ייאסו השני, קיסר אתיופיה

ייאסו השני
ኢያሱ

לידה	21 באוקטובר 1723
פטירה	27 ביוני 1755 (בגיל 31)
קיסר אתיופיה 19 בספטמבר 1730 – 26 ביוני 1755 (24 שנים) → בקפה יואס הראשון ←

ייאסו השני (געז: ኢያሱ, עברית: יהושע השני) 21 באוקטובר 1723 - 27 ביוני 1755 היה קיסר אתיופיה 19 בספטמבר 1730 - 27 ביוני 1755, הוכתר בשם "עלם סגד השני" (געז: ዓለም ሰገድ, עברית: לו סוגד העולם). ייאסו היה בנם של הקיסר בקפה והקיסרית מאנטאווב.

קצת אחרי שהוכרז כקיסר, החל מרד כנגדו בראשות אצה חאזקאיס שטען לכתר צעד עם צבאו לתוך גונדר והקיסר נמלט מהבירה, העם לא ראה בחאזקאיס שליט לגיטימי והוא הודח על ידי צבא של 30,000 חיילים שהגיעו מגוג'אם^[1][2]. לאחר חזרתו לבירה ייאסו מינה את אמו מאנטאוואב לרגנט/סגן-הקיסר ולשליטה משותפת. בעקבות זאת הקיסרית מאנטאווב החזיקה בסמכויות משמעותית תחת שלטון בנה ונכדה.

במשך מלכותו הגיעו לאתיופיה הפרנציסקני הצ'כי רמדיוס פרוטקי וחברו שניהם היו מאוד פופולרים באתיופיה בגלל המומחיות שלהם ברפואה אך משום שהיו קתולים הם אולצו לעזוב את אתיופיה בגלל ההתנכלויות של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית האורתודוקסית לאחר כשנה.

אף על פי שאמו הייתה היועצת הראשית שלו ייאסו היה קיסר לא יעיל ולפי פאול האנז, על ייאסו:

נמתחה ביקורת מכיוון שהשקיע את רוב זמנו בתענוגות ובקישוט עיר הבירה, שילם לפועלים זרים וייבא סחורות מיותרות מאירופה.

— Paul B. Henze, Layers of Time (New York: Palgrave, 2000), p. 106

ראמאדיוס פרוטקאי כותב על ייאסו ש:

מאז שהקיסר הצעיר ייאסו הגיע רק לגיל שמונה הוא הוכתר כקיסר ואמו הייתה זו ששלטה ביד חזקה במחוזות האימפריה ובשרים, אך כעת הקיסר מעל גיל שלושים ואוצר הממלכה לא מספיקה אפילו לצרכיו האישים.

— Prutky's Travels, p. 306

על מנת לקבל את אמון העם ייאסו יזם מערכה צבאית כנד סולטנות סנאר שהסתיים בתבוסה של הצבא האתיופי בקרב נחל דינדר ב-1738 שבו נלקחו על די סאנר חתיכה מהצלב האמיתי שלאחר מכן אתיופיה שלמה עבור החזרתו כ-8,000 אונקיות זהב^[3]. מפלה זו של אתיופיה גרמה לייאסו להבין שהוא לא מנהג צבאי כפי שדונלד לווין כותב:

דיכוי תושבי לאסטה המתקוממים והפשיטות של ייאסו במחוז אטברה לא הצליחו להחזיר את הכוח של הבירה גונדר.

— Levine, Wax and Gold, p. 24

כאשר האבונא קראסטודולס השלישי מת, לאתיופיה לא היה מספיק כסף לשלם לפאטריך אלכסנדריה שישלח אבונה חדש. אדוורד אלאנדורף כותב ששלטונו של ייאסו:

בקושי החזיק מעבר לבאגמדיר וגוג'אם, שאווה ולאסטה היו נאמנים רק מבחנה סמלית בזמן שבטיגראי החל שלטונו של הראס מיכאל סהול.

— Edward Ullendorff, The Ethiopians: An Introduction to Country and People, second edition (London: Oxford Press, 1965), p. 81

בהמשך שלטונו ייאסו כעס על הקשר הרומנטי שהתרחש בין אמו הקיסרית לבין חבר צעיר מבית המלוכה, מאהב של מאנטאווב היה בנה של כלתה רומניוורק שהייתה אחותו של בעלה שנפטר בקפה. מערכת היחסים בין מאנטאווב עם אחיינו של בעלה היה סקנדל גדול שהקיסר היה מזלזל בו ולכן היה נקרא ייאסו מאלמל - ייאסו המגדל מכיוון שהוא היה צריך לגדל את אמו לא לעשות כך. למרות כל זאת מאנטאווב והמאהב שלה ילדו שלוש בנות שאחת מהם וויזרו אסתר שנישאה לראס מיכאל סהול, ייאסו נעשה נאוד מקושר לאחיותיו החורגות אך עדיין נטר טינה לאביהם שהוביל למותו של אביהם בדחיפה מצוק ליד אגם טאנה ב-1742^[4].

ייאסו החל לחלות במאי 1755 וטענת בית המלוכה הייתה שהורעל על ידי אחותו מאלמל ייאסו בנקמה על רצח אביה. מותו של ייאסו הכה את מאנטאווב אמו תדהמה ולכן החליטה לפרוש לארמון שלה בקסקואם אך לאחר שכנוע של אצילים רבים היא חזרה בה^[5].

מדיה וקבצים בנושא ייאסו השני, קיסר אתיופיה בוויקישיתוף