|
הריגת יובל קסטלמן
הריגת יובל דורון קסטלמן התרחשה ב-30 בנובמבר 2023 במהלך פיגוע הירי ביציאה מירושלים. קסטלמן, אזרח ישראלי, הסתער על שני המחבלים ונטרל לפחות אחד מהם. דקות ספורות לאחר מכן הוא נורה על ידי חייל צה"ל במילואים שחשב שהוא מחבל. אביעד פריג'ה, החייל שירה בקסטלמן, נאשם בהמתה באחריות מופחתת. קסטלמן היה בן 38 במותו, תושב מבשרת ציון, עורך דין בנציבות שירות המדינה, ולוחם במג"ב ובמשטרה. במהלך מלחמת חרבות ברזל גויס לשירות מילואים, ולאחר מספר שבועות שוחרר וחזר לעבודתו בנציבות. הריגתו על ידי חייל צה"ל, דקות ספורות לאחר שהשתמש בנשקו הפרטי כדי להציל חיים, עוררה זעזוע ודיון ציבורי בנוגע למדיניות השימוש בנשק בישראל. הפיגוע והירי בקסטלמןבבוקר יום חמישי, 30 בנובמבר 2023, היום האחרון בשבוע ההפוגה במלחמת חרבות ברזל, נסעו שני מחבלי חמאס מצור באהר במטרה לבצע פיגוע המוני ב"טרמפיאדה" בשדרות בן-גוריון, בדרך היוצאת מירושלים. הם עצרו את רכבם מול תחנת האוטובוס המרכזית בשעה 07:38, יצאו מהרכב והחלו לירות בקהל שעמד שם. שלושה בני אדם נרצחו ורבים נוספים נפצעו. יובל קסטלמן, אזרח חמוש שנסע בנתיב הנגדי, יצא ממכוניתו, שלף את נשקו וסימן לאזרחים להתרחק[1]. המחבלים מיהרו לחזור למכוניתם וכאשר רכנו כדי להיכנס לרכב, חצה קסטלמן את הכביש בריצה וירה באחד מהם פעם אחת ממרחק קצר.[2][3] אביעד פריג'ה ורועי אייזנבך, שני חיילי מילואים, עמדו סמוך לתחנה עם גבם לכיוון המחבלים ולא ראו את המתרחש. הם רצו אל המתחם שלצד התחנה ונשכבו על הרצפה,[4] לאחר כמה שניות קמו, ובאיגוף התחנה התקרבו למכונית המחבלים. אייזנבך הגיע אל המדרכה, ירה במכונית וככל הנראה הרג את המחבל השני. קסטלמן, שעמד ליד המכונית בצד הפנימי של הכביש, נפגע שוב[דרושה הבהרה] מירי של אייזנבך או של פריג'ה, שהיה מעט הלאה מהמכונית. בשלב זה זרק קסטלמן את אקדחו, ירד לישיבה על ברכיו, פשט את הז'קט והראה שאין לו נשק נוסף. לפי עדויות בשטח[5] הוא הרים את ידיו וצעק: 'אני ישראלי, אל תירו'[6][7]. פריג'ה ירה שתי יריות לעבר מרכז גופו של קסטלמן, שקם על רגליו ונופף בידיו לעצור את הירי. פריג'ה, שעדיין חשב שהוא המחבל, התקרב וירה בו שתי יריות נוספות. קסטלמן נפל, ובעודו מתמוטט על הכביש הצליח לזרוק את הארנק שלו לכיוון היורה, כנראה כדי שיראו בתעודת הזהות שהוא ישראלי. גם אז ירה פריג'ה שתי יריות נוספות.[8] קסטלמן נפצע אנושות. אנשי כוחות הביטחון הראשונים שבאו לזירה סברו כי הוא מחבל ולא ניגשו לעזור לו[9]. בהמשך הוא פונה לבית החולים שערי צדק, שם נותח וטופל עד שעות הערב, אז נקבע מותו[10]. קסטלמן בן ה-38 נקבר למחרת, יום הולדתו העברי והלועזי גם יחד[11]. הדיווח והשיח בתקשורתבסביבות 10:00 בבוקר, כשעתיים לאחר הפיגוע, התקשר העיתונאי ינון מגל לאביעד פריג'ה, החייל שירה בקסטלמן, מתוך מחשבה שהוא זה שנטרל את המחבלים. פריג'ה תיאר כי "היה שם מחבל וירינו בו", ומגל תיקן אותו שהיו שניים. בתוך הדברים, כשהוגדר על ידי המראיין כגיבור, התנצל פריג'ה כי אין בו דבר מיוחד ואמר: "כל חיילי צה"ל מתים לעשות 'איקס'". כשנשאל אם הם ביצעו וידוא הריגה ענה: "כן, ירינו עד שהם נפלו", וסייג שאינו יודע אם אכן היריות שלו הן שהרגו או שמא של החייל הנוסף[12]. למשפחתו של יובל קסטלמן נודע על האירוע אחר הצהריים, כששוטר התקשר כדי להודיע להם שהנשק, הטלפון והארנק שלו נמצאים במשטרה[13]. רק לפנות ערב חשף כתב חדשות 13, יוסי אלי, כי קסטלמן ירה במחבלים וכי הוא נורה על ידי פריג'ה[14]. סרטונים מהאירוע פורסמו ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות ועוררו ביקורת ציבורית חריפה. משה קסטלמן, אביו של יובל, אמר "פשוט הוציאו אותו להורג", ודרש הגשת כתב אישום נגד החייל היורה[15]. בין הנושאים שעלו לדיון ציבורי היו הוראות הפתיחה באש, הוצאה להורג ללא משפט של מחבלים, סיוע רפואי למחבלים פצועים[16] ומדיניות חלוקת נשק לאזרחים. הוראות הפתיחה באש הן נוהל המגדיר מתי רשאים נושאי נשק חם, ובעיקר חיילים, לירות בנשקם, מבלי שקיבלו פקודת ירי ישירה בזמן אמת, ומפרט את הצעדים שיש לנקוט קודם לפתיחה באש. הוראות אלו נתונות לביקורת מצד גורמים שונים בישראל, במיוחד לגבי השימוש בהן כלפי מחבלים בזירות פיגוע, ובתקשורת נשמעת לעיתים הטענה כי יש לירות למוות במחבלים גם אם אינם מהווים סכנה מיידית. ינון מגל, לדוגמה, כתב ב-2015 כי "חשוב להשתדל שמחבל שמבצע פיגוע לא יישאר בחיים"[17][18]. לאחר האירוע דוברים רבים מתחו ביקורת על קולות אלה וטענו כי הם שהובילו באופן ישיר להריגתו של קסטלמן[19]. פרופסור מרדכי קרמניצר כתב במאמר לעיתון "הארץ" כי במדינת חוק הסמכות להמית אדם כעונש אינה נתונה בידי חיילים או אזרחים[20]. הרמטכ"ל הרצי הלוי התייחס לאירוע ואמר כי "אנחנו מעלים על נס גבורת אזרח שרץ באומץ רב לתוך האש, לחדול הרג אזרחים", והוסיף, "לא למהר בירי כשפוחת הסיכון, ואנחנו לא יורים במי שמרים ידיים"[21]. כחלק מהדיון הציבורי, עלתה הטענה כי מדיניות הרחבת חלוקת כלי הנשק לאזרחים, שהתגברה באופן ניכר מאז מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר, עלולה לגרום לאסונות דומים[22][23]. במענה לשאלת עיתונאים בנוגע ליד הקלה על ההדק והעידוד להוצאות להורג בשטח, וכן בנוגע למדיניות חלוקת הנשק, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא השני ואמר שדווקא הימצאותו של אזרח חמוש (קסטלמן) הצילה חיים, ולא נשקו של החייל. הוא הודה שחלוקת כלי נשק עשויה לגרום גם נזק וסיכם במילים: ”זאת המדיניות ויש מחירים – אלה החיים”[24]. דבריו של נתניהו חוללו סערה בתקשורת וברשתות החברתיות[25]. השר בני גנץ כתב בתגובה "אלו לא החיים", ואמר שהאירוע מחייב הפקת לקחים[26]. מאוחר יותר התקשר נתניהו לאביו של קסטלמן ואמר שמדובר בטרגדיה איומה, וכי קסטלמן הוא גיבור ישראל[27]. כמו כן אמר כי תתבצע חקירה, והאחראים יועמדו לדין[28]. חקירת האירועמצ"ח נמנעה מלהתערב בחקירה והיא התנהלה על ידי משטרת ישראל, מחוז ירושלים[29]. בעקבות הלחץ הציבורי, הצטרפה לחקירה היחידה הארצית לחקירות מבצעיות (יאל"ם) במצ"ח. שני החיילים שהיו בזירת האירוע וירו נחקרו באזהרה ופריג'ה נעצר[30][31]. בבוקר 5 בדצמבר, בדיון הארכת מעצר, קבע שופט המעצרים בית הדין הצבאי, סא"ל טובי הארט, כי "החשוד ביצע ירי שלא כדין, לא מתוך צורך מבצעי אלא מתוך קלות דעת ביחס לאפשרות מותו של מי שכבר אין נשקפת ממנו כל סכנה"[32], אך הוסיף שמשום שלא נמצאו קליעים בגופת המנוח (זאת על פי דברי המשטרה שנתגלו בדיעבד כשגויים) ולא נערך ניתוח שלאחר המוות, "ספק רב אם יהיה ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר באיזה שלב נפגע המנוח פגיעות שהיו מובילות למותו בסופו של דבר". באותו ערב, בשל חוסר מסוכנות, שחרר בית הדין את החייל למעצר בית בתנאים מגבילים[33]. בבוקר 7 בדצמבר ביצעו שני החיילים אביעד פריג'ה ורועי אייזנבך, כל אחד בנפרד, שיחזור בזירת הפיגוע מול חוקרי מצ"ח[34]. ב-26 בדצמבר האריך בית הדין הצבאי בשמונה ימים את מעצר הבית של אביעד פריג'ה אך אישר לו לצאת לעבוד[35]. ב-2 בינואר בית הדין הצבאי החליט לשחרר את החייל ממעצר הבית בהסכמת שני הצדדים, ללא תנאים מגבילים. נתיחה לאחר המוותהמשטרה שחררה את גופתו של קסטלמן לקבורה, מבלי לבצע נתיחה לאחר המוות. זאת כיוון שלטענת המשטרה, הקליעים עברו בגופו של קסטלמן, ואינם נראים בצילום CT[29]. נטען כי השוטרים לא שוחחו עם הרופאים שניתחו את קסטלמן[36], והסתפקו בשיחת טלפון עם קב"ט בית החולים, שאמר כי אם היו נמצאים רסיסים או קליעים הרופאים היו אומרים לו[37]. אולם ערוץ 13 חשף את דו"ח צילום ה-CT מבית החולים, ובו כתוב שנמצאו שרידים מתכתיים של חלקי קליעים בחזה ובפנים של קסטלמן[38][39][40]. לפי מצ"ח, מדובר בחלקי קליע גדולים יחסית, והיא המליצה על הוצאת גופתו של קסטלמן מהקבר לצורך נתיחה שלאחר מהמוות[41]. הפרקליטות הצבאית הציגה בפני משפחתו של קסטלמן את ההתפתחויות בחקירה. היא הציעה להוציא את הגופה ולבצע נתיחה שלאחר המוות, והסבירו שיש בכך תוחלת חקירתית. גם השופט אמר שחוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית תסייע לשפוך אור על הפרשה. לאור זאת הסכימה המשפחה להוצאת הגופה, והיא הועברה למכון לרפואה משפטית[39]. ביום 10 בדצמבר 2023 בוצעה נתיחת הגופה במכון לרפואה משפטית ונמצאו קליע רובה M16 ורסיסי קליעים, זאת בניגוד לטענת המשטרה בבית המשפט[42]. שבועיים לאחר האירוע התפרסם בוואלה ממצא שהועבר למצ"ח עוד לפני הנתיחה, המשייך לכאורה את הירי שהרג את יובל קסטלמן אך ורק לאביעד פריג'ה[43]. חקירת התנהלות המשטרההמפכ"ל הורה לניצב בכיר לבחון את ממצאי הנתיחה ואת התנהלות החקירה. פרקליט המדינה עמית איסמן הנחה את מח"ש לפתוח בבדיקת התנהלות צוות החקירה המשטרתי, ובמקביל אסר על הבדיקה המשטרתית העצמאית שהחלה[44]. ב-18 בספטמבר 2024 סגרה מח"ש את הליך הבדיקה, ומשפחת קסטלמן ערערה על כך[45]. לפי עורך הדין של המשפחה, קצין משטרה טען שאין צורך בנתיחת הגופה והצהיר, הן במזכרים והן באוזני המשפחה, שלא נמצאו קליעים בגופה, ״למרות שבדיקת ה-CT הראשונית הראתה סימני מתכת רבים בבטנו״, ושבדיקה נוספת גילתה קליע שלם בחזהו. לטענת המשפחה, לאחר שהתגלה לה שהשוטר לא אמר את האמת, היא נאלצה להסכים להוצאת הגופה מהקבר ביום סיום השבעה, והגופה נותחה באיחור במכון לרפואה משפטית. המשפחה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה והציגה ״מגוון של מזכרים כוזבים מטעם קצין משטרה אחד לפחות, שיחות מוקלטות המעידות על שקרים, ועדויות נוספות״[46]. העמדה לדיןב-28 בנובמבר 2024 הוגש כתב אישום באשמת המתה באחריות מופחתת נגד היורה בקסטלמן, אביעד פריג'ה.[47] ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
