשרים וארבע

• מס' בעלי זכות בחירה: 6,578,084^[39]
• מס' מצביעים: 4,436,365 (המהווים אחוז הצבעה של 67.44%)
• מס' הקולות הכשרים: 4,410,052
• מס' הקולות הפסולים: 26,313
• אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 143,327 קולות
• קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 4,345,300
• קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 64,752
• מודד למנדט: 36,210

רשימה				מושבים בכנסת			קולות
כינוי הרשימה		סימן	ראש הרשימה	מס'		±	מס'	אחוז		±
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה		מחל	בנימין נתניהו	30	30 / 120	6	1,066,892	24.19%		5.27
יש עתיד בראשות יאיר לפיד		פה	יאיר לפיד	17	17 / 120	2	614,112	13.93%		חדש
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל		שס	אריה דרעי	9	9 / 120		316,008	7.17%		0.52
כחול לבן בראשות בני גנץ		כן	בני גנץ	8	8 / 120	5	292,257	6.63%		19.98
ימינה בראשות נפתלי בנט		ב	נפתלי בנט	7	7 / 120	4	273,836	6.21%		0.97
מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי		אמת	מרב מיכאלי	7	7 / 120	4	268,767	6.09%		חדש
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה		ג	משה גפני	7	7 / 120		248,391	5.63%		0.34
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן		ל	אביגדור ליברמן	7	7 / 120		248,370	5.63%		0.1
הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'		ט	בצלאל סמוטריץ'	6	6 / 120	4	225,641	5.12%		חדש
הרשימה המשותפת חד"ש, תע"ל, בל"ד		ודעם	איימן עודה	6	6 / 120	5	212,583	4.82%		7.86
תקווה חדשה בהנהגת גדעון סער לראשות הממשלה		ת	גדעון סער	6	6 / 120	3	209,161	4.74%		חדש
מרצ - השמאל של ישראל		מרצ	ניצן הורוביץ	6	6 / 120	3	202,218	4.59%		חדש
הרשימה הערבית המאוחדת		עם	מנסור עבאס	4	4 / 120		167,064	3.79%		חדש
אחוז החסימה: 3.25%
הכלכלית החדשה בראשות פרופסור ירון זליכה		יז	ירון זליכה	0		חדש	34,883	0.79%		חדש
רפא – רק בריאות בראשות דוקטור אריה אבני		ר	אריה אבני	0		חדש	17,346	0.39%		חדש
הפיראטים		ףז	אוהד שם-טוב	0			1,309	0.03%
אני ואתה – מפלגת העם הישראלית		כך	אלון גלעדי	0			1,291	0.03%		0.01
התקווה לשינוי		רנ	כרים אל עבד אבוכף	0			1,189	0.03%		חדש
המפץ החברתי - גימלאים		י	ציון ווהב	0		חדש	811	0.02%		חדש
משפט צדק, לרפורמה במערכת המשפט		קץ	לריסה טרימבובלר עמיר	0			729	0.02%		0.01
צומת – עצמאים, חקלאים, כפרים		זץ	משה גרין	0			663	0.02%
עם שלם – בראשות הרב חיים אמסלם		רף	חיים אמסלם	0			592	0.01%
סדר חדש לשינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל בראשות עו"ד אביטל אופק		קך	אביטל אופק	0			514	0.01%
קמ"ה – קידום מעמד הפרט		נ	אדרת דורית אמבש	0			486	0.01%
נועם קולמן, לירון עופרי וסולי וולף הבלתי אפשרי, אפשרי		ק	נועם קולמן	0		חדש	463	0.01%		חדש
הלב היהודי בראשות אלי יוסף		כ	אלי יוסף	0			443	0.01%
עצמנו עצמאים וליברלים		צי	דותן סופר	0			441	0.01%		0.07
מפלגת הגוש התנ"כי		יק	דניס ליפקין	0			429	0.01%
עולם חדש בראשות יורם אדרי		ני	יורם אדרי	0		חדש	429	0.01%		חדש
ברית השותפות לאיחוד לאומי בהנהגת רב חובל ב. שליאן		ינ	בשארה שליאן	0			408	0.01%
הישראלים		ז	ירון רגב	0			395	0.01%
מפלגת שמע בראשות נפתלי גולדמן		קי	נפתלי גולדמן	0			395	0.01%
דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת		ץ	יואב גל טמיר	0			385	0.01%
מנהיגות חברתית		יר	אילן משיחא יר זנבר	0			256	0.01%
מען (יחד) לעידן חדש		צכ	מוחמד דראושה	0		חדש	253	0.01%
חץ		צף	ליאור שפירא	0			226	0.01%		חדש
"אנחנו" – בראשות עו"ד מוש חוג'ה		נר	מוש חוג'ה	0		חדש	220	0.00%
כבוד האדם, בראשות עו"ד ארקדי פוגץ'		יף	ארקדי פוגץ'	0			196	0.00%
סה"כ				120			4,410,052	100%
בעלי זכות הצבעה			6,578,084	קולות כשרים				67.44%		4.08%
רשימות המועמדים לכנסת העשרים וארבע, ילקוט הפרסומים 9476, 14 במרץ 2021
הודעה בדבר תוצאות הבחירות לכנסת ה–24, ילקוט הפרסומים 9511, 31 במרץ 2021

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לכנסת העשרים וארבע בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית
• אתר האינטרנט הרשמי של רשם המפלגות, בו מפורט מידע אודות רישומן של המפלגות במשרד המשפטים
• רשימות המועמדים לכנסת העשרים וארבע, ילקוט הפרסומים 9476, התשפ"א, 14 במרץ 2021
• תוצאות האמת הרשמיות, באתר ועדת הבחירות המרכזית
• סקרים באתר ועדת הבחירות המרכזית
• פירוט של חישוב תוצאות הבחירות לכנסת ה-24, באתר מחשבון מנדטים
• סער הס, מהתקשורת ומהעיריות: הפנים החדשות ברשימות לכנסת, באתר ynet, 5 בפברואר 2021
• יניר קוזין, ‏מפלגת כיס: כולם רוצים להקים מפלגות, בעיתון מקור ראשון, 31 בדצמבר 2020
• מייקי לוי‏, תעמולת הבחירות ברשתות החברתיות פרוצה, והפוליטיקאים נהנים משטח ההפקר, באתר וואלה, 2 בינואר 2021
• שאול אמסטרדמסקי, פרשנות, כסף ישן, אריזה חדשה: מה יקרה עם המיליונים שהבטיח רה"מ?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בינואר 2021
• הזווית, איחוד בן גביר-סמוטריץ' - הגורם המכריע עבור נתניהו? לא בטוח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בפברואר 2021
• מורן אזולאי, יאיר לפיד על אש קטנה, באתר ynet, 12 בפברואר 2021
• הטריומווירט // על המבחן של מתנגדי נתניהו // הטור של ירון דקל, באתר ליברל (מגזין), 8 במרץ 2021
• עקיבא נוביק, מניח את היונה בצד: בנט נכנס לדמות של רה"מ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביוני 2021
• תוצאות הבחירות לפי יישובים

רשימות המתמודדות בבחירות לכנסת העשרים וארבע
מיוצגות בכנסת ה-23	הליכוד • יש עתיד • הרשימה המשותפת • כחול לבן • ש"ס • יהדות התורה • ישראל ביתנו • ימינה • הציונות הדתית • העבודה • מרצ • רע"מ • תקווה חדשה
לא מיוצגות בכנסת ה-23	עם שלם • צומת • המפלגה הכלכלית החדשה • מפלגת חץ • הפיראטים • דעם • מנהיגות חברתית • רפא רק בריאות • הלב היהודי • הישראלים • משפט צדק • שמע • קמ"ה • המפץ החברתי - הגמלאים • סדר חדש • אנחנו • הגוש התנ"כי • עולם חדש • כבוד האדם • התקווה לשינוי • הברית המשותפת • אני ואתה • עצמנו עצמאים וליברלים • הבלתי אפשרי - אפשרי
רשימות המועמדים לכנסת - באתר הכנסת • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל

מערכות בחירות כלליות בישראל
1949 • 1951 • 1955 • 1959 • 1961 • 1965 • 1969 • 1973 • 1977 • 1981 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 1999 • 2001 • 2003 • 2006 • 2009 • 2013 • 2015 • 2019 (אפריל) • 2019 (ספטמבר) • 2020 • 2021 • 2022