| יחסי מצרים–קרואטיה
|
מצרים
|
קרואטיה
|
|
|
|
|
| מצרים |
קרואטיה
|
| שטח (בקילומטר רבוע)
|
| 1,001,450 |
56,594
|
| אוכלוסייה
|
| 117,456,082 |
3,861,607
|
| תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
| 395,926 |
82,689
|
| תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
| 3,371 |
21,413
|
| משטר
|
| רפובליקה |
רפובליקה
|
|
|
יחסי מצרים–קרואטיה הם היחסים הדיפלומטיים בין קרואטיה למצרים.
סקירה כללית
מצרים הכירה בעצמאותה של קרואטיה ב-16 באפריל 1992, ושתי המדינות החלו לקיים יחסים דיפלומטיים ב-1 באוקטובר 1992.[1] השגרירות הקרואטית בקהיר מייצגת את קרואטיה גם בבחריין, אתיופיה, תימן, ירדן, קטר, כווית, לבנון, עומאן, סעודיה, סוריה, סודאן ואיחוד האמירויות הערביות, ובמידה חלקית גם את ג'יבוטי, אריתריאה ועיראק.[2] שתי המדינות חברות באיחוד מדינות הים התיכון.
היסטוריה
בעבר כ-2,700 עובדים מקרואטיה עבדו על בניית תעלת סואץ.[3] הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה שמרה על יחסים טובים עם מצרים, במיוחד באמצעות המדינות הבלתי-מזדהות. בשנות ה-70 וה-80 חברות קרואטיות רבות ייצאו הון רב למצרים ומדינות ערב נוספות.[4][5]
לאורך השנים גורמים בכירים משתי המדינות ערכו ביקורים הדדיים.[1] נשיא מצרים חוסני מובארכ ביקר בזאגרב באוקטובר 2009.[6] מקבילתו הקרואטית ידרנקה קוסור ביקרה במצרים בדצמבר 2010.[7] במקביל חברות קרואטיות החלו לפעול בתחום האנרגיה במצרים.[8] בתחילת 2011 פונו פועלים קרואטיים רבים ממצרים, עם תחילת המהפכה המצרית.[9] ביולי 2011 נענתה ממשלת קרואטיה להחלטת מועצת האיחוד האירופי להקפיא נכסים מצריים הקשורים למובארק ו-18 מאנשיו.[10]
בשנת 2015 אזרח קרואטי בשם טומיסלב סלופק נחטף במצרים על ידי חמושים אסלאמיסטים.
נציגויות דיפלומטיות
ראו גם
הערות שוליים
