|
הקול היהודי
הקול היהודי הוא אתר חדשות ישראלי בבעלות עמותת "עיתונות יהודית עצמאית"[1]. "הקול היהודי" נוסד כעלון שבועי בשנת 2009 על ידי תושבי יצהר ובעידודו של הרב יצחק גינזבורג[2]. הוא משקף את גישתו ביחס לנושאים רוחניים וביחס לערבים[2][3], ומזוהה עם הימין הקיצוני בישראל[4][5]. האתר, שנחשב על ידי השב"כ לגורם המעודד בני נוער לבצע פעולות תג מחיר כנגד האוכלוסייה הפלסטינית[2][6], דוגל במדיניות של העסקת יהודים בלבד[2] ומכיל דיווחים אוהדים על פעולות תג מחיר[3][2][7][8][9]. היסטוריה"הקול היהודי" נוסד כעלון שבועי בשנת 2009 על ידי תושבי ההתנחלות יצהר ובעידודו של הרב יצחק גינזבורג, תחת הסיסמה "חדשות ליהודים שמחים". לאחר מכן הפך העלון לאתר אינטרנט[2]. ביוני 2017 הורשע אחד מעורכי האתר, אברהם בנימין, בעבירות של הסתה לאלימות והסתה לגזענות, ויהושע הס, שעמד בראש עמותה הקשורה לאתר, הורשע בעבירות של סיוע להסתה לאלימות וסיוע להסתה לגזענות, בגין פרסומים באתר ובעלונים מודפסים. בפרסומיהם השונים כללו באופן שיטתי התבטאויות שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות אודות ביצוע "הכאה", "אלימות", "יידוי והשלכת אבנים", "ריסוס גז מדמיע", "פתיחת ראש", "זריקת בקבוקי זכוכית" וכדומה כלפי ערבים באשר הם. בנוסף כללו בפרסומים תכנים הנוגעים להסתה לגזענות אנטי-ערבית[7]. ביולי 2018 יצא האתר בקמפיין מימון המונים באתר Giveback לשם הקמת מערכת תחקירים, וגייס כ-350,000 ש"ח[10]. ב-2021 הורשע הרב יוסף אליצור בהסתה לאלימות[8] בעקבות פרסומים באתר, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס[9]. חשיפות ותחקיריםביוני 2011 חשף האתר מסמך בחתימתו של תא"ל ניצן אלון, הקורא שלא לשתף חיילים דתיים או מתנחלים במידע מתוכנן על פינוי. בתגובה פשטה המשטרה על משרדי המערכת ביצהר, החרימה ציוד ועצרה שלושה מאנשי האתר[4] בחשד להפרת חוק השב"כ והסתה לגזענות[3]. בינואר 2013 חשף האתר סרטון שתיעד חגיגת אירוסין שחגגו מחבלים פלסטינים בבית סוהר אשל. בעקבות החשיפה העביר השב"ס 27 אסירים לבידוד[11]. תחקיר שפורסם באתר באוקטובר 2019, חשף נתונים של משרד הרווחה על מספרן הגבוה של נערות קטינות שנעדרו ממוסדות חסות הנוער של משרד הרווחה[12]. באוקטובר 2020 חשף האתר כי ברחבי יו"ש מוצבים שלטים המזהירים את תושבי ישראל מכניסה כביכול לשטחי A הנמצאים בשליטה פלסטינית, ואוסרים עליהם נסיעה בכבישים המובילים לשטחים אלו, בעוד שחלק משלטים מתייחסים לשטחי B הנתונים בשליטה ביטחונית ישראלית (כגון הכפרים אום צפא, נעלין, בידיא, דיר אל-חטב, עין סיניא ואחרים), ולעיתים אף לשטחי C הנתונים בשליטה ישראלית מלאה (כגון הגן הלאומי סבסטיה), והובאה תגובת דובר צה"ל, לפיה הטעיה זו של הציבור נעשית במכוון, "בהתאם להערכת המצב בשטח, ניתוח האיומים ובהתאם לנוכחות צה"ל במקומות הנ״ל"[13][14]. באוקטובר 2021 פרסם האתר שהעוזרת של חבר הכנסת רם בן ברק, באותה עת יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, השתתפה בקורס שבו חלק מהמרצים היו אסלאמיסטים שנחשדו או הורשעו בהסתה או בתמיכה בטרור, ואף הצטלמה עמם[15]. בעקבות החשיפה השעה בן ברק את העוזרת עד לבירור[16], בהמשך החזיר אותה לתפקידה, והצהיר כי הוא סומך עליה[17]. באוגוסט 2022 פורסם באתר תחקיר 'השתלטות מאורגנת', שבו נחשפו פרטים מפעילותה של הוועדה נגד גדרות והתנחלויות של הרשות הפלסטינית, הפועלת באמצעות אלימות וטרור להשתלטות בלתי חוקית על קרקעות ביהודה ושומרון, כולל בשטחי C. באתר מוצגים הפעילים המרכזיים, עם פירוט על תמיכתם ברצח יהודים, הרשעות קודמות שלהם, והתחזות חלקם לחקלאים מקומיים או אנשים נורמטיביים, שכביכול נקלעים בעל כרחם שוב ושוב לאירועי הפרות סדר. לטענת האתר, מדובר באירועים מתוכננים בקפידה, שנועדו להשחיר את שמו של צה"ל ולהכשיר השתלטות בלתי חוקית על קרקעות, תוך יצירת פרובוקציות על בסיס יומי[18][19][20]. בספטמבר 2022 פורסמו לראשונה באתר קטעים מתורגמים לעברית, מתוך אמנת התנועה האסלאמית (הפלג הדרומי), שיש בהן דרישה לזכות השיבה, ונטען שאת כתיבתה ואישורה של האמנה הוביל מנסור עבאס כיסוד לכניסתו לפוליטיקה, בניגוד להצהרותיו המאוחרות בעברית בפני כלי תקשורת ישראליים, שבהן הסתייג מאמנה זו וטען שהיא אינה מהווה מסמך מחייב[21]. בפברואר 2023 בעקבות הנכתב בספרו של עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר, שיצא ב-2022, בשם "אש כוחותינו – איך נהפכה ישראל לאויבת של עצמה והתקווה לעתידה", הוקדש פרק שלם לשיח שקיים איילון עם הרב יצחק שפירא, אולם מתחקיר של העיתונאי קלמן ליבסקינד עולה כי דבריו של הרב - אשר הוקלטו על ידי שני הצדדים - שובשו וסולפו, וציטוטים רבים שייחס לו איילון כלל לא נאמרו. לאחר החשיפה פרסם האתר ראיון עם הרב שפירא, ובו הוא מתייחס לאותן שיחות[22]. ב-מרץ 2023 הפיק האתר סדרת פודקאסטים בשם "ההפיכה הצבאית". בו הוא סוקר מאמריים צבאיים ומנתח אותם[23]. ב-יוני 2023 חשף הקול היהודי כי באתר הרשמי של מועצת עין מאהל שבגליל מוגדר הכפר ככפר פלסטיני לצד שלל תכנים לאומניים קיצונים. בעקבות החשיפה הקפיא משרד הפנים את תקציב המועצה[24]. במהלך מלחמת חרבות ברזל השתמשה חנות פיצה בחווארה בתמונה של אחת מהחטופות לכאורה לצורך פרסום. מאוחר יותר התברר שהאישה בתמונה לא נחטפה[25]. לאחר שאותרה הפרסומת ברשת בידי עיתונאי הקול היהודי אלחנן גרונר, העיתונאי עמית סגל צייץ בטוויטר ופרסם את התמונה[26], ובעקבות כך ירדו לכפר צעירים רבים מהיישובים הסמוכים, בדרישה להרוס את החנות. במקביל, יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, דרש מאלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס וכן ממח"ט שומרון להרוס את המקום. בנוסף, עו"ד שטיינר מארגון חוננו שלח פניה משפטית לאלוף פיקוד מרכז "פעל בהתאם לסעיף 119 לתקנות ההגנה והרוס את המבנה באופן בהול". מספר שעות לאחר מכן מחפרון צבאי הרס את המבנה, והכין אותו לקראת איטום. מאוחר יותר ציין עמית סגל כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב בטיפול במקרה[27]. בזמן מלחמת חרבות ברזל, עבר האתר מתקפת סייבר והושבת למספר ימים[28]. במאי 2024 פורסם תחקיר של אתר הקול היהודי ופורום "מאבק על כל דונם", החושף שיתוף פעולה בין הרשות הפלסטינית לבין פקיסטן, במסגרתו שוטרים וצעירים פלסטינים שוהים בפקיסטן לתקופות ממושכות ועוברים הכשרה צבאית, כהכנה לקראת הקמת "צבא פלסטין". האימונים כוללים אימוני שריון וארטילריה, כולל אימונים בירי טילי כתף, ירי במקלעים כבדים, צליפה, צניחה ועוד. אחרים עוברים קורסים ייעודיים של מספר חודשים בתחומים שונים כולל הכשרה באקדמיה הימית של פקיסטן. את ההכשרה הם מבצעים כשהם לבושים במדי צבא פקיסטן, כשעליהם לרוב תגי "צבא פלסטין"[29][30]. הסכתים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
