התושבים במקום משתייכים ברובם למגזר החרדי לאומי, ולחלקם קשר עם חסידויותחב"ד וברסלב. כל עבודות הבנייה במקום, כמו גם עבודות העפר, החקלאות וסלילת הכבישים הפנימיים, נבנים ומתבצעים מתוך עיקרון אידאולוגי אך ורק בעבודה עברית[7]. תושבי המקום מעבדים מאות דונמים ממערב ומצפון ליישוב, ומגדלים בהם זיתים, גפנים ותבואה.
ישראל מובילה בעולם, בפער משמעותי, בתרומת כליה אלטרואיסטית. כ־60 אחוז מתורמי הכליה מגיעים מהמגזר הדתי לאומי[10].
היישוב התפרסם עקב אחוז תורמי הכליה האלטרואיסטים הגבוה שבו[11][12]. לדברי הרב אברהם ישעיהו הבר, יושב ראש עמותת מתנת חיים, ב-2016 כ-1.5% מתושבי היישוב תרמו כליה[13]. מרבית התרומות יועדו ליהודים בלבד[11].
מאחזים
בתחומי יצהר נמצאים תשעה מאחזים (אתר היישוב מגדיר אותם כ"שכונות נלוות"):
מצפה יצהר (נ"ג 693)
גבעת להבה ("המזרחית")
תקומה (גבעה 725)
מגד שמיים
חוות שקד
נחלה
שלהבת
שלהבת יה
"קומי אורי" ("הכיפה הסרוגה")
אירועי אלימות
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא עיסוק מופרז בתיאור אירועי אלימות שוליים.
פיגועי טרור
במהלך השנים, הותקף היישוב פעמים רבות על ידי מחבלים פלסטינים מכפרים סמוכים; ואף היו קורבנות בנפש. לטענת תושבים מיצהר, מדי שנה בשנה פורצות שריפות כתוצאה מהצתות זדוניות בידי פלסטינים, אשר גורמות לנזק רב[14].
ב-4 באוגוסט1998 נורו ונרצחו שניים מתושבי היישוב במהלך סיור ביטחוני – שלמה ליבמן והראל בן נון[15]. שני המחבלים, ניזאר רמדאן וחוילד רמדאן, מהכפר תל הסמוך נעצרו ונידונו למאסר עולם, אך שוחררו ב-2011 כחלק מההסכם לשחרור גלעד שליט. לזכרם של שני הנרצחים הוקמה במקום הרצח שכונת שלהבת (שלמה ליבמן הראל בן-נון תנצב"ה) שבה מתגוררות כ-30 משפחות.
במוצאי שבת, 8 ביוני2002, חדר מחבל ליצהר וירה לכל עבר, עד שנורה ונהרג. במהלך חילופי האש עמו נפצעו ארבעה חיילים[16].
ב-13 בספטמבר2008 חדר מחבל בן 17 מהכפר עסירה אל-קבלייה לשכונת שלהבת במערב היישוב, הצית בית גדול שבו התגוררה משפחה עם כמה ילדים (משפחת בן שלמה) ודקר ילד בן 9 מספר פעמים[17]. בבוקר השבת ירדו עשרות תושבים מיצהר והתעמתו עם תושבי הכפר.
בשבת, 20 בספטמבר2008, חדר מחבל בשנית לשכונת שלהבת. לאחר שזוהה בידי כוחות הביטחון הוא השליך לכיוונם בקבוק תבערה, ומייד נורה ונהרג. מחבל זה היה אחיו של המחבל שחדר ליצהר שש שנים קודם לכן[18].
ב-25 ביוני2021 מחבל פלסטיני חדר לשכונת "מצפה יצהר" ותכנן לבצע פיגוע דקירה. רכז הביטחון של היישוב נטרל את המחבל.[19]
ב-9 באוגוסט2021 מחבלת ניסתה לבצע פיגוע דקירה בכניסה ליישוב ונוטרלה.[20]
ב-5 במרץ2024 מחבל ביצע פיגוע דקירה בצומת "יצהר הגדולה" ( כ-4 ק"מ מהישוב) ונוטרל.[דרוש מקור]
שמו של היישוב עולה לעיתים קרובות בהקשר של סכסוכים אלימים של תושביו עם פלסטינים תושבי האזור ועם צה"ל ומשטרת ישראל. המעשים האלימים כונו בשם: "תג מחיר" או ערבות הדדית; כך בהודעות התושבים ושלוחיהם שנתקבלו באמצעי התקשורת.
בספטמבר 2008 לאחר הפיגוע בבית בשכונת שלהבת ירדו רבים מתושבי יצהר לכפר עסירה אל-קבלייה שממנו בא המחבל. לפי הנטען הם השחיתו רכוש, תקפו תושבים ערבים ופצעו כמה מהם. ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, גינה את האירוע[21].
באוגוסט 2011 הוציא אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי צווי הרחקה ל-12 תושבי יצהר ותלמידי הישיבה בה, לאחר שעלו חשדות בדבר מעורבותם באירועי תג מחיר[22].
על פי רישומי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, ב-2011 ביצעו תושבי יצהר 70 התקפות על פלסטינים, הנתון הגבוה ביותר באותה שנה מהתנחלות אחת[23].
באפריל 2014 הרסו כוחות הביטחון בית קבע לא חוקי ביישוב. באותו יום נוקבו ביישוב צמיגי מכוניתו של מפקד חטיבת שומרון, אל"ם יואב ירום[24]. בתגובה פשטו כוחות הביטחון על היישוב, והרסו ארבעה קרוואנים בלתי חוקיים. במקום התפתחו עימותים אלימים בין אנשי כוחות הביטחון ומתנגדי ההריסה. באותו לילה פשטה קבוצה מתושבי יצהר על מוצב צבאי ארעי ביישוב וגרמה לו נזקים[25]. מעשה זה ספג גינויים רחבים[26], כולל מראשי מפלגות הימין[27], ואף ממזכירות יצהר[28]. בעקבות האירועים הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, צו תפיסה לישיבת עוד יוסף חי שביישוב, הלימודים במבנה הישיבה הופסקו והועברו למבנה זמני במרחק כמה מאות מטרים. במקום הוצבה פלוגה של משמר הגבול[29]. בשנת 2021 העביר משרד הביטחון כ-400,000 ש"ח בתמורה על השימוש במבנה ופיצויים על נזקים שנגרמו לו[30].
במרץ 2020 נזרקו בקבוקי תבערה על רכב של מג"ב ביישוב. לפי החשד, האירוע התרחש עקב עימותים על רקע פעילות מג"ב נגד הקמת בית כנסת בשטח צבאי סגור[31].
חבלה בעצי זית בבורין בידי מתנחלים היוצאים מישיבה ביצהר, ספטמבר 2024בין תחילת 2020 לאוגוסט באותה שנה נרשמו למעלה מ-40 אירועי אלימות של נערי גבעות באזור יצהר, יותר ממחציתם נגד כוחות הביטחון.[32]
תביעות דיבה מטעם תושבי יצהר
תושבי יצהר הגישו תביעת דיבה נגד השבועון "במחנה", שבה טענו כי בכתבה מ-28 בינואר2005 היו "עיוותים, סילופים, שקרים, והכפשות מכלילות, שהיו ללא כל בסיס". בכתבה התראיין מפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים שפלוגתו הוצבה במקום[33]. לדברי בא כוח התושבים, עורך הדין יעקב מנקין, הכתבה הייתה מגמתית ותכליתה לפגוע בתובעים ובציבור המתנחלים. הוא הוסיף כי לאחר פרסום ההשמצה בשבועון התנער צה"ל ממפקד הפלוגה, ואלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה, נתן לכך פומבי במכתב תמיכה ועידוד לתושבי יצהר. בפסק דין של בית משפט השלום נקבע כי לתביעה יש בסיס והצדדים הסכימו שהשבועון יפרסם התנצלות בפני תושבי יצהר. התביעה הכספית בתיק נדחתה.
במרץ 2010 פסק בית משפט השלום פיצוי של 50,000 ש"ח לארבעה חברי כיתת כוננות של יצהר, לאחר שקצין משטרה טען בשידור רדיו שהם "פורעי חוק רומסים ברגל גסה את החוק ומפריעים לעבודת המשטרה", מבלי שסייג שמדובר בחשדות בלבד ולאחר שהחקירה נגדם הסתיימה בלא כלום[34].
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא עיסוק מופרז בתיאור אירועי אלימות שוליים.
