|
הֶמַטוּרִיָה (ביוונית: αίμα הַיימָה = דם, ούρα אוּרָה = שתן) היא מצב של דם בתוך השתן. זהו סימן רפואי למחלות ולתופעות שונות בכליות או בדרכי השתן.
- המטוריה מיקרוסקופית (דם סמוי בשתן) - כמות קטנה של דם בשתן, שניתן להבחין בה רק באמצעות מיקרוסקופ. מוגדרת כהימצאות של 3 תאי דם אדומים או יותר בדגימה כאשר משתמשים בהגדלה הגבוהה ביותר של עדשת המיקרוסקופ.[1]
- המטוריה מאקרוסקופית (דם גלוי בשתן) - כמות גדולה של דם בשתן, שניתן להבחין בה על פי צבע אדמומי בשתן. קיימות סיבות נוספות לצביעת השתן בצבע אדום בגלל חומרים בעלי גוון אדום המופרשים בשתן עקב מחלות, מאכלים ותרופות. לכן, כדי לאבחן המטוריה נדרשת בדיקה מיקרוסקופית לווידוא הימצאות דם בשתן.
סימנים ותסמינים
במקרים של המטוריה גלויה, צבע השתן נראה ורוד-אדום או חום. ייתכן שיופיעו בשתן גם קרישי דם. לעיתים הטלת השתן הדמי מלווה בתחושת צריבה או כאב במותניים, בבטן התחתונה, בשלפוחית בשתן או בגב.[2][3]
במקרים של המטוריה מיקרוסקופית, לעיתים קרובות המטופל לא חש בתסמינים, והדם מתגלה במקרה בבדיקת שתן שגרתית.[2][4]
תסמינים אחרים עלולים להופיע בהתאם לסיבת הדימום. בין התסמינים המקושרים עם המטוריה ניתן למנות כאב גב או מותן, ירידה במשקל, חום, נפיחות ברגליים, הפרשת אבנים בשתן או קשיים במתן שתן (זרם חלש או לא רציף, תכיפות ודחיפות, תחושת צריבה או כאב, ריקון לא מלא של השלפוחית).[3]
גורמים
נהוג לחלק את הגורמים להמטוריה לשתי קבוצות עיקריות: גורמים גלומרולריים (הקשורים לפקעיות הכליה) וגורמים לא-גלומרולריים. ב-50% מהמקרים לא נמצאת הסיבה להמטוריה.[3]
גורמים הקשורים לכליות (גורמים גלומרולריים)
כאשר מופיע דם בשתן כתוצאה מבעיה בפקעיות הכליה (גלומרולוס), המצב נקרא המטוריה ממקור גלומרולרי. פקעיות אלה הן יחידות הסינון הזעירות בכליות, ואמורות למנוע מצב בו תאי דם אדומים עוברים מכלי הדם הזעירים בכליות (הנימים הגלומרולריים) אל הצינוריות הכלייתיות ומשם לשתן. מצב זה, בנוסף לדם בשתן, מתאפיין בדרך כלל גם בתאי דם אדומים בעלי צורה לא תקינה, חלבון בשתן ומבנים זעירים המורכבים מחלבונים ותאים שונים שהתגבשו יחד (casts). הופעת סימנים אלה מצביעה על בעיה משמעותית בכליות.[3]
בין הגורמים הגלומרולריים להמטוריה ניתן למנות: תסמונת אלפורט, דלקת פקעיות הכליה (כולל כזו הנוצרת לאחר זיהום סטרפטוקוקי), תסמונת גודפסצ'ר (אנ'), מחלות IgA, זאבת כלייתית, הפרשה מוגברת של סידן בשתן (היפרקלציוריה), מחלת כליות פוליציסטית, הפחתה בעובי הממברנה שמפרידה בין תאי הדם לבין תאי הכליה (Thin Basement Membrane Disease).[3]
גורמים אחרים (גורמים לא-גלומרולריים)
גורמים לא-גלומרולריים להמטוריה כוללים מגוון רחב של מצבים רפואיים המשפיעים על מערכת השתן:
- גורמים מכניים או פיזיים: אבנים בשלפוחית השתן, אבנים בכליות, אבנים בדרכי השתן, לחץ על הוריד הכלייתי על-ידי עורק סמוך (Nutcracker Syndrome), גוף זר במערכת השתן (למשל צנתר או תומכן).[3]
- דלקות וזיהומים: דלקת שלפוחית השתן המלווה בדימום (Hemorrhagic cystitis), זיהומים שונים (דלקת שלפוחית השתן, דלקת השופכה, דלקת הערמונית), ואף דלקת שלפוחית שתן קרינתית (Radiation cystitis) הנגרמת כתוצאה מטיפול קרינתי.[3]
- מצבים רפואיים: הגדלה שפירה של הערמונית, אנדומטריוזיס של מערכת השתן, הפרעות המטולוגיות (למשל אנמיה חרמשית, תרומבוציטופניה והפרעות קרישה), ממאירות (למשל סרטן הכליה, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית), בילהרציה.[3]
- פעילות גופנית או טראומה: פעילות גופנית מאומצת, פציעה באזור הכליות או מערכת השתן, פציעה ברירית מערכת השתן שנגרמה ממכשור רפואי (למשל ביופסיה).
- תרופות: כתופעת לוואי של התרופה או מנזק שנגרם לכליות (למשל ציקלופוספמיד).[3]
במצבים אלה, על פי רוב תאי הדם נראים תקינים תחת המיקרוסקופ, ללא חלבון בשתן.[3]
המטוריה בילדים
בילדים, הגורמים הנפוצים להמטוריה הם זיהום בדרכי השתן, גירוי או דלקת באזור הפרינאום (בין פי הטבעת לאיבר המין), פציעה, הצרות פתח השופכה עם כיב (פצע ברקמה), הפרעות קרישה או אבנים בכליות. סיבות אפשריות נוספות הן אנמיה חרמשית, סוגי סרטן שונים, מחלות של פקעיות הכליה, מחלת כליות פוליציסטית, נפריטיס תורשתית, או דימום אידיופתי (כלומר ללא סיבה ברורה) שאינו מסוכן.[3][5]
סיבות אחרות לשתן אדום
שתן יכול להיראות בצבע אדום או חום גם מסיבות שאינן המטוריה. תופעות אלו אינן מסוכנות בדרך כלל.[6]
- תרופות: תופעת לוואי של תרופות שונות, ביניהן אנטיוביוטיקות (למשל ריפאמפין, מטרונידזול או ניטרופורנטואין), תרופות נגד מלריה (למשל כלורוקווין ופרימקווין), תרופות לטיפול בכאב ודלקת בדרכי השתן (למשל סדורל), תרופות המשפיעות על מערכת העצבים (למשל פנותיאזינים), חומרים משלשלים (למשל פנולפתלאין).[7][8]
- צמחים ומזונות: סלק, אוכמניות, פול, רוברב, אלוורה, צבעי מאכל ועוד, עשויים לשנות את צבע השתן לאדום או חום. תופעה זו אינה מזיקה.[8][6]
- מצבים רפואיים: בין היתר תמס שריר והופעת מיוגלובין בשתן, הרעלת עופרת וכספית כרונית, פורפיריה (מחלה מטבולית נדירה).[7][8]
- המחזור החודשי: אצל נשים, דגימת שתן הנלקחת בזמן הוסת או לאחר קיום יחסי מין עשויה להכיל דם שמקורו בנרתיק ולא במערכת השתן.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המטוריה, באתר infomed
- המטוריה, באתר של שירותי בריאות כללית
- המטוריה (דם בשתן) באתר כמוני
- המטוריה: גורמים ודרכי טיפול בדם בשתן, באתר BEOK, ינואר 2019
- קווים לבירור המטוריה, כתב העת הישראלי לרפואה, מס' 18, דצמבר 2009
 על מה מעיד דם בשתן (המטוריה)?, בביצוע עופר כספי, סרטון באתר יוטיוב- המטוריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Barocas DA, Boorjian SA, Alvarez RD et al, Microhematuria: AUA/SUFU Guideline (2020), American Urological Association, 2020
- ^ 1 2 ד"ר דור גולומב, המטוריה (דם בשתן), באתר שירותי בריאות כללית, 23/04/2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Stephen W. Leslie, Karim Hamawy, Muhammad O. Saleem, Gross and Microscopic Hematuria, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024
- ^ Alan W. Partin, Louis R. Kavoussi, Craig A. Peters, Roger R. Dmochowski, Campbell Walsh Wein Handbook of Urology - E-Book, Elsevier Health Sciences, 2021-11-22, עמ' 41, ISBN 978-0-323-82748-5. (באנגלית)
- ^ Alan W. Partin, Louis R. Kavoussi, Craig A. Peters, Roger R. Dmochowski, Campbell Walsh Wein Handbook of Urology - E-Book, Elsevier Health Sciences, 2021-11-22, עמ' 121-122, ISBN 978-0-323-82748-5. (באנגלית)
- ^ 1 2 Urine Changes, Cleveland Clinic, 09/28/2023
- ^ 1 2 Alan W. Partin, Roger R. Dmochowski, Louis R. Kavoussi, Craig A. Peters, Alan J. Wein, Campbell Walsh Wein Urology, E-Book: 3-Volume Set, Elsevier Health Sciences, 2020-01-21, עמ' 14, ISBN 978-0-323-67227-6. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 ד"ר אורי גור, קווים לבירור המטוריה, כתב העת הישראלי לרפואה 18, 2009, עמ' 14
|
