חיסון מוחלש (או חיסון חי מוחלש; באנגלית: live attenuated vaccine, או LAV) הוא חיסון שנוצר על ידי הפחתת האלימות של פתוגן (בעיקר נגיף) תוך שמירה על יכולת ההתרבות שלו (נגיף "חי")[1]. ההחלשה משנה את האורגניזם המדבק כך שהוא הופך לבלתי מזיק או לאלים פחות[2]. חיסונים אלו שונים מאלו המיוצרים תוך כדי הריסת הנגיף (חיסון מומת).
בהשוואה לחיסונים מומתים,חיסונים מוחלשים מעוררים תגובה חיסונית חזקה ויעילה שנמשכת לאורך זמן[3], עם הופעת חסינות מהירה[4][5][6]. חיסונים מוחלשים פועלים על ידי עידוד הגוף ליצור נוגדנים ותאי זיכרון חיסוני בתגובה לפתוגן הספציפי שהחיסון מגן מפניו[7]. דוגמאות נפוצות של חיסונים חיים מוחלשים הם החיסונים נגד חצבת, חזרת, אדמת, קדחת צהובה וכמה מהחיסונים נגד שפעת[3].
פיתוח
נגיפים מוחלשים
ניתן להחליש נגיף באמצעות עקרונות האבולוציה על ידי גידול מספר דורות של הנגיף בתוך זנים מארחים זרים, כגון[8][9]:
אוכלוסיית הנגיפים הראשונית מוזרקת אל מארח זר. באמצעות מגוון גנטי טבעי או מוטציה מושרה, לחלק קטן מהנגיפים תהיה יכולת להדביק את התאים של המארח[9][10]. נגיפים אלו יתפתחו כזן חדש בתוך המארח. לאחר זמן מה מועברים נגיפים שהתפתחו במארח לגידול בסביבה אחרת, בה חלק מהם יצליחו להתרבות, וחוזר חלילה. עקב היעדר לחץ אבולוציוני הנגיף יאבד בהדרגה את התכונות שגרמו לו להתאים במיוחד למארח אנושי[9][10] בסוף תהליך זה הנגיף הופך מותאם למארח הזר עד שכמעט אינו מזיק לאדם[10]. מצב זה מקל על המערכת החיסונית האנושית לחסל את הנגיף המוחלש הניתן בחיסון, וליצור את תאי הזיכרון החיסוני שאמורים להגן על החולה במקרה של חשיפה עתידית לנגיף המקורי[10].
ניתן ליצור נגיפים מוחלשים גם בעזרת גנטיקה הפוכה. החלשה גנטית משמשת גם ליצירת נגיפים לתקיפת תאים סרטניים.
חיידקים מוחלשים
ניתן ליצור חיידקים מוחלשים על ידי מעבר דרך מספר מארחים, בדומה לשיטה המשמשת בנגיפים[11]. נעשה שימוש גם במניפולציה של גנים בהנחיית גנטיקה הפוכה[12].
חיסונים פועלים על ידי עידוד יצירת תאים, כגון CD8+ ו-CD4+ לימפוציטים T, או מולקולות, כגון נוגדנים, הספציפיות לפתוגן[7]. התאים והמולקולות יכולים למנוע או להפחית את ההדבקה על ידי הריגת תאים נגועים או על ידי ייצור אינטרלוקינים[7]. הגורמים הספציפיים המתעוררים תלויים בחיסון[7]. חיסונים חיים מוחלשים נוטים לעזור בייצור של לימפוציטים T ציטוטוקסיים CD8+ ותגובות נוגדנים תלויי T[7]. החיסון יעיל רק כל עוד הגוף שומר על אוכלוסייה של תאים אלו[7]. חיסונים חיים מוחלשים יכולים לגרום לחסינות ארוכת טווח, לעיתים לכל החיים, מבלי להידרש למספר מנות חיסון[10][7]. חיסונים חיים מוחלשים יכולים גם לעורר תגובות חיסוניות תאיות שאינן מסתמכות רק על נוגדנים אלא מערבות גם תאי חיסון כגון תאי T ציטוטוקסיים או מקרופאגים[10].
בטיחות
חיסונים חיים מוחלשים מעוררים תגובה חיסונית חזקה ויעילה שנמשכת לאורך זמן[3]. מאחר שהפתוגנים מוחלשים גנטית, נדיר ביותר שהם יחזרו לצורתם המקורית ובעקבות כך יגרמו למחלה[16]. בחמשת החיסונים החיים המוחלשים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי (שחפת, פוליו פומי, חצבת, רוטה וירוס וקדחת צהובה) תגובות לוואי חמורות הן נדירות ביותר[16]. עם זאת, בדומה לכל תרופה או הליך רפואי, לאף חיסון לא ניתן להבטיח שהוא בטוח או יעיל ב-100%[17].
אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת (למשל, זיהום ב-HIV, כימותרפיה, או ליקוי חיסוני משולב) בדרך כלל אינם אמורים לקבל חיסונים מוחלשים, כיוון שהתגובה החיסונית שלהם עלולה להיות לא בטוחה או בלתי יעילה[3][16][18][19]. אמנם אנשים שנמצאים במגע קרוב עם בעלי מערכת חיסונית מוחלשת יכולים לקבל את רוב החיסונים המוחלשים, מאחר שאין סיכון מוגבר להדבקה, למעט במקרה של חיסון פוליו פומי[19] ובמקרים מסוימים גם חיסון המכיל וריצלה מוחלשת[20].
כאמצעי זהירות, חיסונים מוחלשים אינם ניתנים בדרך כלל במהלך הריון[16], בשל הסיכון להעברת נגיף בין האם לעובר. בפרט, לחיסון נגדאבעבועות רוח ונגד קדחת צהובה הוכחו כבעלי השפעות שליליות על עוברים ותינוקות יונקים[21].
לחלק מהחיסונים החיים המוחלשים יש תופעות לוואי מתונות כתוצאה מדרך הנתינה שלהם. לדוגמה, החיסון המוחלש נגד שפעת ניתן באף וקשור לגודש באף[21].
בהשוואה לחיסונים מומתים, חיסונים חיים מוחלשים רגישים יותר לתקלות שכן יש לשמור אותם בתנאים מחמירים במהלך שרשרת האספקה ולהכינם בקפידה (למשל, במהלך המסה או הרחפה)[3][16][18].
היסטוריה
ההיסטוריה של פיתוח חיסונים החלה עם יצירת החיסון נגד אבעבועות שחורות על ידי אדוארד ג'נר בסוף המאה ה-18[22]. ג'נר גילה שהדבקה של אדם באבעבועות הפרות מעניקה חסינות נגד אבעבועות שחורות, מחלה שהייתה אחת ההרסניות ביותר בהיסטוריה האנושית[23][24]. אף שהחיסון המקורי נגד אבעבועות שחורות נחשב לעיתים לחיסון מוחלש בשל אופיו החי, הוא לא היה מוחלש במובן המקובל כיום, כיוון שהוא לא נגזר ישירות מנגיף האבעבועות השחורות, אלא התבסס על נגיף קרוב אליו, שגורם למחלה פחות קטלנית[25][26]. הגילוי שניתן להחליש מחלות באופן מלאכותי הגיע בסוף המאה ה-19 כאשר לואי פסטר הצליח להפיק זן מוחלש של נגיף הכולרה של עופות[25]. פסטר יישם את הידע הזה כדי לפתח חיסון מוחלש נגד חיידק הגחלת ולהדגים את יעילותו בניסוי פומבי[27]. החיסון נגד כלבת הראשון הופק לאחר מכן על ידי פסטר ואמיל רו על ידי גידול הנגיף בארנבות וייבוש רקמת העצבים הפגועה[27].
הטכניקה של טיפוח חיידק או נגיף שוב ושוב במדיה מלאכותית ובידוד זנים פחות אלימים נוצרה בראשית המאה ה-20 על ידי אלברט קלמט וקאמי גרן שפיתחו חיסון מוחלש נגד שחפת הידוע כחיסון BCG[22]. טכניקה זו שימשה מאוחר יותר מספר צוותים בעת פיתוח החיסון לקדחת צהובה, תחילה על ידי סלארדס וז'אן לגרה, ולאחר מכן על ידי תיילר וסמית[22][25]. החיסון שפותח על ידי תיילר וסמית היה הצלחה גדולה ועזר לבסס שיטות עבודה עבור חיסונים רבים אחרים. שיטות אלה כוללות גידול של וירוסים בתרבית רקמה ראשונית (למשל, עוברי אפרוחים), ולא בבעלי חיים, ושימוש בנגיפים המוחלשים המקוריים ולא בנגיפים שנגזרו מהם (כדי להפחית את השונות בפיתוח החיסונים ולהפחית את הסיכוי לתופעות לוואי)[25][26]. באמצע המאה ה-20 פעלו בתחום זה וירולוגים בולטים רבים, כולל סבין, הילמן ואנדרס, ופותחו מספר חיסונים מוחלשים מוצלחים, כגון אלה נגד פוליו, חצבת, חזרת ואדמת[28][29][30][31].
רשימה של חיסונים מוחלשים
בשימוש כיום
עבור רבים מהפתוגנים המפורטים להלן ישנם מספר חיסונים, הרשימה מציינת שיש חיסון מוחלש אחד (או יותר) עבור הפתוגן המסוים הזה, אך לא בהכרח שכל החיסונים עבור הפתוגן הם מוחלשים.
^ 1234Galinski, Mark S.; Sra, Kuldip; Haynes, John I.; Naspinski, Jennifer (2015), Nunnally, Brian K.; Turula, Vincent E.; Sitrin, Robert D. (eds.), "Live Attenuated Viral Vaccines", Vaccine Analysis: Strategies, Principles, and Control (באנגלית), Berlin, Heidelberg: Springer: 1–44, doi:10.1007/978-3-662-45024-6_1, ISBN978-3-662-45024-6, נבדק ב-2020-11-14
^Plotkin, Stanley A. (2006-11-01). "The History of Rubella and Rubella Vaccination Leading to Elimination". Clinical Infectious Diseases (באנגלית). 43 (Supplement_3): S164–S168. doi:10.1086/505950. ISSN1058-4838. PMID16998777free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
