המעבדה לעיצוב עירוני

המעבדה לעיצוב עירוני
	אין תמונה חופשית
מכון מחקר
תקופת הפעילות	2009–הווה (כ־16 שנים)
מייסדים	טלי חתוקה
מיקום
מיקום	זליג 10
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°07′10″N 34°48′18″E / 32.119317882351°N 34.804913372933°E
	lcud.tau.ac.il
	(למפת גוש דן רגילה) המעבדה לעיצוב עירוני

המעבדה לעיצוב עירוני היא גוף מחקר שנוסד בשנת 2009, על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

מאז הקמתה מעורבת המעבדה במיזמים רבים המבקשים לאתגר, לשכלל ולעדכן את מאגרי הידע הקיימים בתחום התכנון^{[דרושה הבהרה]} בעולם. המחקרים בוחנים תהליכים וקשרים בין ההיבטים החברתיים והפיזיים בעיר וכן נבחנות אסטרטגיות ניסיוניות לקובעי מדיניות בנושאים של תכנון ועיצוב עירוני. במעבדה משתתפים חוקרים מתחומי האדריכלות, תכנון עירוני, תחבורה, משפטים ופילוסופיה.

ברחבי העולם

מעבדות נוספות לעיצוב עירוני מצויות גם במסגרת אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם או כאלה הפועלות באופן עצמאי.

פעילות המעבדה

למעבדה שיתופי פעולה רבים, בין השאר עם הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובמסגרתו נערכים פרויקטי מחקר משותפים. בנוסף, מארחת המעבדה מתכננים עירוניים ותלמידי מחקר לתקופות התמחות.

המחקרים שנערכו במסגרת המעבדה התמקדו בשלושה נושאים עיקריים: מתודולוגיות תכנון, סביבות מגורים, וקונפליקטים עירוניים.

רשימת מחקרים חלקית

מחאות חברתיות והמרחב הציבורי, 2009
הצעה לחידוש מרכז הכרמל בחיפה, 2009
הצעה לחידוש גן הזיכרון בחיפה, 2009
הצעה לעיצוב מחודש בתפר בין הערים תל אביב-יפו ובת ים, 2009
התחדשות עירונית בשכונת נאות שושנים בחולון, 2010
קודים לעיצוב ותכנון (מקרה מבחן בפארק מדרון יפו), 2011
מגורים וסגנון חיים עכשווי בתל אביב ובמודיעין, 2011
חשיבה על מרכזי ערים בערי הפיתוח, 2012
השפעת הטכנולוגיה על המרחב הציבורי, 2012
מרחב המגורים הישראלי, 2012
עתיד הערים החדשות בעולם ובישראל (מקרה מבחן בקריית גת), 2012
תעשייה, תעסוקה ותכנון (בהכנה), 2013

פרסומים

באוקטובר 2012 פרסם צוות המעבדה את הספר "שכונה-מדינה", המציג ניתוח של 12 שכונות מגורים בישראל והצעה למודל המיטבי לשכונת מגורים.^[1] בנובמבר 2014 יצא לאור הספר "עיר-תעשייה", הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר חשף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה והתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה וביקש לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, ובין העובד לעיר.^[2] בדצמבר 2017 יצא הספר השלישי בטרילוגיה, "ארץ-גנים", העוסק בניתוח צורני ותפקודי של פיתוח נופי במרחבים הציבוריים בערים בישראל. כמו כן הספר כלל ראיונות עומק עם אדריכלי הנוף הבולטים בפרקטיקה העכשווית בישראל, לרבות צבי דקל, חיים כהנוביץ, גדעון שריג ולב וקסמן, דפנה גרינשטיין וגיל הר-גיל, ברברה אהרונסון, עליזא ברוידא ורות מעוז, ליאור לוינגר, ליטל סמוק פביאל וליאור וולף.^[3]