|
טריאז'  טריאז' (באנגלית: Triage; באופן מילולי: מיון ראשוני) הוא תהליך קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם. בתהליך נעשית הערכה מהירה של מצב המערכות הקריטיות באופן מיידי כדי לחיות (מערכת העצבים, מערכת הנשימה, מערכת הדם). בהתאם לממצאים ניתן לקבוע את מידת הדחיפות של מטופל באופן מהיר שיסייע להחליט אילו טיפולים צריך לבצע ומה הדחיפות שלהם. מיון יקבע את סדר העדיפויות של טיפול חירום, סדר העדיפויות של פינוי חירום ואת יעד הפינוי למטופל. טריאז' משמש לסיווג חולים המגיעים לחדר המיון, לסיווג חולים בשדה (בלחימה או בתאונה מרובת משתתפים) או באירוע רב-נפגעים, ובמענה טלפוני של מרכזים רפואיים. המונח מגיע מהפועל הצרפתי טרייר (trier), שמשמעותו להפריד, לסנן או לבחור. ראשית הטריאז' המודרני במלחמות נפוליאון שבהן טיפל המנתח דומיניק ז'אן לארה בפצועים ללא קשר לדרגתם, אלא לפי חומרת פציעתם[1] למרות שישנו תיעוד על מיון פצועים כבר בתקופת מצרים העתיקה במאה ה-17 לפנה"ס.[2] המונח היה בשימוש גם במלחמת העולם הראשונה על ידי רופאים צרפתים שטיפלו בפצועים שהגיעו משדה הקרב בתחנות הסיוע שבסוף לחזית. הם היו גם האחראים לפינוי הפצועים משדה הקרב או הטיפול בהם, ולאחר מכן חלוקת הנפגעים לשלוש קטגוריות:
   סוגי טריאז'קיימים מספר סולמות שונים להערכת מצב החולה, ולא קיים תקן אחיד בנושא. בכל מדינה, נעשה שימוש בסולם אחר ובדירוג שונה. הדירוג המקובל בארצות הברית Simple triage and rapid treatment (START) (אנ'), בו נעשה שימוש גם בישראל, לעיתים תוך הוספת הצבע הכחול לפצועים במצב אנוש, הדורשים פינוי לבית חולים:
צבעים אלו מופיעים גם על תגי הטריאז' המשמשים לסימון פצועים בשטח. לא תמיד נעשה שימוש בכרטיס הפיזי, ולפעמים נעשה שימוש בסרטים צבעוניים, או חלוקה פיזית לאזורי טיפול. צוות טיפול המגיע לאירוע רב-נפגעים, יבקש בתחילה מהפצוע ללכת, ובכך יזהה את החולים הקלים, שישוחררו לטיפול בקהילה. הבאים בתור הם, החולים הקשים, כאשר לפצועים באופן אנוש, לא תינתן התערבות רפואית כלל מלבד ניסיון לפתוח את נתיב האוויר, שאם נכשל, יסומן כנפטר, ויקבל צבע שחור. לחולים אלו לא ניתן טיפול, עד לסיום הטיפול בשאר הפצועים. פצועים שנושמים ולהם אחד מהתסמינים הבאים, יסווגו כאדום-מיידי:
שאר החולים מסומנים בצהוב-מעוכב. סולם ESI-Emergency Severity Index (אנ') שנעשה בו שימוש בישראל, מדרג את החולים בהתאם לדחיפות הטיפול, המדדים החיוניים וכמות המשאבים שתידרש לטיפול: "משאב" במיון ESI הוא כינוי לסוגים של בדיקות או טיפולים מורכבים, מעבר לבדיקה גופנית, כמו: צילום רנטגן, עירוי, בדיקות דם (מספר בדיקות נחשבות כמשאב אחד), ותפרים. תרופות הנלקחות במתן פומי, לא נחשבות כמשאב.
סולם Canadian Triage and Acuity Scale (CTAS)[3] שנעשה בו שימוש בקנדה, מדרג את החולים בהתאם לדחיפות הטיפול לפי הזמן שיוכל להמתין עד לטיפול:
חסרונות השיטהלשיטת הטריאז' מספר חסרונות משום שהיא אינה מביאה להצלת חיים מקסימלית. השיטה אינה מביאה את כל הקריטריונים האפשריים, למשל גיל המטופל או היקף האירוע (אירוע בעל 3 או 3000 נפגעים ינוהל באותה הצורה) ולא מתחשבת בכלל סוגי הפציעה, תוך חלוקה למספר קטגוריות בודד. עם זאת, מטרת השיטה היא חלוקה מהירה ככל האפשר לצורך תעדוף כמות חולים מרבית בזמן נתון. לשיטה זו ישנן השלכות אתיות רבות, כי היא מונעת טיפולים מחולים אנושים שבהינתן המשאבים המתאימים יכלו אולי לשרוד, ומצריכה החלטות הקובעות למעשה את דין המשך הטיפול בחולה. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
