הנס ריכטר (אמן)
הנס ריכטר (גרמנית: Hans Richter; 6 באפריל 1888 – 1 בפברואר 1976) היה צייר, גרפיקאי, אוונגרדיסט, נסיין קולנוע ומפיק גרמני.[1] ביוגרפיהגרמניהריכטר, יליד ברלין, החל ב-1912 במגעים ראשונים עם האמנות המודרנית באמצעות הפרש הכחול ובשנת 1913 דרך גלריית סלון הסתיו הגרמני הראשון וכתב העת "דר שטורם" בברלין. בשנת 1914 הושפע מהקוביזם. הוא תרם לכתב העת 'Die Aktion' ("הפעולה" בגרמנית) בברלין,[2] ובמסגרת תערוכתו הראשונה הייתה במינכן בשנת 1916, פורסמה מהדורה מיוחדת של המגזין אודותיו. באותה שנה הוא נפצע והשתחרר מהצבא, נסע לציריך והצטרף לתנועת הדאדא. ריכטר האמין שחובתו של האמן היא להיות פוליטי בעבודתו, להתנגד למלחמה ולתמוך במהפכה. בשנת 1917 עשה את עבודותיו המופשטות הראשונות. בשנת 1918, הוא התיידד עם ויקינג אגלינג, והשניים התנסו יחד בקולנוע. ריכטר היה מייסד שותף לאיגוד אמני המהפכה ("Artistes Radicaux") בציריך, 1919. באותה שנה כתב את ה "Prelude" הראשון שלו (תזמור של נושא המתפתח בסדרה של אחד עשר רישומים). בשנת 1920 היה חבר בקבוצת נובמבר בברלין ותרם לכתב העת ההולנדי דה סטייל. לאורך הקריירה שלו, הוא טען שסרטו, Rhythmus 21, משנת 1921 הוא הסרט המופשט הראשון שנוצר אי פעם. טענה זו אינה נכונה: קדמו לו הפוטוריסטים האיטלקים ברונו קורה וארנאלדו ג'ינה בין השנים 1911 ו-1912 (כפי שהם מדווחים במניפסט העתידני של הקולנוע ),[3] וכן עמיתו האמן הגרמני וולטר רוטמן אשר הפיק את Lichtspiel Opus 1 בשנת 1920. אף על פי כן, סרטו של ריכטר Rhythmus 21 נחשב לסרט מופשט מוקדם חשוב. ארצות הבריתריכטר עבר משווייץ לארצות הברית בשנת 1940 והפך לאזרח אמריקאי. הוא לימד במכון לטכניקות בקולנוע במכללת הסיטי קולג' של ניו יורק.[4] בזמן שחי בניו יורק, ביים ריכטר שני סרטים עלילתיים, חלומות שכסף יכול לקנות (1947) ו-8x8: סונטת שחמט בשמונה תנועות (1957) בשיתוף מקס ארנסט, ז'אן קוקטו, פול בולס, פרנאן לז'ה, אלכסנדר קלדר, מרסל דושאן ואחרים, אשר צולמו חלקית על כר הדשא של בית הקיץ שלו בסאות'בורי, קונטיקט. בשנת 1957 סיים לעבוד על סרט בשם Dadascope ובו שירים ופרוזות שנאמרו על ידי כותביהם: ז'אן ארפ, מרסל דושאן, ראול האוסמן, ריכרד הילזנבק וקורט שוויטרס. לאחר 1958 בילה ריכטר חלקים מהשנה באסקונה, חלקים בקונטיקט וחזר לצייר.[4] בשנת 1963 ביים את הסרט הקצר "מהקרקס לירח" על האמן האמריקאי אלכסנדר קלדר.[5] בשנת 1965, ריכטר כתב ספר על תנועת הדאדא בשם Dada: Art and Anti-Art,[6] שכלל גם את הרהוריו על יצירות האמנות בסגנון הנאו דאדא החדש. ריכטר הלך לעולמו ב-1976 במינוסיו, ליד לוקרנו, שווייץ. פילמוגרפיה
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|