יעקב שרת

יעקב שרת
	יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945
	יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945
לידה	26 ביולי 1927; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 במאי 2022 (בגיל 94); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1959–2022 (כ־63 שנים)
בן או בת זוג	רנה שרת
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	יקיר העיר תל אביב-יפו

ערך זה עוסק בעתונאי ופזמונאי. אם התכוונתם לסבו, ראו יעקב שרתוק.

יעקב (קובי) שרת (26 ביולי 1927 – 19 במאי 2022) היה עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי ישראלי. בנו בכורו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, מנהל "העמותה למורשת משה שרת" והמוציא לאור של כתבי אביו.

ביוגרפיה

יעקב שרת למד בבית הספר התיכון בית הכרם בירושלים. עם מוריו נמנו דוד בנבנישתי וישעיהו ליבוביץ'. ב-1944, במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, שהה ביישוב בית הערבה. בגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית, שאביו היה בין מקימיה.

היה בין מייסדי קיבוץ חצרים שבנגב.

אחר כך למד היסטוריה רוסית בלונדון, וב־1960 שימש כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בברית המועצות וגורש ממנה ב-1961, באשמת ריגול.

ספריו

בשנת 1989, תקופת האינתיפאדה הראשונה, הוציא לאור את ספרו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", ובו הוא ניבא את מותו של המפעל הציוני, משום שאם ה'כיבוש והדיכוי' לא ייפסקו, מרחץ הדמים במזרח התיכון לא יסתיים, דבר שחשב שיסכן את המפעל הציוני.

מפעלו הגדול היה הוצאתם לאור של יומני משה שרת, שפורסמו ב-1978 ועוררו הדים רבים^[1]. כן הוציא לאור ספרים המבוססים על מכתביו של אביו.

ב-2012 יצא לאור ספרו "פניני קדם" בהוצאת ידיעות ספרים, אסופת פתגמים וניבים עבריים קדומים^[2].

שיריו

בין פעילויותיו חיבור פזמונים להם כתבו לחנים טובי המלחינים בזמר העברי. בין הידועים שבהם נמנים "נגן לי ירדן", "אהבה פשוטה" ו"כנרת אחרת".

את שירו "נמה יפו" עיבד גיל אלדמע, למילים של יוסף מילוא וליצירה של יוני רכטר^[3].

שרת היה מתרגם פורה ומגוון מאנגלית ומרוסית. בין היתר תרגם את ספרו של בני מוריס "קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני - ערבי"^[4], את ספרו של דזמונד מוריס, "הקוף העירום", וכן ספרי ילדים קלאסיים כספרי ההרפתקאות של פרידריך וילהלם מדר והספר "מונפליט" של ג'ון מיד פוקנר.

פרסים

בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו^[5].

העמותה למורשת משה שרת

בשנת 1993 הקים יעקב שרת את "העמותה למורשת משה שרת" ועמד בראשה עד 2022. איתו עבדה אשתו רנה שרת, גיסתו תמי גדרון (בת רבקה ודב הוז) ובנו יורם שרת כאחראי על אתר העמותה. בהמשך הצטרף גם אחיו הצעיר חיים שרת.

מטרת הקמת העמותה הייתה לרכז, לקטלג ולהוציא לאור את כתבי משה שרת בצורה מסודרת ומוערת^[6]. העמותה הוציאה לאור כ-20 ספרים, כולל הסדרה "דבר דבור", הכוללת 5 כרכים 1948-1952 שמרכזים את נאומי שרת ומשנתו באותה התקופה של קום המדינה. באתר האינטרנט של העמותה אפשר לעיין חינם ב-30 מספריו, כולל אלה שיצאו לאור בחייו ולפני הקמת העמותה, ובכללם שמונת כרכי "היומן האישי" שהוציא יעקב שרת בשנת 1978^[7]. בשנים האחרונות, יצא לאור "היומן האישי" בשפה האנגלית.

חיים אישיים

יעקב שרת נפטר בתל אביב ב-19 במאי 2022, ל"ג בעומר, בגיל 94. הותיר אחריו אישה, רנה שרת, מורה למחול, כוריאוגרפית וחוקרת מחול, שלושה ילדים, יורם שרת, אורית שרת פורטר^[8] ונורית שרת, חמש נכדות ושמונה נינים. תרם את גופו למדע^[9].