|
חיים שטיינר
הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מזקני תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, זקן רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. היה מעביר שיעורים שבועיים מרכזיים במספר ישיבות בציונות הדתית. הרב שטיינר כיהן בעבר כראש רבני מפלגת תקומה והיה מחברי איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, וכיום הוא חבר הנשיאות של רבני הארץ הטובה.[1] ביוגרפיהנולד בשנת ה'תרצ"ז בירושלים לעזרא ולחנה שטיינר שעלו ארצה מצ'כסלובקיה בשנת תרצ"ה. בשנת תשי"ב למד בישיבת כפר הרא"ה ועם הקמתה של ישיבת נתיב מאיר עבר ללמוד בה לבקשת הרב אריה בינה. בשנת תשט"ו (1955) החל ללמוד בישיבת מרכז הרב והיה חלק מהגרעין הראשון של התחדשות הישיבה,[2] בישיבה למד בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא. במלחמת יום הכיפורים שירת כרב חטיבה.[3] בין השנים ה'תשל"ז (1977) – ה'תש"מ (1980) למד בכולל האידרא אצל הרב שלמה גורן. בשנת תשמ"ב כתב לו הרב צבי יהודה קוק מכתב המלצה שבו הוא מבקש ממנו להוציא לאור את ההערות ההלכתיות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק על הגמרא שלו.[4] לאחר פטירת הרצי"ה ערך והוציא לאור עם הרב איסר קלונסקי את ספר כתבי הרצי"ה "אור לנתיבתי". כמו כן הוציאו יחד קובץ עליו קובץ בשם "לזכרו". בנוסף, הם ליקטו יחד מאות תשובות, מאמרים, והערות של הרצי"ה העוסקים בהלכה, במטרה להוציאם לאור.[2] הרב שטיינר הוא ראש רבני מפלגת תקומה, חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל וחבר נשיאות איחוד רבני תורת הארץ הטובה. הוראההרב שטיינר לימד בישיבת ירושלים לצעירים מעת הקמתה בשנת ה'תשכ"ד. בשנת ה'תשכ"ט (1969) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לר"מ בישיבת מרכז הרב. הוא מכהן בתפקיד זה עד היום, אך בשנת תשע"ג הפסיק לשמש כר"מ לשיעור קבוע בגמרא. הוא עדיין מעביר שיעור שבועי באמונה על ענייני ארץ ישראל והלכותיה ולעיתים נותן שיעורים באירועים בישיבה, וחותם על כרוזים שונים להביע את עמדתה הציבורית של הישיבה. נחשב לאחד המוסמכים מתלמידי הרצי"ה להביע עמדות בהנהגה הציבורית, כך למשל כרוזו המפורסם של הרצי"ה לא תגורו על פינוי יישובים נכתב על ידו בהוראת רבו. לדבריו השפעה רבה בציונות הדתית. בשנת ה'תשנ"ט (1999) שב ללמד בביתו לתלמידי הישיבה לצעירים עד תחילת העשור השני של המאה 21. במשך השנים שימש כר"מ גם בישיבות ניר שבקריית ארבע, אור עציון, 'בית מדרש לתורה' ואחרות. הוא מלמד במדרשת בת-ציון בקריית משה והיה ממייסדי רשת אולפנות צביה יחד עם הרב איתן אייזמן ואחרים. הוא מעביר את השיעור השבועי המרכזי בישיבת עטרת נחמיה בתל אביב שהוא נשיאה. עד לפני מספר שנים העביר שיעור שבועי גם בישיבת בית אל. .jpg) משפחתובשנת תשכ"ד נשא לאישה את פועה (שכתבה את הספרים "מתוך ההפיכה", "ההר הטוב הזה", "למלכה אין כתר"), בתו של הרב שלמה זלמן מן-ההר, והם מתגוררים ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. לזוג שמונה ילדים.
בין גיסיו: הרב עמיאל שטרנברג - ראש ישיבת הר המור, הרב יששכר גואלמן - לשעבר מפמ"ר תנ"ך במשרד החינוך, הרב ישעיהו שפירא איש חינוך בעל אתר שו"ת הלכה אקטואלי, (גם אפליקציה מתאימה), והרב חיים מן ההר - לשעבר ראש ישיבת 'תורת ירושלים' של קהילת מתמידים. משנתוהרב שטיינר דוגל בציות לגדולי הדור בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלות שהן מורכבות או חמורות מבחינת השלכותיהן, כגון אלו הקשורות לענייני כלל ישראל. הוא רואה ברב אברהם יצחק הכהן קוק ובבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק גדולי דור מיוחדים, בכך שבנוסף לגדלותם ההלכתית היו גדולים גם בתפיסה אמונית. את הרב קוק הוא מציין כמי שחולל מהפך בתפיסת העולם ההלכתית, בין השאר בכך שקבע שעם תקומת הציונות המצב אינו עוד בגדר "גלות", אלא "גאולה". לאור זאת, הוא סובר שבשאלות כגון אלה יש לפנות לגדולי הדור הממשיכים – באופן כללי – את גישתם של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה ביחס למדינה, שבתוכם הוא מונה את הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן והרב אליעזר וולדינברג. הרב שטיינר מדגיש את הצורך לברר את השאלות הנתונות בוויכוח ציבורי על פי ההלכה. כך הוא עושה בסוגיות כגון: "הסכמי שלום" תמורת שטחים, גבולות הארץ, היחס לבתי המשפט החילוניים, והפגנות נגד חילולי שבת. הוא מתנגד עקרונית ובתוקף למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים – אף לא במסגרת של התנתקות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאת הרב אברהם שפירא לסרב פקודה.[5] הוא קבע שזו "הלכה פשוטה" כלומר שברור שכך הדין, ואמר שהעובדה ש"התנפלו על ר' אברום כשאמר אותה" היא בגלל שלדבריו חסרה דמות כמו הרצי"ה, שהנחיל את העמידה על קיום דין התורה והנחרצות שלא לזוז מההלכה.[6] בהתאם למשנת רבותיו הרצי"ה והרב שפירא הרב שטיינר תומך בסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל בענייני היהדות בישראל, ועל כן הוא חתם על מכתבי רבנים נגד גיורים פרטיים שלא על ידי הרבנות והבהרה שלא יכירו בהם,[7] וכן נגד מערכי נתינת כשרות בניגוד לרבנות הראשית, וקריאה לארגון "צהר" לסגת ממערך הכשרות שיזם בניגוד אליה.[8] הרב שטיינר נודע בשיעוריו על הלכות ארץ ישראל – העוסקים ברבים מהנושאים האקטואליים בהנהגת המדינה: גבולות הארץ, מצוות יישובה וכיבושה, חקיקה דתית, מגורי גוי בארץ ובירושלים, פינוי חלקים מהארץ כחלק מהסכמי שלום, בתי המשפט וערכאות, סירוב פקודה בפינוי יישובים, חובת השמיעה לגדולי הדור, היחס לגוי ועוד. הוא גם מדגיש את המצווה באהבת ארץ ישראל.[9] בשנת ה'תשפ"א חתם עם רבנים נוספים על מכתב התנגדות להקמת ממשלה שתזדקק לתמיכה מכל סוג שהיא על מפלגות ערביות.[10] בתמוז ה'תשפ"ב תמך במבצע של תנועת נחלה להקמת יישובים חדשים ביו"ש, והשתתף בעצמו בעליה לקרקע למאחז החדש יחיש ציון[11] חיבוריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
