תימן

ערך זה עוסק במדינה באסיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תימן (פירושונים).

המונח "תימני" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו תימני (פירושונים).

הרפובליקה התימנית
ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אללה, המולדת, מהפכה, אחדות (الله ،الوطن، الثورة، الوحدة)
המנון לאומי	רפובליקה מאוחדת
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא תימן
נשיא תימן	רשאד אל-עלימי
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת תימן
ראש ממשלת תימן	אחמד עוואד בן מובארכ
שפה רשמית	ערבית
עיר בירה	צנעא 15°21′17″N 44°12′24″E / 15.35472°N 44.20667°E / 15.35472; 44.20667 (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של תימן
גאוגרפיה
יבשת	אסיה, המזרח התיכון, חצי האי ערב
שטח יבשתי[1]	527,968 קמ"ר (51 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +3
היסטוריה
הקמה
איחוד תימן	22 במאי 1990
ישות קודמת	צפון תימן צפון תימן דרום תימן דרום תימן
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בינואר 2025)	41,179,110 נפש (37 בעולם)
צפיפות	78.00 נפש לקמ"ר (134 בעולם)
דת	אסלאם
אוכלוסייה לפי גילאים[3] 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 41.13% גילאי 15–24 19.32% גילאי 25–54 33.42% גילאי 55–64 3.61% גילאי 65 ומעלה 2.52%
כלכלה
תמ"ג[4] (2018)	21.61 מיליארד $ (118 בעולם)
תמ"ג לנפש	525$ (208 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022)	0.424 (186 בעולם)
מדד ג'יני	35.9 (נכון ל־2005)
מטבע	ריאל תימני‏ (YER)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של תימן
שונות
חגים לאומיים	Evacuation Day עיד אל-פיטר איחוד תימן חג הקורבן אחד במאי
סיומת אינטרנט	ye
קידומת בין־לאומית	967
סמלים לאומיים	עיט צלאח א-דין
www.yemen.gov.ye
(למפת תימן מוגדלת)   צנעא עדן איב סעדה סיאון אל-מוכלא תעז אל-חודיידה אל-ע'יט'ה סוקוטרה ערב הסעודית עומאן סומליה ג'יבוטי אר. א. מפרץ עדן ים סוף תימן (למפת תימן רגילה)   צנעא עדן איב סעדה סיאון אל-מוכלא תעז אל-חודיידה אל-ע'יט'ה סוקוטרה ערב הסעודית עומאן סומליה ג'יבוטי אר. א. מפרץ עדן ים סוף תימן

תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה. תימן היא המדינה השנייה בגודלה בחצי האי ערב; שטחה 527,970 קמ"ר, ואורכו של קו החוף שלה 2,000 ק"מ. היא גובלת בדרום ובדרום-מזרח במפרץ עדן ובים הערבי, במזרח ובצפון-מזרח בעומאן, בצפון ובצפון מערב בערב הסעודית, ובמערב בים האדום. תימן היא מהמרכזים העתיקים ביותר של ציוויליזציה במזרח התיכון. שטחה כולל יותר מ-200 איים, הגדול שבהם הוא סוקוטרה. הדת הרשמית בתימן היא האסלאם, והשפה הרשמית היא הערבית.

תימן היא מהמדינות הפחות מפותחות בעולם ורוב אוכלוסייתה מתגוררת באזורים כפריים או שבטיים. היא חברה בליגה הערבית ובארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. עם איחודה של הרפובליקה בשנת 1990, נבחר עלי עבדאללה סאלח לנשיאה הראשון. ההיסטוריה המודרנית של המדינה רצופה קונפליקטים ומלחמות אזרחים. בשנת 2011 החל בה גל מחאות אלימות, המהווה חלק ממחאות האביב הערבי באזור.

בהמשך העשור נכנסה תימן למלחמת אזרחים שהובילה למשבר הומניטרי חריף. בתחילת שנת 2020 מדורגת תימן במקום הראשון ברשימת מעקב החירום העולמית של ארגון ה-IRC (אנ')^[6].

ערך מורחב – היסטוריה של תימן

תימן היא מדינה בעלת היסטוריה ארוכה מאוד, בין הארוכות במדינות המזרח התיכון.

בין המאה ה-12 לפנה"ס, ובין המאה ה-6 לספירה, היו בתימן כמה ממלכות: מעין, קתבאן, אווסאן וחמיר. ממלכות אלו חלשו, בין השאר, על המסחר בין תימן להודו ולסין, והתבססו בעיקר על חקלאות. לבסוף, היו ממלכות אלה תחת שלטונן של אתיופיה ופרס. חלק מהחוקרים ממקמים את ממלכת שבא באזור זה.

האסלאם הגיע לתימן בשנת 628, בתקופת חייו של מוחמד. לאחר שהמושל הפרסי בודהן המיר את דתו לאסלאם, המירו את דתם שיח'ים נוספים, יחד עם שבטיהם. ולכן במאה ה-7 הח'ליפים המוסלמים החלו להשתלט על האזור של תימן והאזור הפך לפרובינציה רחוקה. לאחר שהתפרקה הח'ליפות נשלטה צפון תימן הקדומה על ידי אימאמים ממספר שושלות, בעיקר אימאמים משושלת הזיידים. האימאמים, שהיו מוסלמים שיעים, ייסדו את השלטון התאוקרטי בתימן שהחזיק מעמד עד הזמנים המודרניים.

במאה ה-11 השתלטו הח'ליפים הסונים ממצרים על מרבית צפון תימן, אך בפועל, נשאר הכוח בידי השושלות הגדולות כמו הזיידים, הנג'אחים, הסולייחים ואחרות. עד אמצע המאה ה-15 העיר מוח'א על חופי הים האדום הפכה לנמל הקפה המרכזי בעולם (על שמה נקרא המשקה "מוקה").

צפון תימן הייתה, למשך תקופה קצרה ושוב במאה ה-19, חלק מהאימפריה העות'מאנית, אולם הכוח האמיתי נשאר כשהיה בידי האימאמים משושלת הזיידים. בדרום תימן שלטו הבריטים מאז 1832 על נמל, ששימש את אוניות המסחר שעברו בין המזרח למערב. בהמשך גדלה חשיבות האזור בעיני הבריטים עם פתיחת תעלת סואץ, והשפעתם באזור דרום תימן הלכה וגברה לאחר שהושגו הסכמים עם השליטים המקומיים ובריתות הגנה נכרתו בין הצדדים.

צפון תימן קיבלה את עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה. הבריטים, שהקימו אזור חסות באזור עיר הנמל הדרומית עדן במאה ה-19, עזבו בשנת 1967 ובאזור קמה דרום תימן. שלוש שנים מאוחר יותר אימצה ממשלת דרום תימן את הקומוניזם והתקרבה לברית המועצות. לאחר 20 שנות עוינות התאחדו שתי המדינות בשנת 1990. תנועת פורשים דרומית שקמה בשנת 1994 דוכאה במהירות. בשנים שלאחר מכן התנהלה מלחמה קשה בצפון המדינה בין ממשלת תימן לשבטים שיעים קיצוניים הרוצים להקים מדינה עצמאית שיעית שאינה מכירה בשבטים הסונים (החות'ים ובכלל). שבטים שיעים אלה ממומנים על ידי איראן שמנסה לייצא את המהפכה השיעית. אותם שיעים קיצונים אף גירשו משפחות יהודיות מבתיהם תוך איום שירצחו אותם אם לא יעזבו את מקום מושבם. נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח (אף הוא שיעי), דאג באופן אישי למלט את המשפחות היהודיות למקום מבטחים, בעיקר בעיר הבירה.

בשנת 2011 פרצו הפגנות גדולות בתימן נגד הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ההפגנות התרחשו במסגרת גל המחאות בארצות ערב והחלו בהשראת המהפכה בתוניסיה וההפיכה במצרים, ועם חלוף הזמן גברו למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ב-3 ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. סאלח הוטס לערב הסעודית השכנה כדי לקבל טיפול רפואי לפציעותיו. בזמן היעדרותו הוחלף סאלח בסגנו, עבד רבו מנסור האדי. ב-23 בספטמבר חזר סאלח לתימן ושב לכהן כנשיא. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.

ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח, עבד רבו מנסור האדי, לנשיא החדש של תימן^[7].

אולם, מעבר השלטון לא עבר חלק עקב מאבקי כוחות בין החות'ים לבין קבוצות אחרות בצפון תימן במקביל לפעילות טרור מצד לוחמי אל קאעידה. בספטמבר 2014, כבשו לוחמים חות'ים שטחים נרחבים מצנעא, והכריזו על הקמת "ממשלת אחדות" הכוללת ייצוג למיעוטים. בינואר כבר שלטו המורדים החות'ים כליל על אל-חודיידה וצנעא. ב-20 בינואר 2015 השתלטו המורדים החות'ים על הבירה צנעא, פרצו אל ארמון הנשיאות והכניסו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי למעצר בית^[8]. כעבור מספר ימים האדי נאלץ להתפטר עם ממשלתו^[9]. המורדים הכריזו על "ניצחון המהפכה". ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי.

ערכים מורחבים – פוליטיקה של תימן, המהפכה התימנית (2011-2012)

המערכת המשפטית מבוססת על השריעה (חוקי דת האסלאם), החוק הטורקי, המשפט המקובל (החוק האנגלי), והחוק שנהוג בשבטי האזור. ממשלת תימן לא חתמה על אמנת בית המשפט הפלילי הבין-לאומי, וללא אשרורה, אין מדינה נכללת תחת סמכות שיפוטו. בראש הרשות השופטת בתימן נמצא בית המשפט העליון במדינה.

בראש הרשות המבצעת עומד הנשיא (עבד רבו מנסור האדי; הוא נמצא בתפקידו מ-25 בפברואר שנת 2012, וכיהן כנשיא בפועל כשהנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח נפצע בארמונו), ותחתיו מכהן ראש הממשלה (מוחמד בסינדוואה).

הרשות המחוקקת מורכבת מפרלמנט, שהוא בית נבחרים חד-ביתי, בעל 301 מושבים. חברי הפרלמנט נבחרים בהצבעת אזרחי המדינה, לתקופת כהונה של חמש שנים. יושב ראש הפרלמנט היה עד 2007 השייח' עבדאללה אל-אחמר, מנהיג שבטי חאשד שבצפון המדינה, שמהווים את אסופת השבטים בעלי הכוח הפוליטי הרב ביותר.

זכות הצבעה ניתנת לאזרחים מגיל 18 ומעלה.

ערך מורחב – כלכלת תימן

תימן, הענייה שבמדינות ערב ואחת המדינות העניות בעולם, דיווחה על צמיחה חזקה באמצע שנות התשעים, עם תחילת הפקת הנפט, אך נפגעה ממחיריו הנמוכים בשנת 1998. תימן החלה בתוכנית שינויים מבניים בתמיכת קרן המטבע הבין-לאומית, שנועדה להביא למודרניזציה של כלכלתה, ולהקלה בחוב הלאומי שלה. עליית מחירי הנפט ב-1999 שיפרה את מצבה.

בשנים הראשונות של המאה ה-21 פעלה תימן כדי לשמור על שליטה הדוקה בהוצאות ומימוש מרכיבים נוספים מתוכנית קרן המטבע. שיעור גידול האוכלוסייה הגבוה (3.4% בשנה) ומחלוקות פוליטיות פנימיות מסבכות את משימתה של הממשלה^[10].

מבחינה אדמיניסטרטיבית, תימן מחולקת ל-20 מחוזות.

מחוזות תימן:

1. אביאן
2. עדן
3. א-דאלע
4. אל-ביידא
5. אל-חודיידה
6. אל-ג'וף
7. אל-מהרה
8. אל-מחוית
9. עמראן
10. ד'מאר
11. חצרמוות
12. חג'ה
13. איב
14. לחג'
15. מאריב
16. סעדה
17. צנעא
18. שַׁבְּוָוה
19. תעז
20. רימה

תימן נמצאת במערב אסיה, בדרום חצי האי ערב, וגובלת עם הים הערבי, מפרץ עדן והים האדום, ממערב לעומאן, ומדרום לערב הסעודית. נקודת הציון שלה היא במזרח התיכון. השטח של תימן הוא 527,970 קילומטרים רבועים, וקו החוף הוא באורך של 1,906 קילומטרים. האקלים חם ולח, והוא מושפע מהמונסון התקופתי.

בתימן יש משאבים טבעיים רבים, כגון נפט, דגים, מלח, שיש, פחם, זהב, עופרת, ניקל ונחושת (בעיקר במזרח תימן). למרות זאת, רוב אדמת תימן אינה מנוצלת לעיבוד ולהבאת יבול, אלא יותר לשדות מרעה (30%) ולמטרות אחרות.

בתימן אין כמות מספקת של מים מתוקים, ויש פגמים באספקת המים הראויים לשתייה. כמו כן קיימת סכנת תמידית, בעיקר בקיץ, של סופות חול ואבק.

בנוסף לחלק היבשתי לתימן שייך האי סוקוטרה ואיי זובייר בים האדום.

• שטח:
  • כללי – 527,970 קילומטר רבוע.
  • מים – 0 קילומטר רבוע.
  • אדמה – 527,970 קילומטר רבוע.
• גבולות יבשתיים:
  • כללי: 1,746 קילומטרים.
  • גבולות עם מדינות: עומאן – 288 קילומטרים; ערב הסעודית – 1,458 קילומטרים.
• קו החוף: 1,906 קילומטרים.
• אקלים: בעיקר מדבר; חם ולח לכיוון החוף המערבי; מתון בהרים המערביים, מושפע מהמונסון התקופתי; באופן מיוחד חם, יבש ומדבר קשה במזרח.
• פני הקרקע: מישור החוף הצר, שפוע בגבעות והרים מחוספסים; תימן מחולקת למישורים ורמות מדבריות.
• קיצוניות גובה:
  • הנקודה הנמוכה ביותר – הים הערבי, 0 מטרים.
  • הנקודה הגבוהה ביותר – ג'בל א-נבי שועייב (אנ'), 3,760 מטרים.
• משאבים טבעיים: נפט, דגים, מלח, שיש, פחם, זהב, עופרת, ניקל ונחושת (בעיקר במזרח תימן).
• שימושי הקרקע:
  • קרקע ראויה לעיבוד: 3%
  • קרקע בעלת יבול תמידי: 0%
  • שדה מרעה תמידי: 30%
  • אחרים: 63%
• אדמת שלחין: 3,600 קילומטרים רבועים
• סכנות תמידיות: סופות חול וסופות אבק בקיץ
• סביבה – מים: מקורות מים מתוקים מצומצמים; אין מספיק אספקת מים ראויים לשתייה; רעיית יתר; סחיפת קרקע; מדבור

ערך מורחב – דמוגרפיה של תימן

אוכלוסיית תימן מונה כ-33 מיליון נפש והיא אוכלוסייה צעירה יחסית כאשר 46% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 15. הריבוי הטבעי גבוה, 2.17%, שיעור הפריון הוא 3.4 ילדים בממוצע לאישה ותוחלת החיים הממצועת (2015-2010) היא 64.2 שנים.

הערבית היא השפה הרשמית של תימן. האנגלית הולכת ומתפשטת ברחבי הערים הגדולות והראשיות.

שלא כמו תושבי ארצות אחרות בחצי האי ערב, שהם מבחינה היסטורית נוודים או חצי-נוודים, התימנים הם תושבי קבע ברובם המוחלט. הם מתיישבים במעט ערים, ובהרבה כפרים ועיירות, המפוזרים לרוחבה של תימן. תימן היא מדינה בעלת שיעור פשיעה ועבריינות מהנמוכים בעולם.

התימנים מחולקים לשתי קבוצות דתיות אסלאמיות עיקריות: שיעים, אנשי הפלג הזיידי (על שם זייד בן עלי חתנו של מוחמד שנרצח על ידי הסונים), הנמצאים בצפונה של תימן ובצפון מערבה והם כ-42% מהאוכלוסייה, וסונים, אנשי האסכולה השאפעית, המצויים בדרום תימן ובדרום מזרחה והם כ-56% מהאוכלוסייה.

על פי מסורת בת מאות שנים, הזיידים מהווים הם הבסיס שעליו נשען המשטר התימני אף על פי שהם פחות ממחצית האוכלוסייה. שבטי הזיידים ובפרט השבטים חאשד ובכיל, על מיליוני אנשיהם הלוחמים, קובעים את מדיניות המדינה.

אוכלוסיית תימן הומוגנית מאוד, וכ-95% מתושביה הם ערבים, חלקם ממוצא בדואי ובנוסף להם בני מיעוטים שונים. כ-33% מהתושבים מתגוררים בערים.

הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הם חינם. כ-75% מהילדים מבקרים בפועל בבתי הספר היסודיים. בתימן פועלות שתי אוניברסיטאות, אוניברסיטת צנעא, שנוסדה ב-1970, ואוניברסיטת עדן, שהוקמה ב-1975. שיעור האוריינות נמוך ועומד על 70% מהאוכלוסייה, ויש פער גדול בין גברים לנשים. בין הגברים, 85% יודעים קרוא וכתוב ואילו בין הנשים רק כ-55%.^{[דרוש מקור]}

התרבות של תימן עומדת בחותם אסלאמי מובהק. חתונות ואירועים חברתיים שונים מלווים במחולות, אבל גברים רוקדים בנפרד מנשים. מחולות הגברים מבוצעים לעיתים קרובות עם כלי נשק מסורתיים, כמו חניתות. האומנויות הנפוצות בתימן כוללות עבודות זהב וכסף, תכשיטים, עבודות מתכת ועבודות אבן. הספרות העממית של תימן היא בעלת מסורת ארוכה, והצורה הבולטת בה היא שירים העוסקים בנושאים כלליים, כמו אהבה ומוות.^{[דרוש מקור]}

ערך מורחב – יהדות תימן

ליהדות תימן היסטוריה ארוכה. ראשית ההתיישבות היהודית בתימן הייתה לאחר חורבן בית המקדש הראשון (בשנת 422 לפנה"ס). יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה. רבים מהם לוויים משבט לוי, מעטים גם כהנים בהם. תנועת "אבלי ציון" שפעלה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, פעלה גם בתימן^{[דרוש מקור]}, ואף נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופה זו.

קהילת יהודי תימן הייתה הגוף הארגוני לשם סיפוק הצרכים החברתיים והדתיים של היהודים בתימן. כמו כן, קהילת יהודי תימן דאגה ליהודים גם בהקמת מוסדות לימוד, פיקוח על המלמדים בתלמודי התורה והישיבות ולעיתים אף סיפוק הצרכים של לימודי התלמידים העניים שבאותו האזור. ברוב קהילות היהודים בתימן היו מוסדות צדק, דהיינו מוסדות לגמילות חסדים, מוסדות למען היתום והאלמנה (חלק ממוסדות אלו אף התמחו בהברחת ובהסתרת יתומי היהודים בתימן, בשל מה שנודע כ"גזירת היתומים".) ולמען פדיון שבויים. היו קהילות בתימן, שאף הקימו בתי תמחוי, מעין קופות חולים ואכסניות שונות. חובה נוספת של הקהילה הייתה להכשיר בתי עלמין ואנשי "חברה קדישא".

המסורת השונה של יהודי תימן הבדילה אותם משאר קהילות היהודים, ואף עתה הם נחשבים לעדה שלישית, לצד הספרדים והאשכנזים. החינוך היהודי-תימני מיוחד, מבחינת תוכנו וגם מבחינת שיטת ההוראה שלו. אישור לכך "פירמאן" שיהודי תימן הם קהילה נפרדת לכל דבר, כולל זכותם למוסדות קהילה ובתי דין ניתן למארי אברהם אלנדאף, מי שהיה ראש הקהילה התימנית בירושלים במשך 35 שנה. האישור ניתן מהחכם באשי הרב אברהם הלוי.

חכמי תימן התכתבו בנושאי הלכה עם גאוני בבל, וחלק מתשובות הגאונים נשמרו והובאו מעדות תימן בפירוש קדום על הלכות הרי"ף. יהודי תימן שלחו תרומות לישיבות בבל, ודבר זה מוזכר במכתבי הגאונים.

בתקופת הכיבוש של הפאטמים הרבו יהודי תימן להתכתב עם יהודי מצרים. לאחר שהרמב"ם עזר לביטול הגזירות של האיובים, יהודי תימן נקשרו לרמב"ם, התכתבו עמו, ואף קיבלוהו כ"מרא דאתרא" לעולם. יהודי תימן הרבו לעסוק בהלכה ובפילוסופיה, וספרים רבים חוברו על חיבוריו של הרמב"ם. קשר זה עם הרמב"ם נמשך גם עם צאצאיו.

בתקופת גזירותיו של המושל הטורקי (בשנת 1618), התפשטה הקבלה בתימן, ולמרות זאת, היא לא הצליחה לדחוק לגמרי את הפילוסופיה. חכמים רבים כללו עתה בספריהם גם קבלה וגם פילוסופיה, כגון הרב שלום שבזי.

ספרות-המדרש התימנית טבועה אף היא בחותם השפעת חיבורי הרמב"ם בהלכה ובפילוסופיה. שימוש נרחב בחומר המדרשי שבכתבי היד ובדפוסים עשה רבי מנחם מנדל כשר באנציקלופדיה התלמודית שלו - "תורה שלמה".

בעדן שכנה קהילה יהודית מפוארת. ב-1947 נערכו פרעות ביהודי עדן ועשרות יהודים נרצחו ונפצעו^[11]. בעקבות כך החלו היהודים לעזוב את עדן ולעלות לארץ ישראל.

יוצאי תימן הקימו במדינת ישראל ומחוצה לה קהילות יהודיות תימניות רבות, המצטיינות בתפילה קפדנית (התימנים נוהגים להגיד מילה במילה לאט בתפילה, ובהברה מיוחדת משלהם), ושמירה מדויקת ביותר על נוסחים עתיקים וקדומים של ספרי חז"ל וחכמי ישראל הקדומים.

במרץ 2016 נותרו בתימן כ-50 יהודים, רובם מבוגרים^[12]. עם התגברות המלחמות בתימן וחשש היהודים לפגיעה בהם, נותרו בתימן יהודים בודדים בלבד.
במרץ 2021 דווח כי במסגרת עסקת שחרור של אסיר יהודי בתימן, גורשה המשפחה היהודיה האחרונה שחיה במדינה, אשר כללה 13 אנשים, ובעקבות כך נותרו בתימן רק כ-4 יהודים בלבד, כולם מבוגרים^[13]. על פי דו"ח האו"ם שפורסם ב-2022, נותר בתימן רק יהודי אחד^[14].

ביוני 2024 נפטר אחד מששת היהודים האחרונים בתימן. אחד מחמשת הנותרים הוא לוי מרחבי, אשר כלוא בידי החות'ים החל משנת 2016.

כתוצאה מהעוני של תימן, התשתית התחבורתית שלה נחשבת לפחות טובה בהשוואה לזו של מדינות שכנות ועשירות יותר. הדרכים אינן טובות בדרך כלל, אך ישנן מספר תוכניות לשפר את רמתן. אין בתימן רשת של מסילות רכבת, המאמצים לשדרג את תשתיות נמלי התעופה דעכו, והשימוש בטלפון ובאינטרנט מוגבל. נמל עדן השתקם במידה משמעותית מאז ההתקפה ב-2002. יש צפי להגדלת פעילות הנמל בעקבות השקעה של חברה מדובאי.

בסך הכל יש בתימן 50 נמלי תעופה (נכון ל-1999), אך רק ב-13 מתוכם מסלולי המטוסים סלולים.

צנעא, עיר הבירה, שוכנת בהרים שבמערב המדינה. אתרי תיירות ידועים בה הם מצודת קסר א-סילה, שנבנתה מחדש במאה השביעית לספירה, העיר העתיקה, המוקפת בשרידי החומות שתחמו בעבר את גבולותיה ושוק באב אל-יאמן, המחולק ל-40 אגפים נפרדים, שכל אחד מהם מתמחה בסחורה מסוג מסוים. השוק הוקם לפני 1,000 שנה, ובו אגף תבלינים מרשים. המסגד של צנעא הוא אחד העתיקים בעולם. הוא הוקם בימי מוחמד, ושוכן במבנה מרשים. במוזיאון הלאומי מוצגים פסלי ברונזה ופריטי אמנות עממית שונים.

מצפון-מזרח לצנעא נמצאת העיר מאריב, בירת ממלכת שבא הקדומה. למרות ההזנחה, נותרו בה שרידים ארכאולוגיים מעניינים. בסמוך לעיר נמצאים שרידי סכר מאריב, שהוקם על ידי ממלכת שבא.

מדרום למאריב, על חוף מפרץ עדן שבים הערבי, שוכנת העיר עדן, שבה מוזיאון לאומי לעתיקות, המציג אוסף של חפצי אמנות מלפני התקופה האסלאמית; רובע העתיק, השוכן בלוע של הר געש לא פעיל; מאגרי המים הגדולים החצובים בסלע; מוזיאון אתנוגרפי ומוזיאון הצבאי.

מצפון-מערב לעדן נמצאת העיר תעיז, השוכנת בגובה 1,400 מטרים מעל פני הים. אתרים ידועים בעיר הם העיר העתיקה, שאחדות מהחומות שהקיפו אותה עדיין קיימות; ארמון האימאם אחמד, שבו נפתח גם מוזיאון; והשוק הססגוני. מפסגת הר סאבר הסמוך (כ-3,000 מטרים מעל פני הים) נשקף נוף מרהיב של העיר.

בתימן פועלים ארבעה נמלי תעופה בין-לאומיים: ליד צנעא, בסמוך לתעז, ליד אל-חודיידה שבמערב המדינה ובסמוך לעדן. טיסות סדירות מגיעות לתימן מקהיר ומעמאן.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

• אסלאם בתימן
• יחסי ישראל–תימן
• יהדות תימן

• עוזי רבי, תימן - אנטומיה של מדינה כושלת, סדרת "קו אדום", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: תימן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תימן

• אתר האינטרנט הרשמי של תימן
• תימן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תימן (רפובליקה), דף שער בספרייה הלאומית
• צעד תימני - מסע אל יהודי תימן באתר של צור שיזף
• על העלייה מתימן - באתר עמלנט
• מידע כללי על תימן - במט"ח
• תימן בתמונות
• שבע השנים הרזות של תימן, באתר גלובס, 28 במאי 1997
• יואב שטרן, כך התערבה ישראל במלחמת האזרחים בתימן, באתר הארץ, 26 ביולי 2004
• יואל גוז'נסקי, ‏מתימן תיפתח הרעה, מערכות 447, 2013
• "תֵּימָן (תֵּמָנִים)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 253–256, באתר היברובוקס
• ענבל נסים-לובטון, המשבר בתימן: יותר ממלחמת סונה-שיעה, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 27 בינואר 2017
• איילת שני, למה החותים מתערבים בסכסוך הישראלי־פלסטיני? לא רק בגלל איראן, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023

תימן - תבניות ניווט

מחוזות תימן אביאן • איב • אל-ג'וף • א-דאלע • אל-חודיידה • אל-מהרה • אל-מחווית • אל-ביידא • ד'מאר • חג'ה • חצרמוות • לחג' • מאריב • עדן • עמראן • צנעא • סעדה • רימה • שַׁבְּוָוה • תעז מדינות אסיה אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה3 • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה1 • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן2 • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקיה1 • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור3 • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן1 • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה1 • תאילנד • תימן 1חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2המדינה לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. מדינות המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • בחריין • טורקיה • ישראל • ירדן • כווית • לבנון • מצרים • סוריה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • קטר • קפריסין • תימן פורטל:המזרח התיכון הליגה הערבית איחוד האמירויות הערביות • איי קומורו • אלג'יריה • בחריין • ג'יבוטי • הרשות הפלסטינית • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מאוריטניה • מצרים • מרוקו • סודאן • סומליה • סוריה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • קטר • תוניסיה • תימן הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי חברות אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב מדינה מושעית סוריה מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה ארגונים משקיפים הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי