יום שישי

ערך זה עוסק ביום בשבוע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יום שישי (פירושונים).

יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601, זהו היום החמישי בשבוע.

בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום האחרון בשבוע-העבודה (למעט עסקים שפועלים שישה ימים בשבוע). באסלאם זהו יום המנוחה השבועי, והוא משמש ככזה במדינות מוסלמיות ברחבי העולם. בקרב היהודים יום שישי מתאפיין בהכנות לשבת.

חשיבות דתית

ביהדות

ערך מורחב – ערב שבת

שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ד–ל"א) כיום שבו נבראו בעלי החיים שוכני היבשה והאדם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.

— ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ד–ל"א

בהלכה, יום שישי מתאפיין בהכנות רבות לקראת השבת, המתחילה זמן מה קודם לשקיעת החמה של יום שישי.

בלוח השנה במגילות קומראן, יום הכיפורים חל תמיד ביום שישי על מנת לקיים "שבת שבתון"^[1] דהיינו שבת אחר שבת.^[2]

בנצרות

ערך מורחב – צום יום שישי

עבור הנוצרים, על-פי הברית החדשה, זהו היום שבו נצלב ישו. אצל הנוצרים הקתולים מקובל לציין את היום במנהג אֵבֶל כלשהו. רוב הקתולים, לפיכך, נמנעים מאכילת בשר ביום שישי. בנוסף, יום שישי הטוב, הוא מועד נוצרי מכונן, בו מנציחים נוצריים ברחבי העולם את מותו של ישו על הצלב.

באסלאם

עבור המוסלמים זהו היום המקודש בשבוע (על-פי הקוראן, סורה 62, פסוק 9), יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה. לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה", כלומר "יום ההתכנסות" או "יום הקהל" (בערבית: يوم الجمعة).

המאמינים, כאשר יקרא לתפילה ב"יום הקהל" ואצתם אל זכר אלוהים, וזנחתם את המשא ומתן, זה טוב לכם אם יודעים אתם

— הקוראן, סורת הקהל (62) פסוק ט', תרגום יואל ריבלין

המסורת המוסלמית אומרת בפירוש שאין זה יום מנוחה (מרובה איסורים), ואחרי כינוס התפילה מותר למוסלמים להמשיך בעסקיהם.^[3] ברוב מדינות האסלאם זהו היום האחרון בשבוע.

כיום מנוחה בישראל

במקומות עבודה רבים בישראל, הפועלים חמישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום מנוחה (בנוסף לשבת). במקומות עבודה הפועלים שישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום עבודה מקוצר. ביישובים מוסלמיים בישראל זהו יום מנוחה. המגמה לקבוע את יום שישי כיום מנוחה נוסף על שבת, החלה בישראל בשנות השבעים, ובשנות התשעים הוסדרה בצו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי^[4] והפכה לנחלת מרבית מקומות העבודה במשק.

מאפיינים נוספים של יום שישי בישראל, הנובעים מהיותו ערב שבת:

בחנויות המזון נמכרות חלות לשבת. בחנויות אלו בדרך כלל ישנו עומס רב של לקוחות טרם כניסת השבת. מסעדות רבות, ובפרט מסעדות פועלים, מציעות ביום זה אוכל מוכן לבית במקום הפעילות הרגילה שלהן.
אנשים רבים מקדישים את יום זה לסידורים, ניקיון הבית, הכנת האוכל לסוף השבוע ולזמן משפחה וחברים.
העיתונים היומיים העיקריים, "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"ישראל היום", יוצאים בגיליונות גדולים מאוד יחסית לגיליונות של יתר ימי השבוע, שכוללים גם מוספים ומגזינים, כולל מוסף שעשועונים ותשבצים. העיתונים הכלכליים "גלובס" ו"כלכליסט" אינם יוצאים לאור ביום זה. גם ערוצי הטלוויזיה משדרים תכנים אחרים ביום זה, כגון מהדורות חדשות מורחבות עם כתבות מגזין, ותוכניות בידור או מוזיקה.

גם בתרבות הישראלית, יום שישי קיבל התייחסות שונה, למשל, בשיר "מתנות קטנות" בו תיאר הזמר-היוצר רמי קליינשטיין תיאר את הווי יום שישי ובשיר "יום שישי" של הלהקות הדג נחש ובנזין.

יום שישי בשפות השונות

מקובל לקשר את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes. שיוכה של ונוס ליום שישי הפך אותו בספרות ליום "רומנטי". כשמבקש צ'וסר, גדול משוררי אנגליה במאה ה-14, לתאר את אהבתו של גיבורו ארקיטה בוחר אף הוא ביום השישי כיום שבו מגיעה סערת הנפש של האוהב לשיאה:

ארקיטה ששבע מלטייל
וכבר זימר רונדל בעליצות
שקע פתאום בהרהורי עצבות
כדרך אוהבים מתרוצצים
בין ראש אמיר ותחתיות קוצים
מעלה מטה כדלי בתוך באר
כשם שיום שישי יש שזוהר
באור חמה ויש רטוב מגשם
כך ונוס הקפריזית משבשת
לב עבדיה. הפכפכת היא
ממש כמו יומה הוא יום שישי
הרי יום ו"ו לא כהרי יום יום...

— סיפורי קנטרברי, סיפורו של האביר, תרגום: שמעון זנדבנק

בלשונות הגרמאניות שמו של יום שישי נגזר משמה של האלה הנורדית פריה, אלת האהבה והנישואין. בגרמנית נקרא יום שישי Freitag, בשוודית ובדנית - fredag, ובהולנדית - vrijdag.

באנגלית השם Friday נובע מהצורה האנגלית העתיקה frigedæg, יומה של פריגה. בפורטוגזית Sexta-feira פירושו "יום-החג השישי" (כי הימים בפורטוגזית נקראים על שם ימי שבוע הפסחא), וזהו פירוש השם גם בחלק מלשונות המזרח הקרוב, כמו העברית. ביוונית נקרא היום Παρασκευή (פָּארָסְקֶוִוי, שפירושו "הכנה"; שם זה משמש גם בגאורגית - პარასკევი).

בערבית יום שישי הוא חריג. השם יום אלג'ומעה (يوم الجمعة) אין פירושו "יום שישי" כבשאר ימי השבוע (למעט השבת) אלא יום ההתאספות (לתפילה).

ברוסית השם הוא Пятница (פיאטניצה) - "חמישי".

בהינדית ובסנסקריט השם הוא שוקראוור, על שם שוקרא, שמו ההודי של הכוכב ונוס.

הקווייקרים נמנעים מלקרוא ליום שישי בשמו הפגאני ומכנים אותו "יום שישי" (Sixth Day).

יום שישי בתרבות

בתרבויות שונות, בעיקר המערבית. מיוחס ליום שישי משמעיות שונות. למשל, האמונה טפלה הגורסת כי יום שישי ב-13 לחודש, מביא מזל רע, אמונה הידועה בשם יום שישי ה-13. מנהג מערבי נוסף המתקשר ליום שישי, התפתח בארצות הברית וידוע בתור יום שישי השחור, המסמל בארצות הברית את ראשית עונת חג המולד.

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל הוקדמה לצהרי יום שישי שבשבת, מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת.