ייאסו הראשון, קיסר אתיופיה
ייאסו הראשון (געז: ኢያሱ, עברית: יהושע הראשון) ידוע גם בשם ייאסו הגדול קיסר אתיופיה 1682–1706, הוכתר בשם "אדים סגד" (געז: አድያም ሰገድ, עברית: לו הארץ משתחוות). ייאסו היה בנו של הקיסר שקדם לו יוהנס הראשון מהקיסרית סבלה וונגאל. על פי ההיסטוריון ג.וו.ב. האנטינגפורד ייאסו:
לפני שהוכתר לקיסר ייאסו היה מושל גוג'אם ונתמנה ליורש העצר בגיל 20. בשנה הרביעית לשלטונו הגנרל וולה והנזיר טבדן הכריזו על יסחק ייאסו כקיסר כאשר שמע זאת ייאסו הוא מחץ את המרד והרג את יסחק. שלטונוייאסו הקדיש את שלטונו לעניינים מנהלתיים והחזיק מועצות רבות ברחבי האימפריה האתיופית, דאג לענייני דת, שינה את שיטת המיסוי וחוקק חוקים רבים. ייאסו יזם מערכות צבאיות כנגד השנקלה[1] ובזמן שלטונו האורומו הראשון כיהן בארמונו. ייאסו הטיל מצור על העיר מאסאווה שהייתה תחת האימפריה העות'מאנית כאשר שליט מאסאווה הטיל מס על סחורות מאתיופיה[2]. ההיסטוריון האתיופי סולומון גאטמון כותב ש:
גאטמון כותב גם שהמאמצים של ייאסו נשאו פרי ואפילו קיבל שני פעמונים כמתנה מהמושל ההולנדי של בטאוויה, שנתרמה לכנסיית דברה ברהן סלאסי בגונדר. היחסים עם צרפת הוליך לבואו של רוקח צרפתי, שארל פונסה, שהגיע לבקשת ייאסו לטפל בו ובבנו שהיו חולים. הרופא הגיע לגונדר ב-21 ביולי 1699 ונשאר בגונדר משך תשעה חודשים. מששב לפריז ב-1704 צייר קווים לדמותו של ייאסו שהתפרסמו בספרו של ווליאם פורסט:
בזמן שייאסו היה במערכה צבאית כנגד האורומו בגוג'אם, ייאסו שמע שהפילגש שאהב קאדאסטה קראסטוס מתה. הקיסר החל להראות סימני דיכאון ופרש מתפקידו לאחד מאיי אגם טאנה. בתמיכת הקיסרית מלקוטוויט הכתירו את בנו של ייאסו תקלה היימנות. כאשר ייאסו שמע על הכתרת היימנות הוא החל לצעוד לעבר גונדר ונרצח בפקודת בנו הקיסר החדש. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|