|
חומיבבה (נמרה)
חומיבבה הייתה נמרה מתת-המין נמר המדבר שהתגוררה באזור נחל דוד בשמורת הטבע עין גדי שבמדבר יהודה. היא התפרסמה כנמרה הוותיקה ביותר במדבר יהודה,[1] וכתבות רבות בתקשורת הישראלית עקבו אחר קורותיה לאורך השנים.[2] בין השאר התפרסם בעיתון הנוער "סלעית" טור קבוע אודותיה, ואודות נמרים נוספים במדבר יהודה. פרסומה של חומיבבה בא לה בעיקר בעקבות מחקר ארוך שנים של הזואולוג גיורא אילני, שגם נתן לה את שמה, על שם חומבבה, שומר היער ב"עלילות גילגמש"[3]. אילני עקב אחרי אוכלוסיית הנמרים במדבר יהודה לאורך השנים, ובעיקר אחרי חומיבבה.[4][3] ביוגרפיהבמהלך שנות השמונים הוחלט לצמצם את אוכלוסיית הנמרים במדבר יהודה,[5] מאחר שאלה הפריעו לתושבי קיבוץ עין גדי הסמוך לשמורה, ומספר נמרות פוריות נלכדו והועברו אל מחוץ לשמורה. בשמורה נותרו הנמרות חומיבבה ושלומציון. נוצרה ביניהן יריבות, שכן שלומציון הצעירה החלה לדחוק את חומיבבה המזדקנת אל מחוץ לטריטוריה אותה תבעה לעצמה.[6][7][3][8] בסוף 1985 הצליחה חומיבבה להסיר את המשדר שהוצמד לה ושבאמצעותו עקבו אחריה החוקרים. בתחילת 1986 נפגעה חומיבבה בתאונה כשרכב שטח צבאי ובו חיילים פגע בה ופצע אותה. בהיעדר משדר שיאפשר לאתר אותה, למשך תקופה קצרה התעורר חשש שחומיבבה נהרגה בתאונה, אך לאחר זמן מה הופיעה מחדש.[9][10] בספטמבר 1993 נהרגה חומיבבה, שגילה המוערך באותה עת היה כ-18–20 שנה, גיל הנחשב לזקנה מופלגת לנמר בטבע, כשנורתה על ידי קבוצת חיילים שטיילו באזור נחל דוד וחשו מאוימים כשנתקלו בה.[1][4] מותה זכה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית, ועורר תרעומת בקרב שומרי הטבע.[11] ראו גםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
