|
חבורה שכזאת
חבורה שכזאת הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1962 בבימויו של זאב חבצלת. התסריט מבוסס על ספרו רב המכר של ישראל ויסלר (פוצ'ו) "חבורה שכזאת" משנת 1957 וזכה בפרס אשר ברש. הספר יצא שוב בהוצאה מורחבת ב-2009 בשם "חבורה שכזאת היינו". הסרט צולם בשחור-לבן בקיבוץ פלמחים וזכה להצלחה רבה. זאב חבצלת במאי הסרט, נהרג בתאונה זמן קצר לפני הקרנת הבכורה. תקציר העלילהשנת 1946, הנער יוסי (יוסי בנאי) הגר בשכונת מחלול ביחד עם אמו האלמנה (שושנה דואר), קם בבוקר אורז מזוודה ומתכונן לעזוב ולהתגייס לפלמ"ח. ברגע האחרון מתעוררת אמו ומנסה לשכנע אותו להישאר אך לשווא. הוא מגיע לקיבוץ ויוסי פס (בומבה צור), הליצן של החבר'ה מתחזה למפקד, עורך לו "ראיון קבלה" ומצווה עליו להתפשט ולבצע תרגילי התעמלות. יוסי עושה זאת ללא תהייה לקול צחוקם של החבר"ה המציצים עליו דרך החורים באוהל. יוסי נמצא באוהל ביחד עם עוד שלושה "יוסל'ך" - יוסי פס, יוסל'ה (אבנר חזקיהו) ויוסק'ה (עודד תאומי). מפקד המחלקה הוא דודיק (נתן כוגן) וסגנו הוא דב (עמנואל בן עמוס). השלושה מתחקרים את יוסי באשר לשמו. מכיוון שיש "עודף" בשם זה, הם קובעים כי ייקרא "יוסיניו". חבר הקיבוץ גוטהרץ (גדעון זינגר) תמים במיוחד ומעריץ את הפלמחניקים. הם גונבים תרנגולת מן הלול ומבשלים אותה. כאשר הוא מגיע לאוהל שלהם ומגלה את תכולת הסיר, הם בודים מליבם סיפור על כך שהעוף דרוש כדי להאכיל את הכלב של הזקיף הבריטי בתחנת משמר שעליהם להתקיף. במחלקה נמצאות גם בנות שהבולטות בהן הן זיוה (גילה אלמגור) ושולה (מרים שרון). שולה מנסה להתחיל עם יוסיניו הבתול ללא הצלחה, ודב מנסה לכפות את עצמו על זיוה היפה ללא הצלחה. השואה מוזכרת בסרט בתור פליט שואה בודד (אילי גורליצקי) בעל מבט נוגה, הגר לבדו ב"ליפט" בסמוך למחנה הפלמ"ח, מנגן במפוחית פה ומשחק עם עצמו בשחמט. המחלקה יוצאת לשתי פעולות: העלאת מעפילים ותקיפת תחנת חוף בריטית. משתיהן מצליחים שלושת ה"יוסל'ך" להתחמק. הם בורחים אל תל אביב ומודדים נעליים בחנות. לאחר מכן גם הולכים לקולנוע עם הבנות ומעוררים קטטה גדולה באולם. לגוטהרץ בקיבוץ הם מספרים על פעולותיהם בפלמ"ח והוא מעריץ אותם. אמו של יוסיניו מגיעה למחנה, מוצאת את יוסיניו במקלחת ומביישת אותו מול חבריו. היות שהיא מעוניינת להחזירו הביתה, יוסי פס שוב מתחזה למפקד איתו היא מעוניינת לשוחח והוא משכנע אותה שנוכחותו של יוסיניו חיונית למחנה. למחרת נפרד ממנה יוסי והיא מבקשת ממנו לכתוב לה מכתבים, ללבוש בלילה סוודר ולחזור הביתה לאחר שיסיים עם הפלמ"ח. לבסוף יושב יוסיניו עם חבריו ומגיע בחור חדש למחנה המבקש לדעת איפה ימצא את המפקד. יוסיניו כפלמחני"ק ותיק, מורה לו את הדרך ומוסיף שכבר יזכה לקבלת פנים. חברי הקבוצה מציגים כעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית: אשכנזים ומזרחים, נשים וגברים וניצול שואה. העבר של ניצול השואה, שאינו זוכה אף לשם, כלל אינו עולה על הפרק. הוא מתואר כשתקן ומסוגר, כמי שאינו מעוניין לחשוף את סיפורו, ובכך מתורצת השתיקה של הסרט בנוגע לשואה.[1] שחקנים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
