|
יוסי אלפר
יוסי אלפר (נולד ב-30 בנובמבר 1942) הוא איש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לשעבר, כיהן כמנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים. ביוגרפיהאלפר נולד בוושינגטון די. סי., שהיה בן עשר אמו נדרשה להופיע בפני ועדת בית הנבחרים לחקירת "פעילות אנטי אמריקאית", בשיאה של תקופת המקארתיזם, למרות שלא הואשמה בדבר פוטרה מעבודתה כמורה בבית ספר יסודי פרטי[1]. אחר כך התברר שהאיש שפיטר אותה, עובד ממשל חבר הנהלת בית הספר, היה מרגל בעצמו, אך הדבר נודע רק לאחר מותו. בעקבות אירוע זה החליט לעלות לישראל ב-1962[1]. לאחר שנה בקיבוץ ולימוד עברית חזר לארצות הברית לסיום תואר ראשון בלימודי המזרח באוניברסיטת קולומביה[2]. ב-1964 התגייס לצה"ל ושירת כממלא מקום קצין (ממ"ק) כמורה לאנגלית[2]. את פעילותו בתחום הביטחוני החשאי החל כשנקרא לתרגם לאנגלית ספרי הדרכה של צה"ל לצורך פעילות משלחת הסיוע הביטחונית לכורדיסטן[2]. שימש קצין מודיעין ביחידת קישור לגורמי מערכת הביטחון האחרים. במהלך מבצע רוטב נקרא לבחון את ציוד הסיוע הישראלי החשאי למורדים בתימן על מנת לוודא שלא נושא כל זיהוי המקשר לישראל. ב-1968 הצטרף למוסד ומילא בו תפקידים בכירים, בין היתר פעל בתחום הסיוע הביטחוני לכורדים, שימש שליח המוסד בשלוחה בלונדון ועסק בהערכת המודיעין לגבי איראן. ב-1974 במהלך שירותו כקצ"א באגף צומת שיגר עם תשעה מעמיתיו מכתב לראש המוסד יצחק חופי (מכתב שכונה "מכתב ההעשרה") ובו טענה על שחיתויות כספיות בארגון ושורת מחדלים ותקלות מקצועיות שהובילו לאובדן חיי אדם ולשיבוש יחסים מדיניים[3]. ב-1980 הצטרף כעמית מחקר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים[4]. במקביל החל לכתוב מאמרים בנושאי המזרח התיכון בעיתון "דבר"[5]. החל מ-1986 היה עורך השנתון האסטרטגי של המכון, אחר כך כיהן כסגנו של מנהל המרכז אהרון יריב[6], וב-1993 כשיריב חלה מונה למנהל המרכז[7]. בשנות ה-80 היה פעיל במפלגת שינוי ולקראת בחירות 1984 הוצב המקום ה-61 ברשימת המפלגה[8]. בשנים 1995–2000 עבד במשך חמש שנים בשלוחת המזרח התיכון של הוועד היהודי-האמריקאי. כמו כן שימש יועץ מיוחד לראש ממשלת ישראל אהוד ברק במהלך ועידת קמפ דייוויד, וכיהן כחבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון. ב-2001 הקים יחד עם שר העבודה הפלסטיני רסאן ח'טיב, את אתר האינטרנט bitterlemons.org שמטרתו להפגיש ולקיים שיח בין ישראלים, פלסטינים ותושבי מדינות ערב. באותה שנה גם פרסם את הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים" על סדרת שיחות אותם יזם, שהתקיימו במהלך 1994 ו-1996 בישראל ומחוצה לה, בין קבוצת מתנחלים לאישי ציבור רשמיים ובלתי רשמיים מן הצד הפלסטיני. אלפר יזם את המפגשים בעקבות מחקריו על האופציות השונות לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. תוך כדי עבודה נפגש עם ראשי המתנחלים, ובעקבות הסכם אוסלו חשב שנכון יהיה להפגישם עם מנהיגים פלסטינים כדי לנסות ולהבין כיצד יוחלו לחיות ביחד (במהלך השיחות הסכימו שבמסגרת פתרון הקבע יוכלו המתנחלים להישאר בתוך המדינה הפלסטינית העתידית)[9]. ב-2002 היה מעורב ביוזמת "המפקד הלאומי" שבראשה עמדו עמי אילון בצד הישראלי וסרי נוסייבה בצד הפלסטיני. מטרת היוזמה הייתה לגייס חתימות על מסמך עקרונות לתוכנית שלום שיוגש בסופו של דבר למנהיגי שתי המדינות[10]. ב-2008 הונה אותו השחקן סשה ברון כהן, שראיין אותו יחד עם רסאן ח'טיב, באמתלה של ריאיון לסרט תעודה על המזרח התיכון לבני נוער[11]. הראיון הופיע אחר כך בסרטו "ברונו"[12]. ב-2016 יצא לאור ספרו "מדינה בודדה" בו תיעד וניתח את אחת מתפיסות הביטחון המרכזיות של ישראל בשנותיה הראשונות, תפיסת "הפריפריה". שביקשה לבלום את העוינות הערבית באמצעות פיתוח יחסים עם מעצמות אזוריות אחרות ועם בעלי ברית נוספים באותן שנים. הפריפריה כללה שלושה מעגלי שותפים. במעגל הראשון: המדינות הלא-ערביות והלא-מוסלמיות שגבלו במדינות הסכסוך. במעגל השני: עדות ועמים לא-ערבים ולא מוסלמים החיים במדינות הסכסוך.במעגל בשלישי: מדינות ערביות בשולי המזרח התיכון, שחיפשו קשרים עם ישראל לנוכח נסיבות מקומיות או אזוריות. ההישג הגדול ביותר תפיסת "הפריפריה" היה יצירת ברית אסטרטגית ומודיעינית עם איראן וטורקיה[13]. חיים אישייםאלפר הכיר את רעייתו, אף היא עולה מארצות הברית, במהלך שהותו בקיבוץ. בנם הוא העיתונאי רוגל אלפר[14]. ספריו
באנגלית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
