יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מאז שהערך נכתב, השתנו הרבה דברים. למשל, קטגוריות חדשות..
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מרים משקולות מקצועימרימת משקולות באליפות העולם ב-2009
הרמת משקולות הוא מקצוע באתלטיקה כבדה אשר מכיל את ההרמות האולימפיות.
הנפה -הרמה בה המוט נאחז באופן רחב, ומורם מעבר לראש בתנועה אחת רציפה.
דחיקה- הרמה אשר מורכבת מקלין בו המוט מורם מהרצפה עד לכתפיים בתנועה אחת, ולאחר מכן מהכתפיים עד למעבר לראש בתנועה אחת ורציפה.
עד שנת 1972, המופיעים התחרו בקרב שלושה אשר כלל הנפה, דחיקה ולחיצה. משנה זו, הוחלט להשאיר רק את השניים הראשונים עקב קושי של השופטים לשיפוט הלחיצה, ולכן קרב שניים מלווה את הענף עד ימינו.
לעיתים משתמשים במושג הרמת המשקולות באופן בלתי מדויק, כאשר ההתייחסות היא לאימוני משקולות.
היסטוריה
תחרויות הרמת משקולות התקיימו עוד בימי קדם, ונכללו, כפי הנראה, באולימפיאדתיוון העתיקה. הם היו כלולים במשחקים האולימפיים המקוריים בשנת 1896. הרמת משקולות לנשים החלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והתווספה למשחקים האולימפיים בשנת 2000.
דחיקה(Clean and jerk) - בה המתחרים קודם מרימים את המשקולות מהרצפה אל עמדת ביניים, בה המשקולות נחות על הכתפיים, ולאחר מכן נעמדים ודוחקים את המשקולות אל מעל הראש.
בעבר היה קיים סוג שלישי, לחיצה (Clean and Press), שכלל הרמת המשקולות אל עמדת ביניים בדומה לדחיקה, ולאחר מכן הרמת המשקולת למעלה בכוח ידיים בלבד, ללא הקפיצה אל מתחת למשקולת הנהוגה בדחיקה. סגנון הלחיצה בוטל אחרי אולימפיאדת מינכן (1972).
נציגי ישראל השתתפו התחום הרמת המשקולות באולימפיאדות רומא 1960, מינכן 1972, מונריאול 1976, לוס אנג'לס 1984, ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, ריו דה ז'ניירו 2016 וטוקיו 2020. בשנת 1976אדוארד וייץ הגיע למקום החמישי, וזה היה המקום הכי גבוה בתולדות השתתפות ישראל בתחרויות הרמת משקולות באולימפיאדה. ישנן מספר זכיות במדליות באליפויות העולם, ביניהן מקום ראשון בשוודיה ב-1972 בו זכה עדי ברנה. באליפויות אירופה ישנן זכיות רבות, ביניהן באליפות אירופה לשנת 2019ניקול רובנוביץ' זכתה במדליית ארד ואולגה שפירו זכתה במדליית ארד בשנת 2022. סיליה גולד זכתה במדליית כסף בשנת 2024.
