יעקב ניצן
יעקב ניצן (נולד ב-14 באוגוסט 1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה. שירת בתפקידי פיקוד בחיל הים בהם: מפקד קדטים בבית הספר לקציני ים עכו, מפקד בית ספר חובלים, מפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים, בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. תפקידו האחרון בשירות הקבע שימש כנספח חיל הים בארצות הברית. לאחר פרישתו לגמלאות בשנת 1981 עסק בשיווק מערכות לחימה ימיות בדרום אמריקה. ילדות ומשפחההאב אהרון מינץ, עלה לארץ ישראל מרוסיה כאן פגש את אסתר ממשפחת אוסטרובר נשאו וחיו בנס ציונה. במלחמת העולם הראשונה גויס מינץ לצבא הטורקי ושרד את המלחמה. לזוג נולדו שלוש בנות: שושנה, יפה, עטרה והבן יעקב שנולד ב-14 באוגוסט 1936 בבית היולדות ברחובות. בעת מלחמת העולם השנייה התנדב אהרון מינץ לצבא הבריטי ושימש כנהג משאית בפלוגות התובלה. האם אסתר מינץ גידלה את הילדים תוך שהיא עובדת בסלילת כבישים וכתופרת. המשפחה עברה לנתניה בשנת 1946.
לימודים ושירות ימיבנתניה הרבה מינץ לבלות בים ובמיוחד הצטיין בצלילה[1]. בגיל 10 הצטרף לפלוגה הימית של הפועל בנתניה ורכש ניסיון בתחילה בחתירה ובהמשך בסירות מפרש. בשנת 1950 החל מינץ ללמוד בבית הספר הימי בחיפה במגמת סיפון וסיים עם מחזור י' ביוני 1953. בתום הלימודים עלה מינץ כימאי לאניית צים "מאיר דיזנגוף" א/ק 42[2] ולאחר שנה עבר לאנית הנוסעים "ירושלים"[3]
בחיל היםבשנת 1955 התגייס יעקב מינץ לצה"ל ולאחר 3 חודשי טירונות עבר לחיל הים. בנובמבר 1955 נשלח ניצן לבריטניה במסגרת קליטת המשחתות לחיל הים הישראלי. לצורך הנסיעה נדרש לעברת את שם משפחת ובחר בשם "ניצן". בצי המלכותי הבריטי למד ניצן את המקצוע הצבאי בקרת האש לתותחי המשחתת. שובץ לאח"י יפו בליברפול, עבר את אימוני ההיבנות. בחודש יוני הגיע עם המשחתת לישראל 1956. קורס חובליםניצן זכה להערכת מפקד המשחתת סא"ל יוחאי בן נון. בעקבות המלצתו ועל סמך הלימודים בבית הספר הימי צורף ניצן בתחילת אוקטובר 1956 לקורס חובלים ה' שהיה כבר במחציתו. במהלך הפעילות בזירה הימית במלחמת סיני התפזר המחזור לכלי השיט וניצן חזר לתפקידו הקודם כבקר אש באח"י יפו כולל בקרב חיפה בו הוכנעה המשחתת המצרית איבראהים אל-אוול. שירות בטרפדות ומשחתותעם סיום הקורס, ב-5 בדצמבר 1957, הוצב ניצן בפלגת הטרפדות 914 בחיפה בתפקיד סגן מפקד טרפדת ט-203 בפיקודו של סגן יוסף הררי. במהלך השירות עבר קורס צלילה למים רדודים. בשנת 1960 עבר קורס קציני תותחנות בבה"ד חיל הים ובסיומו הוצב שוב לפלגת הטרפדות 914 כמפקד טרפדת ט-204. ב-24 בנובמבר 1960 יצא ניצן כמפקד מחליף על טרפדת ט-203 בתרגיל. במהלך הלילה קיבלה הטרפדת חדירת מים בתחתית והייתה בסכנת טביעה. במהלך בקרת הנזקים צלל ניצן מתחת לספינה יחד עם סגן מפקד הספינה יהודה סמברג וביחד הם אטמו את החור שנפער בתחתית ומנעו את טביעת הספינה. על פעולה זו קיבל צל"ש הרמטכ"ל שהומר מאוחר יותר לעיטור המופת[4][5]. בסוף שנת 1961 הוצב ניצן למשחתת אח"י אילת תחת פיקודו של סא"ל יואב יסעור בתפקיד קצין תותחנות. בשנת 1962 נתמנה גם כקצין תותחנות שייטתי ועלה לדרגת רס"ן. מחלקת תותחנות כוללת את מרבית הימאים במשחתת ובאחריותה גם סירות המנוע והמפרש. במסגרת תפקידו ערך ניצן הכשרת מפרשים לימאים/תותחנים משייטת המשחתות כולל הפלגה במפרשיות עד אשקלון וחזרה.
בית ספר לקציני יםבשנת 1965–1966 עבר ניצן קורס פו"ם זרוע ים. ולאחריו החליף את סא"ל שמשון עדן כמפקד קדטים בבית הספר לקציני ים עכו, ב-19 במאי 1967, תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, הושקה הנחתת אח"י אשקלון (פ-63) במספנות ישראל וניצן קיבל עליה את הפיקוד במינוי חירום. לאחר תרגול מועט עם צוות הנחתת נערך בבסיס אשדוד בכוננות לפעולת נחיתה בחוף סיני. הנחיתה לא יצאה לפועל וניצן עם הנחתת קיימו סיורי אבטחה לאורך חוף ישראל. עם תום הקרבות חזר ניצן לתפקידו כמפקד הקדטים. עקב המלחמה נמנע מהקדטים להפליג באניית סוחר בחופשת הקיץ כפי שהיה מקובל בשנים קודמות. ניצן לא ויתר ובחופשת הקיץ שלאחר המלחמה לקח ניצן את הקדטים במחזור י"ג ויצא עם שתי מפרשיות וספינת מנוע אחת להפלגת חופים ארוכה שהייתה הראשונה להפליג לאורך חופי סיני שרק נכבשו. ההפלגה ארכה שלשה שבועות.
ספינות סערבשנת 1968 יצא ניצן לקורס טקטי בצי המלכותי הבריטי ב(Woolwich), אנגליה. משם עבר לשרבורג והצטרף לצוות שקלט את ספינות סער. כמשימה ראשונה באוקטובר 1968 הפליג כקצין משמרת גשר באח"י חיפה (סער 2) שיצאה בפיקודו של רס"ן אלי רהב משרבורג לישראל. בגיברלטר קיבל ניצן הוראה להמתין במקום. למרדכי לימון ראש המשלחת בפריז הגיעו ידיעות על החמרת האמברגו הצרפתי על ישראל. סא"ל משה טבק בשרבורג הכין במהירות את הספינה השביעית אח"י סער ובשבת 4 בינואר 1969 יצא להפלגה לישראל. בגיברלטר נפגשו שתי הספינות, הפליגו יחד והגיעו לישראל ב-10 בינואר 1969. אח"י עכו בפיקודו של ניצן הייתה הספינה השנייה בה הותקנה מערכת טילי גבריאל. וניצן עם צוותו קלטו והפעילו את המערכת בזמן קצר.
מפקד בית ספר חובליםבחודש מאי 1970 מסר את הפיקוד על אח"י עכו לרס"ן מאיר נוי. ועבר לבה"ד חיל הים כמפקד בית הספר לקצינים.
מלחמת יום הכיפוריםבמרץ 1973 קיבל ניצן את פיקוד על פלגה 32 שכללה 4 ספינות סער והועלה לדרגת סא"ל. בהיותו בתפקיד זה פרצה מלחמת יום הכיפורים וניצן פיקד על כוח ספינות סער בקרבות הטילים הפגזות ואבטחת השיט שהתחוללו בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, בין היתר בקרב פורט סעיד. לאחר מלחמת יום הכיפורים קיבל ניצן תפקיד מפקד פו"ם זרוע ים והועלה לדרגת אל"ם.
נספח ימי בוושינגטוןבקיץ 1977 נעשה ניצן נספח ימי בוושינגטון המואמן גם לקנדה והחליף את משה טבק. המעמד של חיל הים הישראלי היה גבוה וזכרו את הקרבות המוצלחים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. בחודש מרץ 1978 ליווה את מפקד צי ארצות הברית אדמירל ג'יימס הולוווי (James Holloway) בביקורו בישראל[6]. בשנת 1979 טיפל בבקשת חיל הים הישראלי להתערבות אנשי הצי האמריקאי לקבל את אישור המצרים בחיפושים אחרי הצוללת דקר בחופי מצרים.[ג] בשנת 1980 מסר ניצן את תפקיד הנספח הימי בוושינגטון לאל"ם אורי הר. ניצן יצא לחופשת שחרור ופרש לגמלאות בשנת 1981.
תפקידים אזרחייםבחברת אלביט - במאי 1981 פרש ניצן לגמלאות ונעשה ראש מחלקת שיווק הנושאים הימיים בחברת אלביט. בתפקיד זה ניצל את הקשרים שבנה בעת תפקידו בוושינגטון עם קציני צי מדרום אמריקה ומזרח אסיה ושיווק מתקנים לאימון טקטי ומערכות שליטה ובקרה. במקסיקו וארגנטינה - בשנים 1991–1995 שימש נציג של איש העסקים מרכוס כץ במקסיקו. המשימה העיקרית שלשמה נשלח הייתה מכירת ספינות סער לצי מקסיקו. ניצן לא הצליח לממש מכירה בתקופת עבודתו. אך נראה שעבודת השכנוע שלו נקלטה בצי מקסיקו, שרכש בשנת 2004 את אח"י עליה ואח"י גאולה. הקשרים בין צי מקסיקו למרכוס כץ עלו על שרטון ועבודתו של ניצן הופסקה. משרד התחבורה - בשנים 1998–2001 שימש ניצן כראש מחלקת כלי שיט קטנים באגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה. עסק בענייני ההסמכה של משיטי הסירות למיניהן. בנוסף שימש חבר בבית הדין המיוחד לענייני ימאות. ציונים לשבחסגן יעקב ניצן, וסגן יהודה סמברג קיבלו את עיטור המופת על אומץ לב בטיפול בחדירת מים לחדר המכונות של טרפדת ט-203 בים סוער ועל הצלחתם למנוע טביעת הטרפדת ב-24 נובמבר 1960[4].
תחביביםשייט בספינות -התחביב העיקרי שבו עסק ניצן רבות היה שיט בכלי שיט קטנים. דייג - בנוסף לשייט היה לניצן תחביב של דייג לשימוש עצמי בג'ו'רג'רה, השלל מצא את דרכו ישר למחבת.
מאמרים וסרטים
מקורות וקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
|