ישראל ברקוביץ'

ישראל ברקוביץ'
Israil (Israel) Bercovici
ישראל בערקאָװיטש

צילום מ-1980
לידה	20 בדצמבר 1921 בוטושאן, רומניה
פטירה	15 בפברואר 1988 (בגיל 66) בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה
מדינה	רומניה
תקופת הפעילות	מ-1946
בן או בת זוג	מרים ברקוביץ'
צאצאים	עדה ברקוביץ'

ישראל ברקוביץ' (ברומנית: Israil (Israel) Bercovici) (‏1921–1988) היה דרמטורג, מחזאי, במאי, מתרגם וביוגרף יהודי-רומני שפעל בתיאטרון היהודי הממלכתי של רומניה בין 1955 עד 1982. כמו כן כתב שירה ביידיש.

ברקוביץ' נולד ב-1921 למשפחה ענייה ממעמד הפועלים בבוטושאן. אביו היה חייט ^[1] וקיבל חינוך יהודי מסורתי. היה אוטודידקט ורכש לבד תרבות כללית רחבה וידע רב בתרבות היידיש.^[2] בזמן מלחמת העולם השנייה הוא היה אסיר במחנה עבודה עד הגעת הצבא הסובייטי לרומניה. ב-1950 סיים במקום הראשון את הלימודים "בית הספר לספרות ולבקורת ספרות על שם מיכאי אמינסקו" שהוקם על ידי השלטון הקומוניסטי החדש. מיד אחרי המלחמה הוא התחיל לעבוד בעיתוני יידיש וברדיו ובייחוד באיקוף־בלעטער (1946–1953 .ב-1953–1955 עבד כעורך התשדירים ביידיש של רדיו בוקרשט. ^[2] מאוחר יותר כתב ב- Revista Cultului Mozaic din R.P.R (כתב העת של הקהילות היהודיות ברומניה, הידוע ביידיש כצייטשריפט). מיוזמת הרב הכולל משה רוזן כתב העת התחיל לצאת לאור ב-1956 והיו בו מדורים ברומנית, יידיש ועברית. ברקוביץ ערך את המדור ביידיש מ-1970 עד 1972.

ברקוביץ' פרסם לראשונה שירה ביידיש באיקוף־בלעטער. על פי ביקורות תיאטרון שכתב בראשית שנות החמישים נראה שהיה קומוניסט נלהב, אסיר תודה על שחרורו ממחנה העבודה ועל ההזדמנות לקבל חינוך חילוני, כשהוא דוגל באסתטיקה של ריאליזם סוציאליסטי עבור התיאטרון ביידיש.

קשריו עם התיאטרון היהודי הממלכתי החלו ב-1955, בתחילה כמזכיר ספרותי במקום אורי בן-הדור. הוא המשיך להיות ער להתפתחויות בתיאטרון הכללי ולא רק זה שביידיש. הוא דחף והמריץ שהתיאטרון יהיה עכשווי ולא יהיה רק מוזיאון של מחזות ישנים. אלווירה גרצינגר (Elvira Groezinger) משווה את מטרותיו לאלה של ארבעטער טעאטער פארבאנד בניו יורק, מטרות הקשורות לאלו של התנועה הקומוניסטית.

ברקוביץ' תרגם יצירות מהספרות העולמית: פרנק V מאת פרידריך דירנמט, (1964), אוריאל אקוסטה מאת קארל גוצקוב, (1968), "הבנאי האומן" מאת הנריק איבסן (1972). כמו כן כתב מחזות ביידיש ביניהם: דער גאלדענע פאדעם (חוט הזהב) (1963 על אברהם גולדפדן שיסד ב- 1876 את תיאטרון היידיש הראשון בעולם ביאשי, רומניה. כן כתב מחזה מוזיקלי בשם א שנירל פערל (מחרוזת פנינים), (1967). הוא כתב גם ספרים על תולדות תיאטרון יידיש.

לקראת סוף הקריירה המקצועית של ברקוביץ' הייתה היידיש שפה בשקיעה ברומניה, כמו במדינות אחרות. תיאטרון היידי הממלכתי ביאשי נסגר ותיאטרון הממלכתי ביידיש שהמשיך לפעול בבוקרשט התמודד עם בעיה זו, באופן חלקי, על ידי התקנת אוזניות בכל האולם כדי לאפשר תרגום סימולטני של ההצגות לרומנית. עדיין משתמשים בשיטה היום זו כאשר מעלים מחזה ביידיש.

אוסף הספרים בן 3000 הכרכים ביידיש נמצא כעת בספריית אוניברסיטת פוטסדאם.

הרשימה הבאה לקוחה מתולדות התיאטרון ביידיש שכתב ברקוביץ' (ברקוביץ' 1981). הרשימה לא מלאה; רבות מיצירותיו של ברקוביץ' היו מוזיקליות או מחזות פולקלוריים. אחרות היו עיבודים של פורים שפיל. המוזיקה לרוב מחזותיו של ברקוביץ' נכתבה על ידי חיים שוורצמן. במחזה חוט הזהב יש מוזיקה שכתב אברהם גולדפדן, שהמחזה כתוב עליו. שוורצמן ואאוג'ן קופלר (Eugen Koffler) כתבו מוזיקה לשרשרת הפנינים ול"ברשאום 72" יחד עם יוליאן שוורץ עיבד לבמה את ספרו של מנדלה מוכר ספרים"מסעות בנימין השלישי" שהוצג על במות התיאטרון ביידיש ביאשי ובבוקרשט.^[1]

• א ליד מיט א וויץ (שיר עם בדיחה) (1958.
• געסט אין שטאט (אורח בעיר) (15 באפריל 1960).
• אן אוונט פון יידישן פאלקלאר (ערב של פולקלור יידיש) (4 באוקטובר 1962)
• מיט א ליד צו די שטערן (עם שיר לכוכבים) (13 בפברואר 1963)
• פורים שפיל, 24 במרץ 1963.
• יידישער הומאר און מוזיקלישער פאלקלאר (הומור יהודי ופולקלור מוזיקלי)
• דער גאלדענער פאדעם (חוט הזהב), 25 באוקטובר 1963). בהפקה מ-1976 עם שירים נוספים של אדלברט וינקלר
• א שנירל פערל (שרשרת פנינים) (2 באפריל 1967)
• ניי יאר זיכרונות (זכרונות של השנה החדשה) (31 בדצמבר 1967)
• Cîntarea cîntărilor (שיר השירים – מחזה ניסיוני ברומנית המבוסס על שירה עברית) (5 במרץ 1968)
• Mangheriad, מבוסס על שירים של איציק מאנגר (6 באפריל 1968)

עם מוזיקה מאת חיים שוורצמן, אאוג'ן קופלר, דובי זלצר, חנוך קון ושמחה שוורץ.

ברקוביץ' פרסם שלושה ספרים עיקריים של שירה ביידיש:

• אין די אויגן פון א שווארצער קאווע (1974) (בעיניו של קפה שחור)
• פונקן איבער דורות (1984 (ניצוצות על פני הדורות)
• פליענדיקע אותיות (1984) (אותיות פורחות)

בנוסף תרגמו ברקוביץ' ונינה קסיאן לרומנית את יצירתו של המשורר איציק מאנגר. כרך של תרגומים אלה פורסם ב-1983 בשם "Balada evreului care a ajuns de la cenuşiu la albastru" ("בלדת היהודי שעבר מאפור לכחול"). קובץ שיריםשלו תורגם לרומנית אחרי מותו על ידי פטרה סולומון ואנטון צ'לארו.

• בוקארעשטער יידישער מלוכה-טעאטער :25 [יאר] 1948-1973, בוקרשט, 1973.
• הונדערט יאר יידיש טעאטער אין רומעניע : 1876-1976, בוקארעשט : קריטעריאן, 1976.
• Bercovici, Israil, O sută de ani de teatru evreiesc în România ("One hundred years of Yiddish/Jewish theater in Romania"), 2nd Romanian-language edition, revised and augmented by Constantin Măciucă. Editura Integral (an imprint of Editurile Universala), Bucharest (1998). ISBN 973-98272-2-5.

• 1956 - עיטור מסדר העבודה של רומניה, דרגה ג, לרגל מלאת 80 שנה לתיאטרון היהודי של אברהם גולפדן ביאשי

• Arie Leibisch Laisch Însemnări complementare despre unii idișiști de seamă în N.Cajal, H.Kuller (coord) Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație , Hasefer, București 2004

מדיה וקבצים בנושא ישראל ברקוביץ' בוויקישיתוף

• ישראל בערקאוויטש (1921-1988), דף שער בספרייה הלאומית